אפליה ברמלה: מבקשי מקלט, ברובם אזרחי סודן ואריתריאה, שביקשו לאחרונה לחדש את אשרת השהייה שלהם בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה בעיר, סיפרו כי על פי רוב לא הורשו להיכנס לקניון רמלה, שבו ממוקמת הלשכה, וגם לא לשבת בתוכו בזמן שהם ממתינים לחידוש האשרה.
ביום חורף שמשי, ישבו עשרות מבקשי מקלט מחוץ לקניון, והמתינו. "הגעתי לכאן בשש בבוקר, מסרתי את האשרה, ועכשיו אני ממתין כאן כי אין מקום אחר. אסור לנו להיכנס לקניון כמו שמותר לכל אחד", סיפר היום (חמישי) יוסוף, מבקש מקלט מסודן השוהה בישראל כשנה, בעודו יושב עטוף בצעיף וכובע צמר על בטונדה, סמוך לכניסה לקניון. "פעם ראשונה שאני כאן והתמזל מזלי שיש היום שמש. בימי גשם אנשים מחפשים מחסה מאולתר או ממתינים בחניון. זה לא נעים שאנחנו צריכים לחכות ככה חמש שעות, וכל אדם אחר יכול להיכנס ולשבת במקום מסודר".
"לפני שבועיים הגעתי עם עוד שלושה אנשים והיינו צריכים לחדש את האשרות שלנו", סיפר היילה, אזרח אריתריאה השוהה בישראל זה שלוש שנים. "בכניסה לקניון נעצרנו על ידי השומר, שלא הסכים לתת לנו להיכנס יחדיו, ואמר שכל אחד נכנס לבד אחרי שהקודם יצא, ורק אמר כל הזמן 'נהלים נהלים'. הסברנו לו שמדובר בכמה שעות לפחות, ורק אחרי שעה של המתנה אפשר לנו להיכנס בהפרש של כמה דקות. לא הבנתי את העניין, חשבתי שהמשרד עמוס בצורה חריגה, אבל בפנים לא היה דבר חריג".
מדי מספר חודשים מתבקשים מבקשי המקלט להאריך את אשרתם בלשכות רשות האוכלוסין וההגירה. לפי ההליך, על המבקש להגיע ללשכה, להגיש מסמכים, וכארבע-חמש שעות לאחר מכן עליו לשוב ולאסוף את האשרה. יש לציין כי בפרק זמן זה הרשות אינה מאפשרת למבקשי המקלט להיכנס ללשכה או להמתין בשטחה לאשרה.
בקניון רמלה, כך עולה מעדויות שונות, מבקשי המקלט אינם מורשים להמתין לקבלת האשרה ברחבי הקניון, בניגוד לשאר מבקרי הקניון. "אם יש אנשים בודדים אפשר להסתובב, אבל מדובר בזמן המתנה ארוך", סיפר היילה. לדבריו, אם יצא שכמה מהם ישבו על ספסל או באזור האוכל, לא פעם באו אנשים שדרשו מהם להתפזר ולעזוב את המקום. המקום היחיד שאפשרו להם לשבת בו היה בחניון. "זה מצב לא נעים. לפעמים קר שם או חם, אבל אין לנו כל כך ברירה", אמר.
"לא נותר אלא להביע שאט נפש מהמשך הניסיונות הלא חוקיים לצמצם את הגישה של מבקשי מקלט למרחב הציבורי בישראל", אמרה רעות מיכאלי, מנכ"ל מוקד הסיוע לעובדים זרים. לדבריה, "מקרי האפליה שהיו בעבר נגד ערבים, אתיופים, מזרחים וקבוצות מוחלשות אחרות, נפסלו על ידי בתי המשפט, תוך חיוב בפיצויים. חובתם של בעלי הקניון לאפשר את כניסתו של כל אדם, ללא קשר לצבע עורו, וחובתו של משרד הפנים להחזיק את משרדיו במקומות שיאפשרו קבלת שירותים על ידי כל מי שזקוק להם".
בהנהלת הקניון הכחישו את הדברים ומסרו: "אנחנו ממש לא מונעים את הכניסה לקניון מאיש, אבל יש לנו בעיה כשמשרד הפנים הופך את הקניון לעמדת קבלת קהל". לדברי ששי קמר, מנהל קניון רמלה," משרד פנים לא מאפשר למבקשי המקלט להיכנס ללשכה, ואוסף את המסמכים ברחבה בחוץ ומבקש מהם לחזור אחרי זמן מה. "הדבר הוביל למספר פעמים שבהן ישבו בהתגודדויות וחסמו כניסה לחנויות, אז ביקשנו מהם לעזוב את פינת הישיבה הזו. אנו מאפשרים להם לשבת ולטייל היכן שהם רוצים כשהם ממתינים למשרד הפנים, שלא מאפשר להם להמתין בשטחו. יש פינת ישיבה בחניון שבה יושבים היות שמשרד הפנים לא מסדיר את הבעיה".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "רשות האוכלוסין פועלת באופן זהה בכלל הלשכות. אנו ממליצים להנהלות הקניונים לקחת אחריות על מדיניותם המפלה ולא להיתלות בגופים אחרים".