במועצת יש"ע זעמו היום (שלישי) על הדוח של מרכז "אדוה", אשר חשף פערים אדירים בין המימון הממשלתי ביישובים במרכז הארץ לבין יישובים ביהודה ושומרון. לטענת גורמים בכירים במועצה, הדוח "מעוות" ואינו מציג נאמנה את המציאות בשטח. "מרכז 'אדווה' ירה את החץ לעבר ההתיישבות ביהודה ושומרון ורק אחר כך עשה בנתונים כל מניפולציה אפשרית כדי להציג את המתנחלים כיהודי הסחטן", טען סמנכ"ל המועצה, יגאל דילמוני.
לפי הדוח, בשני העשורים שבין 1991 ל-2012, התקצוב הממשלתי הגבוה ביותר בחישוב לנפש נרשם בהתנחלויות: ב-2012 הוא עמד על 2,695 שקל לתושב בממוצע, בהשוואה ל-2,277 שקל ביישובים הערביים, 1,892 שקל בעיירות הפיתוח ו-1,684 שקל ב"פורום ה-15", הכולל רבות מהערים הגדולות בארץ - תל אביב, באר שבע, חיפה ואחרות - שבהן מתגוררות 40% מאוכלוסיית המדינה. למעשה, מבין ארבע הקבוצות - התנחלויות, יישובים ערביים, עיירות פיתוח ו"פורום ה-15" - הגידול התקציבי המשמעותי ביותר - של 240% - נרשם בהתנחלויות.
עוד בוואלה! חדשות:
האם הניסוי ב"חץ 2" נכשל? "טיל המטרה נפל בים"
מדוע המשטרה משנה את צבעי הניידות בתדירות גבוהה?
האצבע של דאעש: משמעות הסימן המסתורי של הארגון
בעקבות פרסום הדוח, זימנה מועצת יש"ע קבוצה של כמה מומחים כדי לנתח את הנתונים המופיעים בו. לדברי אחת מחברות הקבוצה, ד"ר עדית סולברג, כלכלנית ובכירה לשעבר במחלקת המחקר של בנק ישראל, המחקר של "אדוה" אינו מתייחס למאפיינים המיוחדים של המועצות המקומיות ביהודה ושומרון. לטענתה, הדוח התעלם ממספר הישובים הקטנים במועצות האזוריות באותו אזור, פיזורם הגאוגרפי, צורכי הביטחון המיוחדים שלהם ומשתנים נוספים הקשורים לאפיון הדמוגרפי של התושבים.
המומחים טוענים כי החוקרים שחיברו את דוח "אדוה" לא כללו מועצות אזוריות ברחבי הארץ, אלא רק ערים. אולם, בהתייחסותם ליהודה ושומרון דווקא כן התייחסו למועצות אזוריות שעלות תפעולן, לטענת אנשי יש"ע, גבוהה מזו של עיריות. כך יצא, לדבריהם, שעלות ההשקעה הממשלתית לנפש בהתנחלויות בדוח "אדוה" היא גבוהה יותר. אותם מומחים הציגו נתונים שהראו שבחלק מהמועצות האזוריות ברחבי הארץ ההוצאה השנתית לנפש גבוהה מזו שביהודה ושומרון. לדוגמא, הם ציינו כי במועצת הר הנגב ההוצאה השנתית לנפש עומדת על 22,800 שקל ובאשכול היא עומדת על 18 אלף שקל, וזאת לעומת המועצה האזורית שומרון שם עומדת ההוצאה השנתית לנפש על 10,000 שקל ובמועצת בנימין על 8,300 שקל. לטענתם, אם נתונים אלו היו מוצגים, אזי היה מוכח שלא קיים פער בין יהודה ושומרון לבין היישובים בתוך הקו הירוק.
"עיוות ומניפולציה של העובדות"
עוד ציינו המומחים, כי השוואת נתוני ההוצאה לנפש במועצות המקומיות בלבד, מציגה אף היא תמונה לפיה אין כל אפליה לטובת המועצות המקומיות ביהודה ושומרון לעומת אלו בדרום ובצפון. על פי נתוניהם, מועצות מקומיות בתוך הקו הירוק מקבלות תמיכה גדולה יותר ממועצות מקומיות בגדה המערבית. למשל, הם ציינו את ראש פינה, שם ההוצאה השנתית לנפש היא 13,500 שקל, ואת מצפה רמון שם ההוצאה השנתית לנפש היא 13 אלף שקל, לעומת אלפי מנשה, שם ההוצאה השנתית לנפש היא 7,200 שקל ולעומת אלקנה, שם ההוצאה השנתית לנפש היא 6,700 שקל.
גם בנוגע לערים מציינים המומחים של מועצת יש"ע כי ערים בתוך הקו הירוק מתוקצבות יותר מאשר הערים בגדה המערבית. לשם הדוגמא, הם הראו כי בשדרות, ירוחם וקריית שמונה ההוצאה השנתית לנפש היא בין 7,600 שקל ל-9,800 שקל, וזאת לעומת אריאל, מודיעין עילית וביתר עילית שם ההשקעה השנתית לנפש היא בין 4,600 שקל ל-6,600 שקל.
לסיכום, כתבו המומחים כי אנשי מכון "אדוה" עשו "עיוות ומניפולציה של העובדות. פעילי המרכז השמיטו פרטים והתעלמו מפלחי אוכלוסייה משמעותיים כדי להציג את המתנחלים כאלה שמועדפים על פני תושבי עיירות הפיתוח".
ממכון "אדוה" לא ניתן היה לקבל התייחסות עד למועד פרסום הכתבה.
לפניות לכתב שבתי בנדט: sben72@walla.com