כך מרתיעים מפגע בודד

ימים אחדים אחרי שלוחמי מג"ב הצליחו לעצור מחבל מתאבד רגע לפני שלחץ על כפתור ההפעלה בצומת תפוח בשומרון, הגיע מחבל נוסף לצומת, שלף אקדח וירה לעבר לוחם מג"ב של גדוד "אלון" מספר קליעים שפגעו ברגלו. הלוחם התעשת, פתח באש, ירה לא פחות מ-24 כדורים והרג את המחבל. מספר חודשים קודם לכן הרג אותו לוחם מג"ב מחבל אחר שירה לעברו באמצעות רובה זיקוקים.

"אני לא יודע להגיד כמה פעמים הגיע לצומת תפוח מחבל, הסתכל על הלוחמים שלי, ראה אותם משופצ"רים מכף רגל ועד ראש. דרוכים. ערניים, אוחזים בנשק ואמר 'פה אני לא מבצע פיגוע'". כך מסביר מפקד גדוד אלון, סגן-ניצב שלומי (38) את ההצלחה בסיכול אירועי טרור בצומת שבאחריות החטיבה המרחבית שומרון.

בשנה האחרונה סיכלו חיילי הגדוד שבעה פיגועים בלב הצומת המרכזית המחבר בין כביש 60 לכביש 505 וממנו ניתן להגיע לעיר שכם, חווארה, יישובי גב ההר, בקעת הירדן, עופרה וירושלים. הסרת מחסומים ביהודה ושומרון הפכו את המקום לשוקק חיים. בעבר היה המקום סואן, פקוק, והתרכזו בו עצבים של אזרחים פלסטינים שמיהרו להגיע לעבודה והביתה. ומה באשר ליהודים? הם נסעו ב"נתיב מהיר".

ביום רביעי השבוע בשעות הבוקר, ירדו ממגדל התצפית בלב הצומת שני לוחמי מג"ב מאובזרים בנשק ושכפ"ץ קרמי שיודע בעיקר למנוע פציעה מדקירות. העיניים אדומות מעייפות, אבל הלוחם ניקולא עונה ללא תהיות: "טוב לנו פה. יש לנו אקשן. אנחנו מסודרים. אף פעם לא משעמם פה. היו פה הרבה אירועים, וכמו שאומרים המפקדים שלנו - עוד יהיו. אנחנו צריכים לאתר את המחבל מתוך כל מי שמגיע לכאן מבין רוב האנשים התמימים". אגב, לא הרחק מהם ישבו על קוביות בטון בטרמפיאדה חיילי צה"ל, לא חמושים, מחויכים בדרכם לחטיבה המרחבית שומרון.

זה הקושי האמתי. הסרתת המחסומים הגדילה את החיכוך בין כוחות הביטחון לפלסטינים ומאפשרת לארגוני טרור ולמפגעים בודדים להגיע למוקדים כמו הצומת הזו ולבצע פיגוע. כשהמקום עמוס בהולכי רגל וכלי רכב, המשימה הופכת למורכבת עוד יותר.

סגן-ניצב יוסף, תושב עפולה ואב לשלושה, התגייס למג"ב ומילא בו תפקידי הדרכה ותפקידים מבצעיים. את השירות ביהודה ושומרון הוא החל עוד בזמן השירות הסדיר. לאחר מכן התקדם לתפקידים באזור עוטף ירושלים, ואחר כך במחוז הצפון, בדגש על המלחמה בפשיעה בכפרים. לפני כשנתיים, במסגרת חשיבה מחודשת בצה"ל ובמג"ב, וכחלק מהיערכות להסלמה אפשרית בשטחים, הוחלט לייעל את הפעילות בשטח, להקים גדוד הפרות סדר מקצועי בחטיבת שומרון שהיתה בפיקוד אלוף-משנה יואב ירום. אחרי שנתיים של עשייה, העניק מפקד אוגדת יו"ש תעודת הצטיינות לגדוד "אלון".

הגדוד מוכשר לטפל בהפרות סדר המוניות של פלסטינים, פעולות "תג מחיר", חיכוכים בין יהודים לפלסטינים, אך ההתמחות שלו הוא סיכול טרור ומעצרים. "אין משימה שהגדוד שלי לא לוקח על עצמו", מתאר סנ"צ יוסף את שגרת היומיום. "אני יכול למצוא את עצמי מתעסק באירועי הפרות סדר של פלסטינים מול יהודים, וכמה דקות אחרי זה להיות בהפגנה בכפר קדום, בלילה מעצרים בעיר שכם, חיפושים אחרי אמצעי לחימה בכפרים עוינים, הפרות סדר של פלסטינים, הריסת בנייה לא חוקית ואבטחה כמו שאתה רואה בצומת תפוח".

