(צילום: גדעון צנטנר, עריכה: גדי וינסטוק, קריינות: אביב אברמוביץ')
שר הביטחון, אהוד ברק, דיבר היום (שני) בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת והתלונן על הפגיעה בתקציב משרדו, נוכח האיומים ההולכים וגוברים על המדינה, לטענתו. "בזמן שהצרכים הביטחוניים רק הולכים וגדלים, האיומים מתרחבים החל ממטענים, טרור ותהליכים שמתרחשים באירן", אמר ברק. הוא ביקש במסגרת הוועדה להרחיב את מסגרת התקציב ב-0.9 אחוז.
ברק טען, כי הפגיעה בתקציב הביטחון תביא לפגיעה ביציבות החברתית והכלכלית: "הכלכלה הלאומית צמחה בשנים האחרונות בעיקר בגלל השקט הביטחוני. תקציב הביטחון יורד באופן עקבי לאורך השנים, הן ביחס לתקציב המדינה והן ביחס לתל"ג, ונוכח חוסר היציבות באזור, די בעובדה זו לבדה כדי לסיים את הוויכוח על הקיצוץ בתקציב הביטחון".
בסקירתו התייחס שר הביטחון גם לתמורות בעולם הערבי וטען כי בטווח הקצר והבינוני האביב הערבי מכיל מימד גובר של אי ודאות. "מי שסבור כי נוכח האירועים בעולם הערבי הסיכונים קטנו, אינו חש את המציאות כהווייתה. רצף האירועים וקצב ההתרחשויות מחייב היערכות מתאימה מצד מערכת הביטחון, כשברקע גם חיזבאללה, חמאס ואיראן" אמר השר והוסיף כי מערכת הביטחון החלה לגבש את התוכנית הרב שנתית חלמיש, שעוסקת בכל האתגרים הללו.
בנוגע לאנשי הקבע והגמלאים אמר ברק כי משרד האוצר "מתבטא בצורה מזלזלת" שפוגעת בהם. לדבריו, אנשי הקבע "הם האנשים שבסופו של דבר צריכים לקום ולהסתער". בקשר לדו"ח ברודט אמר השר כי המתווה לא מיושם באופן ריאלי ו"מאז 2007 כל המאבקים עם האוצר היו על פרשנויות של ניתוח מתווה ברודט. בניגוד לעבר שהיה שיתוף פעולה, היום יש אווירה עוינת של כיפופי ידיים (עם משרד האוצר, פ.ו.)".
יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ שאול מופז (קדימה) טען בתגובה לדברי ברק כי "ישנו כשל וקצר תקשורתי בהתנהלות שבין משרד הביטחון לבין משרד האוצר ובין השרים הממונים. לכשל הזה יש השלכות מסוכנות על הביטחון. העניין הזה עומד לפתחו של ראש הממשלה ויש להכריע ולסיים אותו. בכוונתי לשבת עם ראש הממשלה בהקדם, בהמשך לבקשתו בישיבת הועדה הקודמת, ולפעול לפתרון מוסכם, לטובת ביטחונה של מדינת ישראל".
עוד בנושא:
"התנהלות תקציב הביטחון בעייתית - ולא מהיום"
"מופז בעצמו הסתיר בעבר מידע מוועדת חוץ וביטחון"