וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כך נגררו ישראל וחמאס למלחמת 50 הימים

29.8.2014 / 12:00

חמאס התכונן לסבב לחימה ארוך, רק לא בקיץ 2014. גם ישראל לא כיוונה למלחמת התשה. בשני הצדדים חשבו שהאויב אוטוטו יראה את הנזק ויתפוס את הראש. זה נגמר כמו במונטי פייתון, רק כשלאביר לא נשארו גפיים. מיוחד: הצצה לאסטרטגיית המלחמה בין חמאס לישראל

חאלד משעל נואם, קהיר, 19 נובמבר 2012. רויטרס
חזק ותחמן. ראש הלשכה המדינית של חמאס חאלד משעל/רויטרס

ראש הלשכה המדינית של חמאס חאלד משעל אמנם קבע את מקום מושבו אלפי קילומטרים מכאן, בקטאר, אבל קשה להפריז במידת השליטה שלו על הנעשה במחוזותינו. המודיעין הישראלי מעריך כי ההשפעה של משעל על מהלך הלחימה בשבועות האחרונים הייתה עצומה. התחזקותו ניכרה במבצע עופרת יצוקה ב-2009. גם מבצע עמוד ענן וכעת מבצע צוק איתן והמשא ומתן על הפסקת האש סיפקו הזדמנות ללמוד את שיטות הפעולה שלו. שיטות של תחבולה ומשיכה בחוטים, שקרים ומשיכה באף – גם של אנשיו שלו. אפילו המצרים נזהרים ממנו. במודיעין הישראלי עבדו קשה כדי שהאסטרטגיה של משעל תהפוך לתרגילים שאפשר לצפות מראש וכדי לחסום את דרכו במשא ומתן.

חיסולו של מפקד הזרוע הצבאית אחמד ג'עברי בראשית מבצע עמוד ענן בנובמבר 2012 חיזקה את מעמדו של משעל בחמאס. ג'עברי, יחד עם הנייה, היווה משקל נגד מהותי לסמכותו של משעל בארגון, אף שבסופו של דבר, ההחלטות בחמאס מתקבלות רק כשמושג קונצנזוס והן מחייבות את כולם. מאז חיסול ג'עברי, היה ראש הזרוע הצבאית החדש-ישן, איש הצללים מוחמד דף, אחראי ברקע לתשובות לשאלה כיצד נלחמים בישראל.

פלסטינים שבים לבתיהם ברצועת עזה, אחרי ההכרזה על הפסקת אש, 27 באוגוסט 2014. רויטרס
כוחו של חמאס תש. פלסטינית ליד הריסות בתים ברצועה, אחרי ההכרזה על הפסקת אש/רויטרס

לפי הערכות בישראל, חמאס הגיע ליום שלישי השבוע באפיסת כוחות, חבול ורצוץ אחרי שהבין שלא יקבל את מה שרצה - נמל ימי, שדה תעופה, פתיחת מעברים ללא הגבלה, שחרור אסירים והזרמת כספים. גם ברחוב הפלסטיני כבר אמרו די. זה ההסבר האפשרי היחיד לכך שחמאס הסכים להסדר ללא פרסים. עם זאת, להכרזה על הפסקת אש לפי המתווה המצרי קדמו 50 ימי לחימה, שגבו את חייהם של 70 ישראלים ושל יותר מ-2,100 פלסטינים. כיצד נכשל המודיעין הישראלי, תמנון רב-זרועות שכמותו, במניעת סבב הלחימה הארוך והמתיש?

אנשי המודיעין עדיין מתעקשים שבטווח הקצר, לא כיוון חמאס למערכה נגד ישראל, בטח שלא למערכה בת 50 יום; הארגון נערך למלחמה עתידית ורחבה ובנה את עצמם בהתאם. רק לא לקיץ הנוכחי. אפילו ב-8 ביולי, כשחמאס שיגר את הרקטה הראשונה לכיוון תל אביב הוא לא ראה לנגד עיניו עימות ארוך עם תמרון קרקעי שיביא להשמדת המנהרות שלו. אז מה קרה? חמאס נגרר למערכה, וישראל, שלא מרצונה, עזרה לו בכך. האם הגורמים לכך היו התנהלות בעייתית של הקבינט וחוסר יכולת לצפות את העתיד? זאת נדע רק אחרי שישקע האבק.

