אין עדיין אור בקצה המנהרה של חמאס

לרגע אחד בבוקר יום שבת, התגנבה לה התקווה ללבבות שאנו לפני סיום המערכה בין ישראל לבין חמאס. בירי הרקטות נרשמה הפוגה של כמה שעות ובתקשורת הישראלית כבר נפוצו דיווחים על אודות טיוטה כתובה למתווה להפסקת אש שהפיצו המצרים. אולם בשעות הערב, לאחר המטח הכבד לעבר גוש דן ואזור ירושלים, כבר אפשר לומר בוודאות – המלחמה עם עזה נמשכת במלוא העוצמה גם ביומה החמישי. הירי של הרקטות, לשלל יעדים, לא נפסק, ומספר ההרוגים בעזה הגיע לכ-130. מה שהשתנה הלילה הזה הוא "ההצגה" של חמאס: ההודעה בשעה 20:00, לתוך מהדורות החדשות המרכזיות, כי תוך שעה בכוונתו לירות מטחי טילים מסוג חדש - J-80 ("אל-ג'עברי", על שמו של ראש הזרוע הצבאית של חמאס שחוסל בנובמבר 2012) לעבר תל אביב.

ואכן, באיחור כמעט נימוסי של כמה דקות, שוגר מטח טילים לעבר גוש דן. האירוע הסתיים אמנם ללא נפגעים, אך השמועה בעזה הייתה שיש, מה שנתן את האות לתושבים בג'בליה לצאת לשיר ולרקוד ברחובות. מה שעצוב עוד יותר, הוא שערוץ אל-ג'זירה הצטרף לחאפלה והציג את הירי כהישג בלתי נתפש במלחמה מול ישראל.

מבצע "צוק איתן" - כותרות אחרונות:
מדריך לשעת חירום: כך עליכם לנהוג בזמן אזעקה
שלוש רקטות יורטו בשמי ירושלים; רקטה נפלה בחברון
"הקש בגג": כך מזהיר צה"ל את הפלסטינים

גם המתווה המצרי להפסקת אש נראה בשלב זה יותר כאוסף של רעיונות ישנים שהוצגו בפני הצדדים כבר ביומו הראשון של מבצע "צוק איתן" וזכו לשלילה מוחלטת מצד חמאס. הנציגים המצרים שבאו במגע עם צמרת הארגון ונציגה בקהיר מוסא אבו מרזוק, הדגישו בפניה כי ההצעה היחידה שיש כרגע על השולחן היא של "שקט תמורת שקט", לא מעבר לכך. לאחר מכן נמסרו לחמאס, בכמה דרכים שונות, ש"יש מה לדבר על מעט הקלות", אם במעבר רפיח (שוב - רק הקלות, לא פתיחה קבועה) ואם באשר להקלות בכניסת חומרי בנייה לרצועה מכיוון ישראל. אלא שחמאס עומד על שלו: שחרור 56 אסירים ששוחררו במסגרת עסקת שליט ונעצרו שוב על ידי ישראל בשבועות האחרונים, לאחר החטיפה של שלושת הנערים. לדרישה הזו ישראל אינה מוכנה.

בקרב כל הגורמים שבאו במגע עם בכירי חמאס בימים האחרונים, ישראלים (יש כאלה), מצרים, אירופים ופלסטינים (שליחיו של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן) יש קונצנזוס נדיר: חמאס אינו רוצה בהפסקת אש. בכיר ברשות שניסה לבדוק עם הארגון בעזה את ההיתכנות של עצירת הירי אמר לי ש"אין עם מי או על מה לדבר". גורם מצרי בכיר דחה אף הוא על הסף את הדיווחים על הצעה מצרית ממשית. לדבריו, מאמציה של מצרים נמשכים אך לא הבשילו לכדי שום דבר קונקרטי. במקביל, נציגים של ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה ייפגשו בווינה כדי לדון בהפסת האש, אך לא נראה שחמאס מתרגש מכך. גם במערכת הביטחון הישראלית מבהירים שהמלחמה רחוקה מסיום.

אלו אינן חדשות אופטימיות, לא לאזרחי ישראל ולא לתושבי הרצועה. רוב ההרוגים הפלסטיניים הם אזרחים. צמרת חמאס המדינית והצבאית ממשיכה להסתתר במנהרות מתחת לעזה ונותרה כמעט ללא פגע. נידאל אל-מלש, אחיינו של ראש ממשלת חמאס לשעבר איסמעיל הניה, אמנם נהרג אתמול בתקיפה בשכונת שייח' רדוואן, אך לדודו שלום. בצד הישראלי ממשיכים לדבר על התסכול העצום של חמאס, שאינו מצליח לגרום לשיבוש השגרה בישראל או לנפגעים רבים.

אולם, הפגיעה באזרחים פלסטיניים שאינם קשורים בלחימה, מחזקת את התמיכה הציבורית בארגון (בשלב מוקדם זה) והפופולריות שלו עולה לא רק בעזה אלא גם בגדה ובקרב מדינות ערב. עבור הציבור הפלסטיני והערבי, עצם יכולתו של ארגון פלסטיני קטן להפציץ את תל אביב, חיפה ודימונה, מוכיחה את גבורתו ועיקשותו בקרב "מול הציונים". חמאס אינו עושה קולות של כניעה או של כל רצון להפסיק את האש. ומכאן שהדרך לפעולה ישראלית קרקעית הולכת ומתקצרת.

למרות התמיכה הגוברת בחמאס ברחוב הפלסטיני והערבי, והטינה הגוברת כלפי ישראל, דווקא אבו מאזן אינו מפסיק להפתיע ולהוכיח מנהיגות. אפילו שלשום, בערב יום שישי השני של חודש הרמדאן, עם דיווחים על עשרות הרוגים מעזה, התייצב הנשיא הפלסטיני לראיון בערוץ אל-מיאדין שמזוהה עם חיזבאללה ולא היסס לתקוף את חמאס על ההסלמה האחרונה.

התנאים של חמאס להפסקת אש עם ישראל, אמר אבו מאזן (שמנהל ערוץ שיחות מול חמאס), "מיותרים ואינם הכרחיים". הוא הוסיף כי "מי שמפסיד מכל דקה בה נמשכת המלחמה הם הפלסטינים", והדגיש שיש צורך בהפסקה מיידית של הלחימה ללא תנאים מוקדמים. לדבריו, הוא "מנחם את משפחות השהידים בעזה שהיו לדלק של סוחרי המלחמה. אני נגד סוחרים אלה משני הצדדים". כצפוי, הדברים הללו גרמו להתקפות קשות מצד חמאס. אולי בצד הישראלי מישהו מקשיב לאבו מאזן ומבין שביום שלאחר סיום המבצע בעזה, יש עם מי ועל מה לדבר.

(עדכון ראשון: 23:20)