ארגון ה-OECD פרסם הערב (חמישי) את קובץ הנתונים השנתי שלו על מערכות הבריאות במדינות הארגון. הנתונים מתייחסים לסדרה של מדדי בריאות ומדדים חברתיים בשנת 2009. לפני כשנה הצטרפה ישראל כחברה מן המניין לארגון ה-OECD - לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, ותמונת המצב העולה ממנו היום לגבי מערכת הבריאות שלה - איננה פשוטה.
על רקע המשבר במערכת הבריאות ומחאת הרופאים והאחיות בארץ, הקובץ מצביע על כך כי התשתיות במערכת הבריאות בישראל הן אכן מהגרועות בקרב מדינות ה-OECD. שיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל נמוך בהשוואה למדינות אחרות החברות בארגון (מתחת לישראל בדירוג ישנן רק שתי מדינות) ועומד על כ-2 מיטות לאלף נפשות לעומת ממוצע של 3.6 מיטות לאלף נפשות בשאר המדינות החברות בארגון.
כתוצאה מכך ניצולת המיטות בישראל גבוהה ביותר, דבר המשתקף בנתונים כגון שהיית אשפוז ממוצעת נמוכה יחסית (בישראל 4 ימים, הממוצע בארגון הוא 6.3) ושיעורי תפוסה גבוהים יחסית: בישראל שיעור התפוסה עומד 96.3% - השיעור הגבוה ביותר, לעומת 75.9% - הממוצע בקרב המדינות החברות בארגון.
שיעורי ההשמנה בישראל נמוכים מהממוצע
ארגון ה-OECD ציין לחיוב את שיעור הרופאים לאלף נפשות בישראל הגבוה ביחס לממוצע ה-OECD, אולם חשוב לציין כי לפי תחזיות משרד הבריאות, שיעור הרופאים צפוי לרדת בשנים הבאות אל מתחת לממוצע ה- OECD. זאת, בניגוד למגמת עלייה בשיעור הרופאים הקיימת מדינות החברות בארגון. שיעור אחיות לאלף נפשות בישראל נמוך מאוד בהשוואה למדינות החברות בארגון, והוא עמד בשנת 2009 על 4.5 אחיות בהשוואה לממוצע של 9.1 בקרב מדינות ה-OECD. למעשה, המדינה היחידה בה שיעור האחריות נמוך יותר מישראל היא מקסיקו.
אולם, לא כל הנתונים עגומים: מן הדו"ח עולה כי תוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע במדינות החברות בארגון. תוחלת החיים הממוצעת של גבר ישראלי גבוהה בלמעלה מ-3 שנים בהשוואה לממוצע בקרב גברים במדינות ה-OECD (79.7 בישראל לעומת ממוצע של 76.6). בקרב נשים הפער נמוך יותר ועומד על 1.3 שנים (83.5 לעומת 82.2).
בארגון מציינים לחיוב את הגידול המשמעותי בתוחלת החיים בישראל ואת מיקומה היחסי של תוחלת החיים בישראל ביחס למדינות הארגון. שיעור תמותת תינוקות בישראל נמוך מהממוצע הקיים במדינות החברות בארגון ועמד בישראל בשנת 2009 על 3.8 פטירות לאלף לידות, לעומת ממוצע של 4.4 בקרב מדינות ה- OECD. שיעורי השמנה בקרב נשים וגברים בישראל (43.5 ו- 52.2, בהתאמה) נמוכים עדיין מהממוצע במדינות ה-OECD אך הם נמצאים במגמת עלייה.
"בעיצומו של מהלך להגדלת היקף כוח האדם במערכת הבריאות"
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן (יהדות התורה), בירך על הדו"ח והדגיש את הישגי משרד הבריאות ומערכת הבריאות בישראל אשר משקפים את פעילותו הענפה של המשרד. "הגענו לסיכום על תוספת של 1,000 מיטות אשפוז בחמש השנים הקרובות. הישג זה ישפר את מצבה של ישראל ביחס למדינות הארגון. תוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע במדינות ה- OECD וזאת בשל רמת הרפואה הגבוהה בארץ. הישגים אלה של ישראל ביחס למדינות ה-OECD - למרות העומס על המערכת".
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו אמר כי "ההשוואה למדינות החברות בארגון מעידה מצד אחד על מיקומה הגבוה של ישראל במדדים של תוחלת חיים, אך משקפת גם את האתגרים של מערכת הבריאות בכל הקשור לפעילותנו להקטנת שיעור תמותת תינוקות ואימוץ התנהגות מקדמת בריאות בקרב האוכלוסייה בתחומים כגון עידוד פעילות גופנית והקטנת שיעור הסובלים מעודף משקל - כשמאמץ מיוחד מכוון לצמצום תופעת ההשמנה בקרב ילדים, הפסקת עישון, וצמצום שיעור השימוש באלכוהול. הנתונים מצביעים על העומס הגדול הקיים כיום על התשתיות במערכת הבריאות בישראל, הן בכל הקשור לתשתית המיטות והן בתשתית כוח האדם".
עוד אמר גמזו כי במהלך השנה האחרונה ננקטו פעולות להקצאת מיטות וכי "אנו בעיצומו של מהלך להגדלת היקף כוח האדם במערכת הבריאות ופריסתו באופן שיהלום יותר את הצרכים. שיעור המימון הציבורי הנמוך יחסית מחזק את טיעוננו לתוספת משאבים למערכת הבריאות הציבורית. תוספת שכזו חיונית ביותר לשימור איכות שירותי הרפואה והגברת השוויוניות במערכת הבריאות".
על המשבר במערכת הבריאות:
לקראת החרפת מאבק הרופאים: ניסיון אחרון לפשרה
מאבק האחיות: תפוסה של 180%, עובדים וקורסים
עיצומי הרופאים מחריפים: חזרנו לנקודת ההתחלה במו"מ