כמה עשרות מתושבי שכונות בדרום תל אביב התכנסו אמש (שני) ברחבת מוזיאון תל אביב, לעצרת מחאה נגד טיפול המדינה באלימות של מבקשי המקלט המתגוררים בשכונותיהם. במהלך העצרת, שנערכה בסימן "שוברים שתיקה מול המסתננים", נשאו המפגינים תשעה מונולוגים, שבהם תיארו חוויות אישיות של האלימות נגדם. העצרת נערכה לקראת הדיון שיערך בבג"ץ בסוף החודש, שם יצטרכו השופטים להכריע בנושא החוק למניעת הסתננות.
המשנה לראש עיריית תל אביב ותושב דרום תל אביב בעצמו, ארנון גלעדי, סיפר כי "המחאה נועדה לחשוף את סיפורם של תושבי דרום תל אביב". גלעדי, שהיה ממארגני המחאה, אמר שמדובר במציאות של "אלימות, שוד ורצח שמבצעים המסתננים ש'כבשו' את שכונות דרום תל אביב". לדבריו של גלעדי, העצרת נועדה לפרוץ את "חומת האטימות" שהציבו השופטים מול מצבם הקשה של התושבים. "בית המשפט מונע זה תקופה ארוכה מממשלת ישראל לבצע את מדיניות הגירוש של שר הפנים גדעון סער. אנחנו, בסיפורים האישיים שלנו, מבקשים לפרוץ את החומה שהשופטים הציבו ולדרוש עבור תושבי העיר שיקבלו את חייהם ואת שכונתם, כפי ששופטי בג"ץ חיים בשכונותיהם".
לקריאה נוספת:
דוח: ישראל נחושה להשקיע בכליאת פליטים שלא כחוק
מינואר: זינוק של 300% בעזיבה מרצון של מבקשי מקלט
נווה שאנן האמתית | דעה
כריסטי, פיליפינית שחיה בישראל מזה 22 שנים, הגיעה אל העצרת וסיפרה על הטרדה מינית שעברה על ידי מבקש מקלט בתחנה המרכזית. "בעלי נכנס לחנות ואני עמדתי מחוצה לה, ולפתע הרגשתי שמישהו אוחז לי בישבן", סיפרה. "העפתי אותו אחורה וצעקתי, עוד פיליפינית הגיעה וצעקה שגם אותה הוא תקף מינית וכשבעלי רץ אליו הוא ברח. כבר חמש שנים שאנחנו גרים בכלא, חמש שנים שאנחנו לא יוצאים מהבית. אנחנו בבית סוהר. האלימות פשוט לא נגמרת".
יעל נורני, שגרה גם היא בדרום העיר, הציגה במהלך העצרת את אורח החיים שהיא וילדיה חשופים אליו, מאז הגיעו מבקשי המקלט להתגורר בשכונה שבה היא גרה. "לפני ארבעה חודשים לקחתי בבוקר את ילדי לבית הספר. כשיצאנו, עמד מולנו אדם ערום והתהלך ברחוב", שחזרה. "בדרך כלל מפחיד ללכת בערב, אבל בשעה שמונה בבוקר? זה כבר מוגזם". לדבריה, היא ומשפחתה סובלים על בסיס יומיומי מהטרדות, מכתובות גרפיטי על קירות ביתם, מגניבות ואף מהפחד מהטרדה מינית. "אני לא יכולה לצאת מהבית בשעות הערב ללא מונית צמודה. אני קוראת למדינה לעשות משהו בנידון ולהחזיר לנו את הביטחון", צעקה נורני.
אילן, גבאי בית הכנסת "עץ החיים" שנמצא באזור, טוען כי מדובר באחד מבתי הכנסת היחידים שנותרו בדרום העיר. לדבריו, "82 מקרי פריצות אירעו בשנה האחרונה לבית הכנסת שלנו על ידי מסתננים. הם גנבו ספרי תורה והשחיתו חפצים וארונות". הוא הוסיף כי "להתעסק במקומות של דת זה כבר חציית גבולות".
"אין לנו זכויות, רק חובות"
קמי, בעל עסק בשכונת נווה שאנן, הגיע לעצרת על מנת לספר על אלימות שחווה מצד אחד ממבקשי המקלט. לדבריו, המדינה מתעלמת מהאזור שהפך לשטח הפקר בידי המסתננים. "לפני שלושה חודשים ראיתי בחור זר שדקר אנשים מול החנות בלי שום סיבה. התחלתי לרדוף אחריו ובדרך הוא דקר עוד שניים", סיפר. "אנחנו אזרחים שאין להם זכויות, רק חובות. לפני יומיים מסתנן שיכור ישב בתוך הרכב שלי. מה אנחנו? אזרחים סוג ד'?"
סופרת הילדים אורה מורג הגיעה גם היא לעצרת. בעבר, סירבה מורג לחתום על מכתב האמנים שדרש הענקת זכויות למבקשי המקלט. "אני מרחמת על ילדי הגן ופחות על מסתנני הארץ. אותי ריגש מכתבה של הילדה שאמרה לשופט גרוניס, 'אני לא יכולה לצאת מהבית'", אמרה מורג. היא סיפרה לקהל על התגובות והביקורת שהטיחו בה הסופרים משסירבה לחתום על המכתב. "הסופרים כתבו לי שאני צריכה להיות הומנית כחלק מעם שעבר את השואה וזה בכלל קומם אותי. אתם משווים את סבא שלי שעבר את השואה כדי לא להיכנס למשרפות, לעובדים שמגיעים לארץ כדי לשלוח כסף למשפחותיהם?"
אורלי לוי עמדי, תושבת שכונת עזרא בדרום תל אביב, דיברה על עניין הגניבות באזור שבו היא מתגוררת. "הייתי בדרך לקופת חולים, ובאמצע הרחוב שמתי לב שהולך אחריי אפריקאי", שחזרה. "הוא חיכה לשעת כושר, ניסה לחטוף לי את התיק וברח, זה דבר שבשגרה. אף אזרח במדינת ישראל לא היה יכול להתייחס בסובלנות אליהם כמונו", אמרה. "ככה זה לא יכול להימשך. אני מבקשת לא לשתוק ולהתאחד נגד אורח החיים הזה".
(עדכון ראשון: 23:15)
לפניות לכתבת דנה ירקצי: danayark@walla.co.il