(צילום: אלברטו דנקברג, גדעון צנטנר ודניאל בוק. עריכה: יאיר דניאל)
בבית המשפט העליון בירושלים החל הבוקר (ראשון) שלב הדיונים בערעור שהגיש נשיא המדינה לשעבר משה קצב בגין הרשעתו באונס ועבירות מין נוספות ובעקבות עונש שבע שנות המאסר שנגזר עליו. לפני תחילת הדיונים, מסרו מקורבי הנשיא לשעבר כי הוא "מתוח מהדיונים", אולם הדגישו כי "משפחתו תומכת בו".
במהלך הדיון, טען פרקליטו של קצב, עו"ד אביגדור פלדמן כי "בית המשפט המחוזי עשה דבר שאסור לו לעשות, הוא לוקח את גרסת המתלוננת ומעבד אותה, מתאים אותה לעובדות. העובדות טופחות על פניה של גרסתה של א' ממשרד התיירות". קצב נידון לשבע שנות מאסר לאחר שהורשע באונס ועבירות מין נוספות שבוצעו בשלוש נשים שעבדו תחתיו בעת שכיהן כשר התיירות וכנשיא. הבוקר הוא הגיע לדיון בבית המשפט העליון כשהוא מלווה באחיו ליאור, בארבעת בניו ובבתו וישב בפנים חתומות, מבלי לומר דבר לתקשורת.
משפט קצב - הכותרות האחרונות:
מקורבי קצב בבוקר הערעור: "הוא מתוח, המשפחה תומכת"
החשוד השני בהטרדת עדים במשפט קצב: קצין לשעבר
הערעור במשפטו של משה קצב - בדלתיים פתוחות
בתחילת הדיון טען עו"ד פלדמן, כי אין ספק על כך שהעדה המרכזית, א' ממשרד התיירות, לוקה בקשיי זיכרון מהותיים בנושאים מרכזיים. "לטענתו מדובר בדברי שקר ביודעין, לטענת הפרקליטות מדובר בקשיי זיכרון, לכן היא לא זכרה את ההודעות בבית הנשיא, את שיחות יואלי ואת מכתב השנה טובה, שאלה שלושה צמתים חשובים בתיק". לטענתו, גרסתה של א' לגבי האונס בבית המלון אינה מתיישבת עם ההיגיון. זאת מכיוון שהיא טענה שהוא הזמין אותה למלון כדי לעבוד בלובי, כאשר משרדו קרוב למקום.
עוד טען עו"ד פלדמן, כי "כל הטענה בדבר אונס מושתת על דברי המתלוננת בלבד. אין שום ראיה נוספת לכך. יש מלים על הטרדה מינית, על שליחת ידיים, על מעשים שלא ייעשו. אם היא היתה מתלוננת זמן קצר לאחר מכן היה נטען בקלות לחקור את התלונה". הוא המשיך עם ביקורתו על בית המשפט המחוזי, ואמר: "בית המשפט היה נדיב עם א' עד סוף כל הקצוות, בכל הקשור לבעיות זכרון. כשקצב אמר שהוא לא זוכר, אומר בית המשפט: שקרן!".
פלדמן הוסיף כי ההגנה אינה מנסה להציג הגנה חלופית בדמות הרומן האפשרי בין קצב ל-א', אלא יש להם טענות כלפי מכלול הראיות. "כתב האישום מייחס לקצב שתי עבירות אונס במקומות שונים ומועדים שונים, ומייחס לו סדרה של מעשים מגונים בכוח. האפשרויות שעומדות בפני בית המשפט הן אלה", אמר פלדמן. "לקבוע שהראיות מוכיחות מעבר לספק סביר שהתקיימו כל היסודות של עבירת האונס, כלומר יחסי מין מלאים, אי הסכמה ושימוש בכוח. בצד האפשרות הזאת קיימות כמה וכמה אפשרויות אחרות: יש אפשרות שלא היה כלום, לא היו יחסי מין, לא היו מעשים מגונים, שום דבר; אפשרות שנייה היא שהיה קשר אינטימי שלא הוביל ליחסי מין; שלוש, היה קשר אינטימי והיו יחסי מין מלאים; ארבע, היה קשר אינטימי, היו יחסי מין, אבל ההסכמה לא היתה מלאה אלא פועל יוצא של יחסי המרות ביניהם".
בשלב זה הפסיק השופט סלים ג'ובראן את פלדמן, ושאל אותו האם כדי שבית המשפט יתייחס לטיעונים, קצב צריך לטעון במפורש מה האפשרות הנכונה לטענתו. "אחרת קשה לדון בכך", על כך השיב פלדמן, כי על בית המשפט לפסוק לפי משפט צדק, וכי השופטים במחוזי היו צריכים להזהיר עצמם מפני "המערבולת וההסתה" שהיו נגד קצב. הוא ציטט מפסק הדין במשפטו של איוון דמיאניוק, בה כתבו השופטים כי "ברוב המקרים אינה ניצבת בבית המשפט מערכת ראיות מונוליטית המצביעה בכיוון אחד בלבד".
על כך שאלה השופטת עדנה ארבל, "מה ההיקש לעניינינו?" ופלדמן השיב: "התביעה ובית המשפט שמו את כל מבטחם על קביעת מהימנותה של א'. קביעת מהימנות אינה חזות הכל. צריך לבדוק האם א' מהימנה. בהנחה שהיא מהימנה, האם עדותה מתיישבת עם ראיות אחרות. האם המסקנה האחת, הנעלה מכל ספק סביר, היא שבוצעו שני מקרי אונס". וכאן שוב אמר ג'ובראן: "יכולתם לערער את מהימנותה עם קצב היה מוסר את גרסתו". לכך שוב השיב פלדמן: "הגרסה האלטרנטיבית לא חייבת לבוא מפיו של הנאשם" .