לפי הערכות מערכת הביטחון, בתקופה שלפני המבצע, דבק חמאס בניסיון למנוע הסלמה משתי סיבות עיקריות: השלטון החדש במצרים שלא נוטה לטובתו, והמצוקה הכלכלית הקשה בעזה, שאותה הוא ביקש לפתור בעזרת הסכם פיוס עם פתח. כשצה"ל הרג פעילי ג'יאהד איסלאמי, שבועות לפני המבצע, הבין חמאס שהוא צריך לרסן את דורשי הנקמה. לא בכל מקרה זה הצליח.

sheen-shitof

עוד בוואלה

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל
רקטה נפלה בשטח המועצה האזורית חוף אשקלון  ה-21 ביוני 2014. שי מכלוף
חמאס ניסה למנוע הסלמה. שרידי רקטה שנורתה בחודש יוני למועצה האזורית חוף אשקלון/שי מכלוף

יומיים אחרי חטיפת שלושת הנערים מתחילים גורמים סוררים ברצועת עזה לירות רקטות לישראל. הירי נמשך מ-14 עד 30 ביוני, להוציא כמה ימים של הפוגה בלחץ מצרי. חמאס נוקט שורת צעדים כדי להרגיע את השטח: מעצרים, פשיטה על משגרים ואיתור אמצעי לחימה. קו פרשת המים מבחינתו הוא 29 ביוני. באותו היום הורג חיל האוויר פעיל שמניח מטען חבלה. מ-30 ביוני ועד 7 ביולי חמאס יורה בלי לקבל אחריות; ירי ממוקד של פצצות מרגמה ורקטות לאזור הגבול עם חלקה הדרומי של הרצועה. צה"ל מגיב ופוגע בפיר מנהרה. לאחר ימים מספר, כמה אנשי חמאס מוצאים את מותם בפיר שחלקו מתמוטט.

חמאס מגיב בירי רקטות לבאר שבע ומשחרר קיטור גם על מעצר מאות פעילי התנועה בגדה, ובהם משוחררי עסקת שליט. צה"ל, בעצת שב"כ, פוגע לחמאס בנקודה הכי כואבת ולוקח ממנו את פירות חטיפת שליט. כמה ימים קודם לכן, ראשי חמאס מעריכים הערכה שגויה שפני ישראל למלחמה ויורדים לבונקר. הירידה הדרמטית הזו לא מדליקה נורה אדומה בצד הישראלי. בשבוע הראשון של יולי, חמאס מאמץ היגיון מלחמתי ומקווה שהמערכה המסתמנת תהיה מוגבלת. בתגובה לירי הרקטות על באר שבע, תוקף חיל האוויר לראשונה בתים בלב רצועת עזה וחמאס משיב בירי לתל אביב. ישנו רצף של אי-הבנות בשני הצדדים, או במילה אחת – הסלמה. ישראל וחמאס נגררים למערכה לא רצויה שכבר מאוחר מדי לעצור אותה.

עשן מעל עזה לאחר תקיפת צה"ל, מבצע צוק איתן, יולי 2014. AP
במילה אחת - הסלמה. עשן מיתמר מעל עזה אחרי תקיפה של חיל האוויר, באמצע יולי/AP

איך זה מסתבך? גם אחרי 7 ביולי חמאס אומר לעצמו שאסור לנהוג בפזיזות ושמלחמה היא לא אינטרס פלסטיני בשלב זה. כך לפחות חושבים במודיעין הישראלי. בשטח חמאס ממשיך להתכתב עם ישראל באמצעות רקטות.

במבט לאחור: מה מחכה לצה"ל? חמאס מכין מערכת אופרטיבית רחבה: רקטות, מנגנוני פיקוד ושליטה, בתים וצירים ממולכדים. יש תשתיות לפיגועים, שמתממשות לאחר מכן בשלוש פעולות קטלניות: חדירת המחבלים שבה נהרגו מפקד גדוד ושלושה לוחמים; ההיתקלות במוצב באזור נחל עוז שבה נהרגו חמישה לוחמים וההיתקלות באזור עין השלושה שבה נהרגו לוחם וקצין מילואים.

