אבל בבתי החטופים: "הכאב באובדן בן קורע לב"

משפחותיהם של שלושת הנערים החטופים, שגופותיהם אותרו הערב בחלחול שמצפון לחברון, קיבלו הערב (שני) את הבשורה המרה על מותם.

בישוב נוף איילון, שם מתגוררת משפחתו של נפתלי פרנקל, הייתה בשעות האחרונות אווירה מתוחה ביותר. החל מ-19:30 באו אל בית המשפחה תושבי היישוב, חברים ובני משפחה. כמו כן, התגודדו במקום כוחות משטרה ואנשי קשר, ואלה ניסו להרחיק את הבקרים על מנת לספק למשפחה פרטיות. לסוכת המתפללים שהוקמה מחוץ לבית משפחת פרנקל הגיעו חבריו של נפתלי, רבים מהם בדמעות?, וציפו לשווא לשמוע בשורות חיוביות.

עוד על מציאת הגופות ליד חברון:
גופותיהם של שלושת הנערים החטופים אותרו באזור חברון
שיח חשוד ואדמה הפוכה: כך נמצאו גופות החטופים
חבר בצוות שאיתר את הגופות: "הייתה שיטה ובסוף מצאנו"

גם מחוץ לבית משפחתו של איל יפרח באלעד התכנסו מאות בני אדם. נציגי משטרה נמצאים בבית המשפחה, אשר שהתה בביתה עת התקבלה ההודעה המרה. יהודה, תושב העיר, אמר: "באנו כדי לתמוך במשפחה. כל הזמן אנחנו איתם. במוצאי שבת היינו אצלם, המשפחה ניסתה להיות אופטימית. גם בעצרת בתל אביב השתתפנו".

תושבת העיר שהכירה את איל צעקה מחוץ לבית משפחתו: "אני לא מאמינה שהם (חוטפי הנערים) חיים במדינה הזאת חופשיים ואנחנו חיים בפחד. עונש מוות למחבלים! צריך לגרש אותם! אין ביטחון לילדים שלנו".

סביב בית משפחתו של גיל-עד שער ביישוב טלמון שבבנימין התאספו גם כן חברים, בני משפחה ותושבי היישוב, ואלה ניסו לתמוך אלה באלה. את המשפחה מלווים שוטרים ונציגים של מערכת הביטחון. בבית נמצאים בני המשפחה הגרעינית ונציגי מערכת הביטחון שליוו אותם כל התקופה. בני המשפחה לא היו בבית בעת הגעת הצוותים. בשעה 18:30 הם נקראו לחזור לביתם ושם קצינת הנפגעים ונציגים של מערכת הביטחון שהמתינו להם מחוץ לבית מסרו להם את הבשורה המרה.

דובר היישוב טלמון, שהוא גם שכן וחבר קרוב של המשפחה, אמר: "הכאב של אובדן בן הוא קורע לב וקשה לנו לחשוב על תנחומים לכאב שכזה. אבל את החוזק והחוסן אולי אפשר למצוא בתגובות עם ישראל כולו שחיבוקיו כאילו חישקו את המבנה שמסביב למשפחה ואולי במחשבה שבמותם הטרגי של ילדים יקרים אלו הם הביאו לאחדות ולרגעים של אור שכמותם לא ראינו הרבה זמן אולי בזה נוכל למצוא נחמה פורתא".

על גיל-עד סיפר: "הוא היה נער מוכשר בצורה בלתי רגילה. היה לו הכישרון, הסובלנות והמוטיבציה להביא את כישוריו לידי מעשה, בתחומי לימודים, יצירה, בתחומים שבהם הוא נתן לאחר ולחברה ואפילו באומנות".

אלי ימיני, חבר של משפחת שער, אמר: "כרגע בני השבט של גיל-עד, חברים, תושבי היישוב והרב של היישוב נמצאים עם המשפחה ומנסים לעזור להם לעבור להם את השעות הקשות האלה". על גיל-עד סיפר: "הוא היה בחור יצירתי מאוד, עם אישיות מאוד דומיננטית מאוד. איך שהוא היה מגיע לבית היית מרגיש את זה מאוד חזק. אני זוכר את החיוך שלו, את נועם ההליכות שלו. הוא יחסר מאוד לכולנו".