כן, הם יכולים: עזרו לילדים להתגבר על הפערים

התוצאות האחרונות של מבחני פיז"ה שהתפרסמו בשבוע שעבר חושפות שוב ושוב עד כמה עמוקים הפערים בין עשירים לעניים בישראל. אמנם התוצאות מראות שבתחום הקריאה חלה עלייה בציונים, אולם בה בעת הן משקפות את העובדה שבכל תחומי האוריינות, התפלגות הציונים בישראל היא מן הגבוהות בעולם: ככל שהרקע המשפחתי של התלמיד קשה יותר, כך ההישגים שלו צוללים מטה.

בפני כלל התלמידים מהפריפריה החברתית של ישראל ניצבים מכשולים גבוהים מנשוא. מכשולים אלה הופכים לכמעט בלתי עבירים כאשר מדובר בילדים שנוסף על הכול, יש להם לקויות למידה או הפרעת קשב וריכוז. כבר בתחילת חטיבת הביניים הם נכנסים למעגל של ציונים נמוכים במיוחד, הפרעות חוזרות ונשנות ואובדן הביטחון ביכולת. מכאן קצרה הדרך לנשירה סמויה או ממשית מהלימודים.

בחמש השנים האחרונות, אנחנו, ברשת "כל ישראל חברים" פועלים כדי לנסות ולתקן, ולו במעט, את המציאות החינוכית הזו. במסגרת זאת, פיתחנו את התכנית "ללמוד מחדש" שנועדה לעזור בדיוק לתלמידים אלה - באמצעות תמיכה לימודית ורגשית, באמצעות תמיכה בהורים ועל ידי חיזוק דרכי הוראה של המורים.

ביום שבו התפרסמו נתוני פיז"ה, קיבלתי מכתב מרגש ומעורר תקוה על שני ילדים מאחד מבתי הספר בהם מתקיימת התכנית.

"מאור הגיע אלינו עם הישגים נמוכים וחוסר מוטיבציה", נכתב בראשון. "למאור אב הלוקה בנפשו ואמו עוסקת בעבודות ניקיון שונות כדי לפרנס את ארבעת ילדיה. בתעודה הראשונה של מחצית כיתה ז', מרבית ציוניו היו שליליים. הוא איחר מדי בוקר, לעתים לא הגיע. זיהינו בו פוטנציאל לצד לקויות למידה, ובעקבות כך צרפנו אותו לתכנית 'ללמוד מחדש', במסגרתה קיבל את התמיכה הלימודית והרגשית לה היה זקוק. לאחר שנה החל שיפור בהישגיו, ובעיקר ביחסו ללימודים. כיום הוא מדבר על לימודים באקדמיה. אין לי ספק שאילולא היה זוכה לתמיכה המשמעותית הזו, לא היו בו כוחות הנפש להתמודד והוא היה מגיע לתחתית שבתחתית. הרי הוא היה כבר שם...".

המכתב השני עסק בנופר, ילדה מגמגמת שסבלה מדחייה חברתית, בת לאם חד-הורית קשת יום. "כבר בבית הספר היסודי הוגדרה נופר כבעלת קשיי קשב וריכוז", נכתב, "אך לא נכנסה לתכנית השילוב מכיוון שלא היה בידיה אבחון תקף. הוחלט לשלבה בתכנית של כי"ח כדי להעניק לה הזדמנות. בתחילת הדרך, ההישגים היו עדיין נמוכים והייתה המון מתיחות בבית סביב הלימודים. באותה התקופה קיבלנו דרך התכנית מלגה לאבחון. אמה של נופר שהתבקשה לשלם סכום סמלי אמרה בדמעות: 'אני עובדת קשה בשביל הכסף - וגם אם זה לא הרבה, בשבילי זה המון. תאמרי לי את האמת, זה שווה? היא בכלל תמשיך ללמוד פה? אני פוחדת שהכסף הזה יילך לפח'. אחרי ששוכנעה שבתה מסוגלת ללמוד, היא שילמה. השנה הפתיעה נופר עם הישגים נהדרים. גם הבית עבר מהפך, האם עצמה, מעודדת מנופר, החלה לימודים אקדמיים ...".

שני הסיפורים מדגימים את העובדה שגם תלמידים שלא צמחו בערוגות של "עושר ואושר" יכולים - אם יינתנו להם ולהוריהם הכלים הנכונים - לשבור את תקרת הזכוכית ולהצליח. אבל הדבר אינו ברור מאליו. לצד חיזוק האמונה של המורים בתלמידים, חייבים לתת למורים, לילדים עצמם ולהורים גם יחד כלים ממשיים, לימודיים ורגשיים גם יחד. רק שילוב של כל אלה יחד יכול להביא למהפכים האלה. העבודה שלנו, שיש בה שילוב ידיים הדוק עם אנשי משרד החינוך, מאפשרת מהפך. זה מראה שאסור, פשוט אסור לנו להרים ידיים!

ד"ר נעמה אזולאי היא סמנכ"לית החינוך בעמותת "כל ישראל חברים-אליאנס" הפועלת בזירה החינוכית של הפריפריה החברתית בישראל

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il