מה קורה לחמאס במלחמה? לאורך כל העימות, חמאס מעריך שמחיר הפסקת הלחימה ללא השגת הדרישות יהיה גדול ממחיר המשך הלחימה. לכן הוא מסרב להצעה המצרית ב-15 ביולי. לפי הערכות המודיעין, ההיגיון של חמאס אומר שאם הוא כבר נכנס להתנגשות עם ישראל ואם כבר הציבור העזתי הולך להיפגע, כדאי להילחם עד שיתמלאו הדרישות. ההיגיון הזה נשען על מערכת שנבנתה בחסות האוכלוסייה האזרחית, שאותה, כך יודע חמאס, יתקשה צה"ל לתקוף.

קצין צה"ל במנהרה שחפרו אנשי חמאס בגבול עזה, מבצע צוק איתן, יולי 2014. AP
חמאס הכין מערכת מבצעית. קצין צה"ל בתוך מנהרה/AP

בפועל, מגיע הרגע שבו הזרוע הצבאית לא נלחמת כפי שהיא הייתה רוצה. היא מכלה את מלאי הרקטות לטווח ארוך ובעשרת הימים האחרונים למבצע היא מפנה את האש לעוטף עזה, עם ארסנל פצצות המרגמה והרקטות לטווח קצר. בדיעבד דווקא כך היא מצליחה כך להשיג פגיעות משמעותיות. זו דינמיקה של הסלמה.

שני הצדדים תורמים לה. חמאס ומשעל בראשו מנסים בדרכים שונות לקדם משא ומתן שיענה על הדרישות שלו, אך הוא נבלם כל פעם מחדש: מהרעיון להעמיד את טורקיה וקטאר כמתווכות ועד לסוגיות האסירים, הנמל ימי ושדה התעופה. ההפוגות בירי הן מבחינתו מנוף להפעלת לחץ לישראל, "שיתרגלו לשקט ואז נחזור לירות". שוב, תמונת ראי של המחשבות בצד הישראלי, שמצפה שלנוכח ההרס הרב, הפלסטינים יתקשו לחדש את הלחימה אחרי ההפוגות ההומניטריות. בשבועות האחרונים, כך מעריך המודיעין הישראלי, כבר נגמר לחמאס החשק להילחם, אבל בדרך יש לו הישגים: חיילים ואזרחים הרוגים שמניינם עולה לבסוף ל-70 והחשוב מכל, מבחינתו - העלאת התהייה בציבור הישראלי על משך הלחימה בין ארגון טרור לצבא החזק ביותר במזרח התיכון.

ילד בן 4 נהרג מפגיעת פצמ"ר בקיבוץ במועצה האזורית שער הנגב. 22 באוגוסט 2014. כבאות מחוז דרום, מערכת וואלה! NEWS
חמאס מפנה את האש הכבדה לעוטף. זירת נפילת פצמ"ר בקיבוץ נחל עוז/מערכת וואלה! NEWS, כבאות מחוז דרום

בפועל ההרס שנגרם לחמאס עצום. לא רק בתשתיות אלא במאגרי אמצעי הלחימה וביכולת לייצר עוד רקטות. גורמים במודיעין הישראלי שמעריכים שמשעל כמעט הוביל את החמאס לאבדון. הציבור הישראלי לא מבין כיצד זה שעל אף הפגיעות הקשות חמאס עדיין מצליח לשגר רקטות. היזכרו בסצינה המוכרת מהסרט "מונטי פייתון והגביע הקדוש", עם האביר שכורתים לו יד ואז עוד יד ואז גם את הרגליים עד הוא שלא מסוגל לזוז. בסוף זה נגמר. אין מאגרי נשק בלתי נדלים.

מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה הגדיר זאת יפה במלחמת לבנון השנייה: "כל עוד אנחנו יכולים לזרוק רימון או רקטה ולירות פגז אנחנו במשחק". היגיון עמוק שמתנסח בפשטות. זו התשובה לשאלה של הציבור הישראלי. נסראללה, שמוגדר במערכת הביטחון הישראלית מנהיג חזק, הודה בשתי הזדמנויות שונות בכך שפתיחת לחימה עם ישראל הייתה טעות. בחמאס אין מנהיג דומה שמסוגל לקבל על עצמו אחריות דומה. אבל במודיעין מעריכים, שעשוי לקום בארגון האיש שיגיד לו טעית.

