נתניהו מבודד ומובס - אך לא יופל

סיומו המסתמן של מבצע "צוק איתן" מבשר על הפוגה בקרבות הצבאיים לטובת התעצמות הקרבות הפוליטיים. עוד מוקדם לקבוע מה גודל הנזק שנגרם לנתניהו בדעת הקהל הישראלית כתוצאה מהתמשכות הלחימה מול חמאס והגעה להסדר במקום להכרעה. אם הפסקת האש הזו, בניגוד ל-11 שקדמו לה, אכן תכובד במלואה והצדדים יגיעו להסדר שאחריו ישרור שקט ארוך טווח, ייתכן שראש הממשלה יצליח למזער נזקים, במיוחד לאור העובדה שהפסקת האש נחתמה בתנאים בהם חמאס כמעט לא קיבל דבר. כל תרחיש אחר - מהסכמה לבניית נמל בהמשך ועד לחידוש הירי - יזמן לו עימות בלתי נמנע עם בנט וליברמן שממתינים מעבר לפינה.

מלחמה בדרום - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
ח”כ שקד: אם רוצים שקט - צריכים לכבוש את הרצועה
התבוסה של חמאס, ההפסד של ישראל
לילה שקט אחרי כ-5,000 רקטות: ”ישנו כמו שאר הלילות”

כך או כך, נתניהו מסיים את המבצע במצב גרוע יותר מהמצב בו התחיל: אמונם של מצביעי הימין בו נסדק, ותדמיתו כ"מר ביטחון" ספגה מכה אנושה. את הסיסמה "חזק מול חמאס" אף אחד לא ייקח ברצינות בפעם הבאה. הציבור ייקנה, מקסימום, את הסיסמה "חזק מול ג'ון קרי". מבחינה מסוימת, נתניהו אוכל כעת את הדייסה שבישל בכל השנים בהן הבטיח למוטט, למגר ולבער את שלטון חמאס. בציבור נותרה תחושת החמצה - ובצדק: כשראש הממשלה מסביר במשך שנים שהוא ידאג למוטט את חמאס ובסוף מגיע להסדרה מול ארגון הטרור שאותו הוא משווה מדי יום לדאעש, ברור שתישאר בציבור הרגשה של תסכול. האמת היא שלמצב מול חמאס אין פתרון קסם וספק אם, בנקודת הזמן הזו, יש פתרון בכלל - לא פתרון מדיני משמאל ולא צבאי מימין. לכן, כל ניסיון של פוליטיקאים לשווק "פתרונות אינסטנט" לאחת הסיטואציות המדיניות המורכבות בעולם, נידונה לאכזבה ולכישלון ציבורי.

על גודל המצוקה הפוליטית בה שרוי נתניהו ניתן היה ללמוד מהחלטתו שלא להביא לאישור הקבינט את הפסקת האש הנוכחית. משפטית, הוא לא מחויב לכך. הקבינט הסמיך אותו לקבל החלטה על הארכת הפסקות אש. מעשית, ניתן לומר בזהירות שהפסקת האש מאתמול שונה מהפסקות האש קצרות המועד עליהן הוכרז בחודש האחרון וכי מדובר בצעד משמעותי בדרך להסדרה, שמחייבת החלטה אסטרטגית ששרי הקבינט יתייצבו מאחוריה. העובדה שנתניהו בחר להשתמש בתירוץ משפטי כדי להימנע מלהביא את העניין לקבינט מחשש שיפסיד, ממחישה את עומק הבידוד אליו נקלע בקואליציה שבראשה הוא עומד.

ומה יקרה ביום שאחרי? בטווח הזמן הקרוב הקואליציה אמנם תחרוק, אבל לא תתפרק. נתניהו, שלפני שבוע וחצי עוד נהנה מ-80 אחוזי תמיכה ציבורית ויכול היה לפנטז על מפץ פוליטי נועז, יאלץ להמתין כעת, כאשר אחוזי התמיכה בו צללו אל מתחת לקו 40 האחוזים. אין לו כל עניין בבחירות כרגע. גם לפיד וליברמן לא דוהרים החוצה, בינתיים. שרי החוץ והאוצר תיאמו ביניהם בשיחות סגורות שני נושאים: הראשון, הוא להישאר בשלב זה בממשלה. השני, הוא לא לאפשר את כניסתם של החרדים. ללפיד אין עניין לצאת לפני שהעביר את תכנית "מע"מ 0" ולפני שהעביר תקציב. הוא נחוש להעביר את שניהם. ליברמן יכול באופן תיאורטי לקרוא תיגר על מנהיגותו של נתניהו במבצע ולפרק את הקואליציה, אבל נראה כי בשלב זה פניו אינן מועדות לשם.