היתרון של לוחמי מג"ב בשטח הוא בולט. מצד אחד, הם לוחמים שיודעים לכתר בית בלב שכם ולהביא למעצר מבוקש, ומנגד הם בקיאים בפעילות שיטור קלאסית שעניינה מעצר חשוד, איסוף ראיות, והעברה לחקירה - בניגוד לחיילי צה"ל שאינם מוכשרים לכך. שיתוף הפעולה בין כוחות מג"ב למחוז ש"י במשטרה בפיקודו של ניצב קובי כהן הביאו לתפנית בטיפול בהפרות הסדר ואירועי "תג מחיר". למרות הצטברות אירועי הטרור בשבועות האחרונים בצומת תפוח, סנ"צ יוסף לא מגדיר זאת כעליית מדרגה, ולא כאינתיפאדה שלישית בדרך.

"אין סימנים להידרדרות, אבל מצד שני אנחנו כן מאמנים את הלוחמים שלנו לאתר מפגע בודד שעליו אין לנו מודיעין, כי הוא קם בבוקר והחליט שהוא רוצה להרוג יהודים", מסביר מפקד הגדוד במשרדו מעוטר התעודות ומגני ההוקרה, "תחשוב כמה קשה זה לשמור על מרקם חיים פלסטיני ויהודי שמתגוררים בגזרה אחת. רובם רוצים לחיות בשקט. נכון שמשני הצדדים תמיד יש קיצונים, אבל אנחנו צריכים לדאוג שמרקם החיים יהיה שקט. אם מגיע פלסטיני למחסום, אני משתדל לא ליצור פקק במחסום, לא לעכב אותו. מי שעוסק בפח"ע ובפלילי נטפל בו בהתאם".

"אני יושב במשרד, שומע יריות, מיד מבין שיש אירוע חריג, עולה על הג'יפ שלי, מקפיץ את כל הגדוד. חלקו מגיע בכלי רכב ממוגנים לצומת וחלקו רץ למטה. אני מזהה את המחבל. שוכב על הרצפה. לידו אקדח. אני מזהה לוחם פצוע. יאמר לזכות מח"ט שומרון שתוך מספר דקות עושים בידוד זירה ומתחקרים אירוע. כל משמרת הלוחמים שלי מתורגלים למגוון של אירועים, בין היתר למקרה הזה, לכן הם היו מוכנים".

"אני מאמין במקצוענות. זה מלווה אותי שנים. לפני חודש וחצי פלוגת ט"ו שלי נוסעת בחווארה. הצוות חוטף בקבוק תבערה. הלוחמים פותחים דלתות לפי הנוהל. פתאום הם רואים מחבל נוסף מנסה להשליך לעבר הג'יפ בקבוק נוסף. אחד הלוחמים פורק מהג'יפ, יורה לעבר המחבל, פוגע בו, רץ ועוצר אותו אחרי 30 מטר. אחר כך אנחנו גם נותנים לו טיפול רפואי. מיום הגיוס ועד השחרור כל יום הם מתורגלים. אתה יודע איזה קושי זה? אותה תרגולת בקת"ב (בקבוק תבערה. א.ב), תרגולת ירי, תרגולת איתור מפגע בודד".

"אני מאמין במקצוענות. בשנת 99' הייתי מ"מ בג'נין. הלוחמים מתעוררים. לפני המשימה אני בודק להם את המחסניות ומגלה מימיות ריקות. אני שואל – 'חבר'ה מה קורה?', הם אומרים לי 'שלומי, מי שותה מהמימיות האלה? יש לנו מיכל קלקר בג'יפ'. אמרתי להם 'אם תתקלו אתם תברכו אותי שיש לכם מימיות'. מילאנו ויצאנו לשטח. יום חם מאוד. הגענו לאירוע לא רחוק ממחסום ג'למה. ירי של שוטרים פלסטינים לעבר כוח צה"ל. נפצע קצין בדרגת רב-סרן. התפקיד שלנו היה לחלץ אותו. יורים עלינו. המשימה הייתה מורכבת. נשארנו הרבה זמן בשטח. והלוחמים שתו מהמימיות וברכו אותי. אני רואה דברים בראייה כוללת. אין פשרות. תרשום שהיום לכולם יש 'שלוקרים'".

