תוקפי אריק קרפ הורשעו בהריגה ולא ברצח

(צילום: טל אנגלנדר ונועם אשל. עריכה: אמיר קוטיגרו. קריינות: אביב אברמוביץ')

בית המשפט המחוזי בתל אביב זיכה בצהריים (רביעי) את שלושת הנאשמים בהריגת אריק קרפ מעבירת הרצח, ובמקום זאת הרשיע שניים מאותם הנאשמים, ג'מיל עדס ועבד אלרחמן עדס בעבירות של הריגה ותקיפה בנסיבות מחמירות. הם קבעו שהנאשם השלישי, קטין, ביצע את אותן עבירות - אולם כי ניתן להרשיעו רק לאחר תסקיר. השופטים קבעו כי למרות אכזריות התקיפה, לא הוכח כי השלושה התכוונו להמית את קרפ. עם זאת, הם קבעו כי השלושה היו יכולים לצפות את תוצאת התקיפה, ולכן מדובר בהריגה.

רעייתו של הנרצח, שרה קרפ, אמר לאחר הכרעת הדין: "אני בהלם, זאת אכזבה קשה. הייתי שם וראיתי איך הם רצחו אותו בדם קר. הם לא עזבו אותו עד שרצחו אותו, אם זה לא רצח מה זה רצח?".

על פי כתב האישום, שלושת הנאשמים נפגשו באוגוסט 2009 עם חמישה צעירים נוספים לבילוי בחוף הים, שם שתו משקאות משכרים. בשלב מסוים ניגש הקטין אל קרפ, שישב עם אשתו ובתו, וביקש ממנו ש"יסדר לו" את אחת הנשים שהיו עמו. משפחת קרפ עזבה את המקום, והקטין הזעיק את שני הנאשמים האחרים שיחד עמו הכו את שתי הנשים, שלאחר מכן נמלטו מהמקום, תקפו את קרפ וחבטו בו גם לאחר שאיבד את הכרתו.

הנאשמים חדלו ממעשיהם רק לאחר ששמעו קולות של אנשים שהגיעו מהחוף לסייע לקרפ. הם וחמשת חבריהם נמלטו מהחוף, נכנסו אל רכביהם, ונסעו מהמקום אל יער חורשים, שם המשיכו לשתות ולבלות. גופתו של קרפ נמצאה רק בבוקר למחרת, בתוך המים.

בהכרעת הדין הגדירו השופטים נורית אחיטוב, מרים דיסקין ורענן בן יוסף את התנהלותם של הנאשמים כ"אקסטזת אלימות מבעיתה". הם ציינו כי היו סתירות בין עדויות העדים השונים, אולם בכולן היה גרעין של אמת, שממנו עולה תמונה של תקיפה אכזרית. השופטים הוסיפו שהם נתנו אמון רב בעדותן של אלמנתו של קרפ, שרה, ובתו אוטליה. עוד קבעו השופטים כי בניגוד לכתב האישום, בתקיפה השתתפו גם אנשים נוספים. הם קבעו שעדויות החברים של הנאשמים היו בלתי מהימנות בכל הקשור למעורבותם, או מעורבות חבריהם.

"מהעדויות מצטיירת תקיפה חמורה וחסרת פשרות שברובה היה המנוח מוטל על המדרכה, כשהנאשמים בועטים בו ללא רחם", נכתב בהכרעת הדין. עוד ציינו השופטים, כי עדויות הנאשמים עצמם היו מופרכות. באשר לסימן השאלה הגדול ביותר בתיק, "השעות האבודות" בין התקיפה למציאת הגופה, קבעו השופטים כי הוכח, בעיקר על סמך איכוני טלפון, כי קרפ נכנס למים דקות ספורות לאחר התקיפה, ולא מספר שעות כפי שטענה ההגנה. "לו הייתה נשמה באפו של המנוח בזמן שחיפשו אחריו, היה חושף עצמו בפני המחפשים, או שהיו נתקלים בו", נכתב בהכרעת הדין.

השופטים קיבלו חלק מהטענות של ההגנה על התנהלות המשטרה בזירה, וקבעו שהיא לא הייתה ,חפה משגיאות", אולם קבעו שלא היה בכך כדי לפגוע בראיות. עוד קבעו השופטים כי לאור חילוקי הדעות בין הפתולוגים, לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי כיצד מת קרפ – מהמכות או מהטביעה. עם זאת, הגיעו השופטים למסקנה כי אין כל חשיבות לכך במקרה זה. בכל מקרה, מבחינה משפטית, המכות שספג הובילו למותו. במהלך הקראת הכרעת הדין בכו שתי בנותיו של קרפ, כשהאזינו לשופטים.

ארבעה נאשמים נוספים הורשעו בעבירה של אי מניעת פשע בחודש שעבר בבית משפט השלום בתל אביב בכפוף לחוק "לא תעמוד על דם רעיך", המוכר כ"חוק השומרוני הטוב". הארבעה - אור לוי, פואד מוסא, פאדי ג'אבר ומוחמד עדס - הורשעו בכך שעמדו מהצד בעת התקיפה ולא נקטו בפעולה סבירה למניעת המעשים.