"אתם טועים אם אתם חושבים שזה נגמר. ללא הישג - חמאס יילחם"

עזה, בדומה לערי ישראל, חוזרת לשגרה. שוב רואים מכוניות בכבישים וקונים ממלאים את השווקים. "התרגלנו במהירות למלחמה", אמר בשיחה עם וואלה! חדשות, סאמח, פרשן פוליטי מוכר המתגורר ברצועה, "ועוד יותר מהר לשקט". אבל לדבריו, השקט הזה מטעה: "זה עוד לא נגמר, יש לא מעט לחץ על חמאס להמשיך אם מצרים וישראל לא יביאו להסרת המצור". לדבריו, תושבי הרצועה חצויים כעת בין הרצון להמשיך בלחימה עם ישראל לבין הרצון להפסיקה.

אחרי "צוק איתן" - עוד כותרות בוואלה! חדשות:
הטעויות של חמאס, הלקחים של ישראל: סיכום המבצע
שמרו מרחק: החל מבצע איסוף נפלי מאות הרקטות
השבעה נגמרה: "עכשיו מבינים כמה הבית ריק"
סיכום המבצע במספרים

"אלה שאיבדו את הילדים שלהם ובני משפחה דווקא תומכים בהמשך המלחמה, גם מי שביתו נהרס", הוא הסביר. "אין להם כבר מה להפסיד והם לוחצים על הארגון לא לעצור כעת, אלא אם יוסר המצור לגמרי. לעומת זאת, האנשים 'הרגילים', שהבתים שלהם עדיין עומדים, רוצים להפסיק כבר. אתם טועים טעות מרה אם אתם חושבים שזה נגמר. האם ראיתם מישהו מצמרת חמאס שיצא מהבונקרים? מהזרוע הצבאית או המדינית? הם אמרו אתמול מפורשות: אנחנו בשלב ביניים, לא בסיום המלחמה. והם מתכוננים כבר להמשך הקרבות. מבחינתם, אין להם אפשרות להפסיק כעת ללא הישג משמעותי בקהיר".

שאלתי אותו על האפשרות שאולי הקלה במעברים בין ישראל לרצועה תמנע מחמאס מלחדש את המלחמה. "תשכח מזה. אם הם לא יקבלו את הפתיחה של מעבר רפיח או הסכמה לבניית נמל ימי, הם יחזרו לירות רקטות. ואז אנחנו עומדים בפני מלחמה קשה עוד יותר".

לעומת סאמח, פרשנים אחרים נשמעים זהירים יותר. אחד מהם הסביר לי שעזה מזכירה כעת חייל שנפצע קשה בקרב, אך בלהט הלחימה ממשיך להסתער. "עכשיו, כשהקרב נעצר, עזה תתחיל לצעוק. וספק אם היא יכולה כרגע לעמוד על רגליה לקראת סבב נוסף של קרבות".

ואכן, עזה נראית חרבה בימים אלה, בעיקר באזורים כמו שג'אעיה, בית חאנון וחיזאע. באסם הלך אתמול לראות את ביתו ההרוס בשג'אעיה. את מה שלא נותר מביתו, כמו עוד רבים אחרים שעשו זאת. "אבל לא היה מה לראות", הוא סיפר לי. "פסולת. ניסיתי להבין איפה הפסולת מהבית שלי ואיפה הערימה של הקירות ההרוסים היא של השכן". בינתיים, הוא הצליח למצוא בשכירות דירה קטנה בשכונה אחרת בעיר. שם הוא ובני משפחתו מתגוררים יחדיו. 45 אנשים, ללא שירותים תקינים או זרם חשמל. ובאסם אינו לבד. להערכת עיתונאים בעזה, קרוב ל-300 אלף איש מצאו עצמם מחוסרי בית גם אחרי שהמלחמה נגמרה. מספר עצום. הבתים שלהם נהרסו לחלוטין או חלקית באופן שאינו מאפשר להם לשוב אליהם.

"אז מי יבנה לכם את הבית?", שאלתי אותו. "אין לי מושג", הוא השיב. "אף אחד לא יודע. זו שאלה שכל האנשים בעזה מנסים עכשיו לענות עליה. אנחנו מנסים לראות מה ייצא מקהיר (שיחות המו"מ, א"י). אולי משם נקבל איזו בשורה. אחרת אני לא יודע מה לומר". באסם ובני משפחתו הם בני מזל באופן יחסי. לאחרים אין יכולת לשכור בית או דירה. רוב הפליטים שיצאו אתמול לראות את הריסות בתיהם חזרו למקומות שבהם היו, לקרובי המשפחה שאצלם התגוררו או לבתי הספר של אונר"א.

עימאד, חבר מעזה, סיפר לי שלפחות 50 בני אדם גרים עכשיו בביתו בשכונת שייח רדוואן. "אין מה לעשות, כולם חייבים לעזור לכולם. אבל לך תראה מה קורה ברחבה של שיפא (בית החולים הגדול בעזה, א"י). תראה מה זה אנשים מסכנים. יש שם עיר אוהלים. ממש 'נכבה'. מאות משפחות שחיות באוהלים ואין להן לאן ללכת עכשיו. זה אסון". גם לו אין תשובה לשאלה מי ישקם, מי יבנה מחדש. "הבנו שבתחילת ספטמבר יש ועידה בינלאומית בנורבגיה לשיקום עזה. אולי אז נקבל תשובות".