"זה באופי שלי, אבל היו מקרים קשים. בשנת 2003 נהרג פקוד שלי, לוחם, בתאונה מבצעית. הלוחמים היו בדרך לסכל חוליית טרור שיצאה לפיגוע מאזור עסירה א-שמלייה לשבי שומרון. הלוחמים נתקעו עם הג'יפ על סלע, התהפכו ורוני יוספוביץ ז"ל נהרג. מאז אני תמיד עם המשפחה. זה אירוע שמלווה אותי. הכול בגזרה הזו רגיש. הנה, בשבוע שעבר אני כמעט איבדתי לוחם שנפצע מירי המחבל. ביום שישי לכדנו את המחבל עם חגורת הנפץ. אם הוא היה מפעיל אותה, היו נהרגים לוחמים. התפקיד שלי זה לקבל לוחם ולהכשיר אותו למקצוע ובסוף להחזיר אותו הביתה בריא ושלם".

"המפגע הבודד. אין יותר מדי מה לעשות נגד מפגע בודד שמחליט לקום בבוקר לקחת את האמצעים שלו בלי להודיע לאף אחד ויוצא לבצע פיגוע. אם אנחנו לא נקפיד על תרגולים, פיקוח ובקרה, הסברה ללוחמים מיהו המפגע, הניתוח שלו והגזרה והמחסום, אנחנו נחטוף בסוף".

"ראש הממשלה בנימין נתניהו רצה לדבר עם המ"כ שלי ולברך אותו על הפעילות אחרי סיכול הפיגוע. אי אפשר היה להשיג אותו כי למשימות לא יוצאים עם מכשיר סלולרי. ה'פייסבוק' וה'ווטסאפ' הם מכה. הם מפקידים את המכשירים לפני המשימה. תחשוב מה יקרה בשנייה של חוסר ערנות. מחבל רואה לוחם לא דרוך הוא מזהה את זה כפרצה".

"הוא הגיע עם כובע קפוצ'ון, נע בצורה מחשידה. המ"כ והחייל זיהו, התצפית כיוונה אליו נשק, ראתה שמתקרבים אליו בצורה מסודרת. תהליך הפשטה וזיהוי חגורת נפץ. לפי התרגולת".

"מחבל מתאבד שמגיע להתפוצץ באזור עם אוכלוסייה אזרחית ומגיעים מולו לוחמים דרוכים אז יכול להיות שהוא מקבל רגליים קרות. הלוחמים חמושים ומרתיעים".

"אם יידקר פה אזרח, חייל צה"ל או פלסטיני, זו אחריות מלאה שלי. אני אכשל במשימה. אסור שזה יקרה. לשמור על משמעת ודריכות מבצעית זה לא פשוט. לכן אנחנו עושים את זה בכל מני דרכים. המ"פ יושב עם הלוחמים לפחות פעם בחודש. לומדים מהתחקירים מה צריך לשפר. הגזרה הזו משתנה. יש מגוון של משימות. לדוגמה, בשנת 99' כמ"מ לא התעסקתי בחיכוך בין מתיישבים לפלסטינים".

"אם אתה נחוש, לא תגיע לדברים כאלה, לא קרה ולא יקרה אצלי. תביט על הלוחמים שלי. היום הם פה ועוד רגע הם מבצעים מעצר מורכב של מבוקש בכפר או בשכם, או מאבטחים את האפיפיור במשימה ייצוגית למדינת ישראל. זה מה שיפה בתפקיד שלנו".

"התרחיש הקיצוני הוא לא הפגנה בצומת תפוח. זו השגרה. אנחנו ערוכים, תורגלנו, ותרגלנו על ידי מג"ב יו"ש בכל תרחישי הפרות הסדר האפשריים. מצד שני, חשוב לי להדגיש שלמרות האירועים אין מה לפחד. המצב פה מצוין. בשליטה מלאה. כל האירועים שהיו בו תפסנו מחבלים וסיכלנו אותם מבעוד מועד".

"לא מטריד, אני ער למה שקורה מסביב. בחודש הבא מגיע הרמדאן. 'מוחמד' עובר? אל תעכב אותו, הוא צם. יש שעות שהם ממהרים להגיע לאכול. הלוחם צריך להבדיל מי צם ומי רוצה לבצע פיגוע. המטרה היא לא ליצור זעם עצבים ותסכול. המטרה היא להתחשב בהם".

"הנתונים לא מטעים. יש ירידה של למעלה מ-30% בתלונת ציבור ופניות למח"ש. הלוחמים הללו פועלים במקומות הכי נפיצים ורגישים שיש במדינת ישראל. אני מזכיר לך שיש המון פעילויות שרק הם מבצעים, כי הם קודם כל שוטרים. אנחנו יושבים, מסבירים, משקיעים המון ומכשירים לוחמים טובים עם ערכים. נוכחות מפקדים בשטח מוכיחה את עצמה לאורך זמן. זה נותן תוצאות".