עוד חרם: "בנקים בישראל תמכו בהתנחלויות בפלסטין"

קרן הפנסיה הממשלתית של לוקסמבורג החליטה לאחרונה להחרים את כל הבנקים הגדולים בישראל, בשל "פעילות בלתי חוקית בהתנחלויות שבמדינת פלסטין", כהגדרתה. מדובר בקרן הפנסיה FDC, שכפופה לביטוח הלאומי של לוקסמבורג ולממשלה המקומית. לוקסמבורג הינה אחת המדינות הקטנות ביותר באירופה, והיא ידועה כמרכז בינלאומי לבנקאות והשקעות.

באתר הקרן מופיעה רשימה של חברות מרחבי העולם שהיא מחרימה מסיבות מוסריות. מתוך כ-60 חברות בסך הכול, מופיעות ברשימה לא פחות משמונה חברות ישראליות, בהן "בנק לאומי", "בנק הפועלים", "בנק מזרחי-טפחות", "בנק דיסקונט" ו"הבנק הבינלאומי הראשון". לצידן, מופיעות ברשימה החברות "אלביט", "אפריקה ישראל" ו"החברה הכלכלית ירושלים". על פי ההסבר באתר הקרן, הסיבה להחרמת כל החברות הישראליות הינה "תמיכה בבניית התנחלויות בלתי חוקיות בשטח כבוש שבמדינת פלסטין".

איומי החרם על ישראל - כותרות נוספות:
הבנק הגדול בגרמניה: השקעה בבנק הפועלים - לא מוסרית
תומס פרידמן: אירופה מובילה את האינתיפאדה החדשה
נתניהו: האיום בחרם יגרום לפלסטינים להתבצר בסרבנותם

הרשימה באתר הקרן התעדכנה לאחרונה בנובמבר 2013, והיא כוללת לצד החברות הישראליות בעיקר חברות לסחר בנשק וחברות שמסבות נזקים לאיכות הסביבה. בניגוד למספר קרנות פנסיה פרטיות ובנקים פרטיים באירופה שהודיעו לאחרונה על החרמת מוסדות פיננסיים בישראל, במקרה הזה מדובר בגוף הכפוף לממשלה, שישראל מקיימת אתה יחסים דיפלומטיים.

כמו בכל המקרים שפורסמו לאחרונה, אודות חברות אירופיות שהחליטו להחרים מוסדות פיננסיים בישראל, גם במקרה זה הנזק הכלכלי הצפוי לבנקים קטן מאוד, אולי אפילו אפסי, שכן לא ברור אם הקרן הלוקסמבורגית בכלל השקיעה בבנקים הישראליים מלכתחילה. הבעיה שמדאיגה את אנשי משרד החוץ ואת המערכת הפיננסית אינה הנזק המיידי של ההחלטות הללו אלא המגמה הכללית, מעין "טפטוף" בלתי פוסק של החלטות חרם כלכליות.

בתחילת החודש פורסם בוואלה! חדשות שהבנק הגדול בדנמרק החליט להחרים את "בנק הפועלים" (למרות שלא היו לו השקעות בבנק מלכתחילה), ואילו הבנק הגדול בשוודיה ביקש הבהרות מ"לאומי" ו"מזרחי טפחות" לגבי פעילותם בהתנחלויות. בשבוע שעבר פרסמנו כי הבנק הגדול בגרמניה, "דויטשה בנק", פרסם באתר האינטרנט שלו "תעודת סל מוסרית" שבמסגרתה הוחרם "בנק הפועלים". בבנק הגרמני הבהירו כי רשימת החברות המוחרמות שהופיעה באתר גובשה על ידי מכון מחקר מדנמרק ואינה מייצגת את עמדותיו של "דויטשה בנק", שמפעיל מספר אפיקי השקעה פעילים שכן כוללים את בנק הפועלים.

בעיתון "הארץ" דווח בחודש שעבר כי קרן הפנסיה השנייה בגודלה בהולנד, PGGM, החליטה למשוך את השקעותיה מכל הבנקים בישראל, וכי חברת המים הגדולה בהולנד ניתקה את קשריה עם "מקורות" בשל פעילותה בהתנחלויות. במקביל, קרן השפע של נורבגיה הכריזה כי תימנע מהשקעות בחברות הבנייה "אפריקה ישראל" ו"דניה סיבוס" בשל פעילותן בהתנחלויות. לעומת זאת, קרן הפנסיה ההולנדית הענקית ABP הודיעה לאחרונה כי לאחר שבחנה את מעורבות הבנקים הישראליים בהתנחלויות, הגיעה למסקנה כי אין שום דבר בלתי חוקי בפעילותם ולכן היא מתכוונת להמשיך להשקיע בבנקים בישראל.

בשעה שבאירופה גוברות הקריאות לחרם על ישראל, בכנסת בירושלים נערך אתמול כנס בהשתתפות נציגי שגרירויות זרות בנושא המימון שמדינות העולם מעניקות לאונר"א - סוכנות האו"ם לסיוע לפליטים הפלסטינים. את הכנס יזם ח"כ יוני שטבון (הבית היהודי), ומטרתו הייתה להציג לנציגי השגרירויות "מה עושה הסוכנות עם הכסף שהיא מקבלת" ולקרוא להן לבחון מחדש את המימון שהן מעבירות לסוכנות.

בכנס השתתפו נציגים משגרירויות האיחוד האירופי, בריטניה, קנדה, נורבגיה, צרפת, טורקיה, ארגנטינה, קוסטה ריקה, צ'ילה, בלגיה, בולגריה והפיליפינים, והם נחשפו לתוכני הסתה נגד ישראל המופיעים במערכת החינוך שאונר"א מנהלת במחנות הפליטים. בכנס דיברה גם חברת הכנסת לשעבר עינת וילף (העבודה) שטענה כי הסוכנות חוטאת בהגדלת מספר הפלסטינים המוגדרים כפליטים: "מדינות המערב שמאמינות בשלום המבוסס על עקרון שתי המדינות לשני העמים לא יכולות מצד אחד להתנגד להרחבת ההתנחלויות אך מהצד השני לתמוך בהרחבת מספר הפליטים הפלסטינים. ילד שנולד בעזה היום, אי אפשר לקרוא לו פליט מאשקלון".

לפניות לכתב: amir.tibon@walla.co.il