היחיד שיש לו אינטרס להוביל לבחירות בשלב הזה הוא בנט. יו"ר הבית היהודי התחזק מאוד במהלך המבצע, ובחירות עכשיו יכולות להזניק אותו לעמדת המפלגה השנייה בגודלה. אלא שבנט מצוי בבעיה: אם יפרק את הממשלה, למי ימליץ להרכיב את הממשלה בבואו לנשיא בעוד שלושה חודשים? אם יעשה את כל המהלך הזה בשביל לחזור חזק יותר בארבעה מנדטים לקואליציה בראשות נתניהו, הוא ייתפס כמי שהוביל לבחירות משיקולים פוליטיים צרים, מה שבטווח הארוך דווקא עלול להזיק לו. "הציבור בישראל עכשיו לא יסלח למי שיפיל את הממשלה", העריך שר בכיר. לדבריו, "אנחנו אחרי מלחמה, במצב כלכלי לא טוב, שנה וחצי אחרי הבחירות - זה לא הזמן לבחירות". במילים אחרות, מה שהיה, הוא שיהיה בשבועות ובחודשים הקרובים. חריקות, ריבים, תדרוכים ארסיים- ואף על פי כן, נוע תנוע.

אתמול בשעות הצהריים שטפו את כל כלי התקשורת דיווחים על הפסקת אש קרבה ובאה. במקביל נורו למעלה ממאה רקטות על ישראל מחצות ועד השעה ארבע אחר הצהריים. באותו הזמן בדיוק, ישבו נתניהו ולפיד עם בכירי האוצר לישיבה ארוכה שארכה שעתיים וחצי. על הפרק: תקציב 2015, שאמור להיות מאושר בתוך ארבעה חודשים והוא כבר מוקש פוליטי של ממש. אם יש סכנה לשלמות הקואליציה - היא נמצאת שם. מצד אחד, הצורך לממן את "צוק איתן" ולתת תוספות לביטחון ומהצד השני, תכנית הדיור של לפיד, ועדת העוני וועדת גרמן. הצרכים של משרדי "יש עתיד" מול צרכי הביטחון עליהם מופקד הליכוד. בישיבה אתמול הוחלט על קיצוץ רוחבי של שני אחוזים בכל משרדי הממשלה. שר האוצר עולה במודע על מסלול של התנגשות מול הנגידה פלוג. "אני לא אכנע לדרישה להעלות מיסים", שב ומבטיח לפיד. את הבור שנוצר הוא מתכוון לכסות על ידי העלאה של יעד הגירעון, מ-2.9 אחוזים מהתוצר ל-3.4 אחוז. כך, הוא מעריך, ניתן יהיה להימנע מהעלאת מיסים ובמקביל לא ייפגע דירוג האשראי של ישראל.

אבל החזית המשמעותית באמת בתקציב תהיה התוספת לביטחון. לפיד מבין כי מבחינה זו מה שהיה לא יהיה, וכי הביטחון יקבל תוספת, אך השאלה היא בכמה? בניסיון לנתב את הכסף להתחמשות במקום לפנסיות, הבהיר שר האוצר כי יסכים לתוספות עבור פרויקטים מוגדרים: מערכת "מעיל רוח" לטנקים, מיגון ישובים, אבל לא צ'ק פתוח. עבור לפיד, מדובר בהחלטה מתבקשת. אם יקבל את מבוקשו - יצליח בניגוד לכל הציפיות להביא תקציב סביר ולהמשיך את מגמת ההתייצבות בסקרים. אם נתניהו יכפה עליו תוספות לביטחון וגזירות שונות כמו ביטול הטבות והעלאת מיסים עקיפים, הציבור יראה דווקא בראש הממשלה את האחראי למינוס התופח בבנק.

כחלון עובד. הוא נפגש עם אנשים, יושב על תכניות עבודה ושוקל את הרכב הרשימה בראשותו. עם זאת, מי שמצפה לשמוע על מצטרפים למיניהם צפוי להתאכזב. שר התקשורת לשעבר לא מתכוון לצאת בהכרזות על הרכב הרשימה לפני שהבחירות יתקרבו. דבר אחד בטוח וזה שבעקבות המבצע ישובצו בה יותר אנשי צבא וביטחון ממה שהוא תכנן קודם לכן. זו לא תהיה רשימה חברתית במאה אחוזים כפי שהיה רוצה. בהקשר הזה יהיה מעניין לראות אם יואב גלנט ועמוס ידלין, שניהם מבכירי מערכת הביטחון לשעבר אשר זכו לחשיפה גבוהה באולפני הטלוויזיה במהלך "צוק איתן" ישתלבו ברשימה המתגבשת. תשובות לשאלה יתקבלו, ככל הנראה, במהלך 2015.