לקראת ההצבעה באו"ם על ההכרה במדינה הפלסטינית, טוען יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן כי המהלך איננו "תעלול פוליטי", וכי הוא יאפשר לעם הפלסטיני לנקוט בצעדים חוקיים נגד ישראל באו"ם. במאמר שכתב לעיתון "ניו יורק טיימס" שמתפרסם היום (שלישי) כתב אבו מאזן: "ההכרה בפלסטין על ידי האו"ם תסלול את הדרך לאינטרנציונליזציה של הסכסוך כעניין חוקי, ולא רק פוליטי. זה גם יסלול לנו את הדרך לנקוט צעדים חוקיים נגד ישראל באו"ם, בארגוני זכויות אדם ובבית הדין הבינלאומי".
אבו מאזן פתח את מאמרו בסיפורו האישי: "לפני 63, נאלץ ילד פלסטיני בן 13 לעזוב את ביתו בעיר הגלילית צפת ולברוח עם בני משפחתו לסוריה (...) למרות שהוא ובני משפחתו ייחלו במשך עשורים לחזור לביתם ולמולדתם, נמנעה מהם זכות האדם הבסיסית ביותר. סיפורו של הילד הזה, הדומה לזה של פלסטינים רבים, הוא שלי".
הוא המשיך וכתב: "עם זאת, החודש הזה, בעוד שאנו מציינים שנה נוספת לגירוש אותו אנו מכנים 'הנכבה', לעם הפלסטיני יש סיבה לתקווה: בספטמבר הקרוב, באסיפה הכללית של האו"ם, נבקש הכרה בינלאומית למדינת פלסטין בגבולות 67' ושמדינה זו תהיה חברה מלאה באו"ם".
אל תפספס
"לא תעלול"
אבו מאזן הדגיש כי הפלסטינים אינם מנסים לחבל בתהליך השלום באמצעות המהלך: "רבים פקפקו בערך שיש להכרה שכזו כאשר הכיבוש הישראלי נמשך. אחרים האשימו אותנו בפגיעה בתהליך השלום. עם זאת, אנו מאמינים שיש לכך ערך לכל הפלסטינים אלו החיים במולדת, בגלות או תחת הכיבוש. אין לראות בבקשתנו להכרה כתעלול. יותר מידי מאנשינו נהרגו בכדי שנעסוק בתיאטרון פוליטי שכזה. אנו פונים כעת לאו"ם במטרה להבטיח את זכותנו לחיות ב-22% משטחי מולדתנו ההיסטורית, זאת מכיוון שקיימנו משא ומתן עם ישראל במשך 20 שנה מבלי להתקרב לכינון מדינה משלנו".
אבו מאזן המשיך וכתב כי "המשא ומתן נשאר האפשרות הראשונה שלנו, אך בשל כישלונו אנו נאלצים לפנות לקהילה הבינלאומית בבקשה לסייע לנו לשמר את ההזדמנות להגיע לשלום צודק ולסוף הסכסוך. אחדות פלסטינית הינה צעד חשוב בהקשר זה. בניגוד לדבריו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, הבחירה איננה בין אחדות פלסטינית או שלום עם ישראל. היא בין פתרון שתי המדינות לבין ההתנחלויות".
אבו מאזן סיים את מאמרו בקריאה למדינות העולם לתמוך בהכרזה: "פלסטין תישא ותיתן מעמדה של חברה באו"ם שצבא של עם אחר כבש את שטחה, ולא כעם מובס שמוכן לקבל כל תנאים שמונחים לפניו. אנו קוראים למדינות שוחרות השלום להצטרף אלינו בשאיפותינו המדיניות על ידי הכרה במדינת פלסטין בגבולות 67' ועל ידי תמיכה בקבלתה לאו"ם. רק אם הקהילה הבינלאומית תקיים את הבטחתה מלפני שישה עשורים ותבטיח פתרון צודק לפליטים הפלסטינים, יוכל להיות לעמנו עתיד מלא תקווה וכבוד".