אירלנד: התגלה קבר אחים של 800 תינוקות שהוזנחו

יותר מחמישים שנה לאחר שבית יתומים במערב אירלנד נסגר ונהרס, מתגלים כעת סימנים למה שנראה כמו הריגה שיטתית של מאות תינוקות במהלך השנים 1961-1925. באדמות המקום בעיירה טואם, ששימש כמעון לילדים שנולדו מחוץ לנישואים, התגלו לאחרוני בבור ספיגה שרידי עצמות של 800 תינוקות, שלא הוטמנו בארון קבורה ולא נבנתה להם כל מצבה.

"העצמות עדיין נמצאות שם", אמרה מי שגילתה את קבר האחים, היסטוריונית מקומית בשם קתרין קורלס, בריאיון לוושינגטון פוסט. "הן שייכות לילדים שמתו בבית היתומים הזה". על אדמת המקום שוכן כיום, בין היתר, גם מגרש משחקים. המקרה נחקר כעת על ידי משטרת אירלנד, ומאיר פינה אפלה בהיסטוריה של המדינה, שבה נשים שהולידו ילדים מחוץ לנישואין נרדפו על ידי הממסד הדתי והוקעו על ידי החברה. כשבנות נכנסו להיריון, הן נודו לחלוטין", סיפרה קורלס, "המשפחות פחדו שהשכנים יגלו, משום שאז להיכנס להיריון מחוץ לנישואים היה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות, זה היה הפשע הכי גדול שאישה יכלה לבצע - אפילו שבחלק גדול מהמקרים זה קרה כתוצאה מאונס".

אותן נשים חסרות מזל היו מגיעות לבית היתומים, שנקרא פשוט "The Home", והופעל על ידי נזירות הבון סקור. הן היו עובדות בעבודות במקום, במטרה לכפר על "חטאן", ולאחר מכן היו עוזבות את המקום, ומשאירות את ילדיהן מאחור.

עוד חדשות מהעולם:
דיווח: טעות טכנית מנעה את מעצרו של המחבל מבריסל
מחקר: הוריקנים ”נשיים” קטלניים יותר מ”גבריים”
"יש טייס במטוס?": סיפורו של הנוסע שהציל מטוס שלם

קורלס, שאיתרה גם מסמכים של המקום שטרם נראו, סיפרה כי חוסר בתזונה והזנחה היה גורם המוות העיקרי של התינוקות והילדים. אחרים מתו ממחלות כמו חצבת, דלקת ריאות, דלקת בקיבה ובמעי. "כשמסתכלים על הרשומות, אפשר לראות שהיו מתים בערך שתי תינוקות בשבוע, אבל אני עדיין מנסה להבין למה הם שמו את כולם בבור ספיגה", אמרה. "מה, הם לא יכלו להרשות לעצמם ארונות קבורה?"

בור הספיגה הוא ללא ספק הסיפור המזעזע ביותר שנחשף עד כה על אותו בית יתומים בטואם, אולם המקומיים זוכרים שגם הילדים ששרדו לא ליקקו דבש. "הילדים בדרך כלל לא היו נשארים שם מעבר מגיל בית ספר – הם או היו מאומצים, או מתים", סיפר אחד מתושבי האזור שהקיפו את המקום. כך למשל, בביקורת בריאות שנערכה למקום ב-1944 הילדים תוארו כ"כחושים", "שבריריים" ועם "בשר תלוי ברפיון על עצמותיהם". כשני עשורים לאחר מכן נסגר המקום, שרבים מתושבי אירלנד ככל הנראה יעדיפו לשכוח.