חיזבאללה וחמאס זיהו בשנות התשעים שהדימוי שיש לישראל על מלחמה הוא צנחנים בכותל, יוסי בן חנן בתעלה, שורות של נעליים בסיני ובני מסס עם העיניים של המדינה. אם אין לנו תמונות כאלה, אנחנו נשארים חמוצים. לנוכח הרעיון הזה בנה חמאס מערכת שקשה לפרק אותה, כי ישראל רגישה לפגיעה באזרחים. אפשר היה לפגוע פגיעה קשה יותר ולגמור את המערכה מהר יותר, אבל ישראל לא יכולה לשאת על מצפונה הרג מאסיבי של אזרחים.

סימני השבירה של החמאס היו רבים. השבוע הם ירו ממשגרים עיליים ולא מדויקים כי המשגרים לרקטות ארוכות טווח הושמדו. הם היו אמינים לאורך כל המלחמה, אבל בימים האחרונים התחייבו לשגר רקטות לנתב"ג ולא עמדו בכך.

אש תותחים של צה"ל לרצועת עזה, מבצע צוק איתן, יולי 2014. רויטרס
הרג האזרחים רובץ על המצפון. תותח יורה לרצועת עזה, בחודש שעבר/רויטרס

קו השבר המרכזי של חמאס. תורת הלחימה של הארגון מבוססת על עמידה איתנה וסבלנות. בדרך צוברים הישגים: חיילים חטופים והרוגים. ב-19 ביולי יושבים הצדדים למשא ומתן עקיף בקהיר. בשעה 15:32, בזמן שהמגעים מתנהלים, משגר חמאס שתי רקטות לבאר שבע ורקטה לנתיבות. זמן קצר לאחר מכן אומר דוברו פאוזי ברהום: "אם נתניהו לא מבין דרך דיפלומטית יש לנו דרכים אחרות להסביר לו". לפי הערכות, בחמאס לא מאמינים בשלב זה שהמשא ומתן ייפסק ולא יודעים שבאותו ערב יתקוף צה"ל את מוחמד דף. אז הם כבר מבינים שהתוצאות יהיו חמורות מבחינתם, שהם לא יקבלו את מה שהם רוצים, ושמצבם רק ילך ויידרדר. משום כך, הם נכנסים למערכה רחבה כדי להחזיר את ישראל בכוח למשא ומתן. חמאס מנצל את מגבלות הכוח של צה"ל שלא ממהר לפגוע באזרחים, יורה ממתקנים רגישים תוך כדי שהוא פורט על נימי הרגש הישראלי ומצליח להבריח תושבים מהנגב המערבי תוך. הוא גם מנסה להוציא אל הפועל פיגוע איכות ולא מצליח, כולל שיגור טיל נ"ט מתקדם לאתר של עבודות הנדסיות. חמאס מצליח לפגוע ביישובי עוטף עזה אך בתגובה לירי צה"ל מחסל בכירים, מפיל מגדלים והורס תשתיות. לבסוף, ההסכם שהארגון חותם עליו חלול מדרישותיו המקוריות.

האם חמאס יחזור לירות בעוד חודש? חמאס וישראל לא מעוניינים לחדש את הלחימה אך הכול תלוי בדינמיקה. אנשי המודיעין סבורים כי אם ישראל לא תשחרר "מתנות", אם מתאם הפעולות בשטחים האלוף יואב (פולי) מרדכי ימרר להם את החיים במעברי הגבול, יש סיכוי שהם לא יוכלו לבלום את הכעס שילך ויצטבר בשבועות הקרובים, בשל ממדי ההס. אם ישראל תשכיל למנוע אי-הבנות, תיתן הטבות לאוכלוסיית עזה ולא תאפשר לחמאס לקצור הישגים, השקט יישמר.

מאזן ההרתעה האזורי. נסראללה מבין שישראל יודעת לטפל במוקדי טרור בלב אוכלוסייה עירונית. כיפת ברזל הגנה על העורף הישראלי ואפשרה לחימה ממושכת. זה ממוטט את תפיסת העולם שלפיה אפשר להתיש את ישראל. נכון שאמצעי הלחימה של חיזבאללה קטלניים ומדויקים יותר, אך גם התגובה של צה"ל תהיה בהתאם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully