"הנהג נסע בזיגזג ברחובות, העיף אנשים ומחץ אותם מתחת לגלגלי מכונית, לא היה להם סיכוי", כך שחזר עד ראייה למתקפה שאירעה ביום חמישי בעיר אורומצ'י, מערב סין, ב"ניו יורק טיימס". כמה דקות לאחר מכן רכב ספורט נוסף עבר ברחוב, ונוסעיו השליכו מטעני חבלה קטנים מבעד לחלונות, בעוד הנהג דורס את האזרחים ברחוב. יותר מ-30 בני אדם נהרגו, ו-94 נפצעו.
לדברי המשטרה, ארבעה מהמחבלים נהרגו במקום. רוב הקורבנות היו מהקבוצה האתנית השולטת בסין, האן. החשודים המידיים: אויגורים, מיעוט אתני מוסלמי-סוני במדינת שינג'יאנג בקצה המערבי של סין, שמרים את ראשו יותר ויותר בתקופה האחרונה.
עוד כותרות מהעולם בוואלה! חדשות:
ארבע שנים אחרי: הרוג עשירי ממשט ה"מרמרה" לעזה
אחרי ההפיכה: ארה"ב משעה סיוע צבאי לתאילנד
ניגריה: "הנערות החטופות אותרו, ישוחררו תוך כשבוע"
במהלך מהומות אלימות בשנת 2009 באורומצ'י, בירת שינג'יאנג, כ-200 בני אדם נהרגו, רובם האן. זה נתן את האות לחימום הגזרה. האויגורים אחראים, לפי ההערכות, לסדרת מתקפות על תחנות משטרה בעיירה לוקצ'ון בחודש יולי האחרון, שהובילה ל-35 הרוגים, כמו גם למסע הדקירה האכזרי בתחנת רכבת בעיר קונמינג בחודש מרץ, בה נהרגו 29 בני אדם ונפצעו 140.
האירוע המדאיג ביותר עבור הרשויות בסין היה פיגוע דריסה בכיכר טיאננמן ב"עיר האסורה" בבייג'ינג. ג'יפ ובו משפחת אויגורים נסע בכיכר ולבסוף התפוצץ, והביא למותם של חמישה אנשים. היציאה מתחומי שינג'יאנג, והכוח הסימבולי של פגיעה בכיכר טיאננמן, מסמלים עליית מדרגה במאבק האויגורים לזכויות ולעצמאות.
ברוב המקרים מדובר בחשדות בלבד, אולם אין זה מפריע לבייג'ינג להאשים באופן כמעט אוטומטי את האויגורים, כפי שקרה יום אחד בלבד אחרי המתקפה הטרייה מיום חמישי, ואף לעצור גורמים מתונים באשמת הסתה לבדלנות.
האסטרטגיה הסינית: הכלכלה תשכיח את הצרות
65 שנים אחרי הקמת הרפובליקה העממית של סין, אותה אנחנו מכירים כיום, היחסים בין השלטון המרכזי בבייג'ינג והאויגורים בשינג'יאנג נותרים עכורים מתמיד. ההאן בסין אמנם מהווים את רוב האזרחים, אולם הם רגילים לחיות לצד לא פחות מ-55 מיעוטים אתניים. האויגורים, בניגוד לרוב הקבוצות האלה, עדיין מתייחסים לסינים כאל כוח קולוניאליסטי.
בייג'ינג מצדה, רואה את הדברים באור מעט אחר. מנקודת המבט הסינית, מדינת שינג'יאנג, שזכתה למעשה לעצמאות בתקופה שלפני סין הקומוניסטית, זקוקה לסיוע בפיתוח המשאבים - מה שסין יודעת לעשות מעולה. זה רק יעלה לאויגורים, שמוצאם טורקי ורואים עצמם חלק ממדינות מרכז אסיה, בוויתור על עצמאות מכל סוג שהוא.
האסטרטגיה הסינית דומה לזו שמופעלת כלפי הטיבטים, באזור לא רחוק משינג'יאנג: כל עוד הכלכלה בתנופת פיתוח, האזרחים יניחו בצד את טענותיהם הפוליטיות, ויתמקדו בקיום החומרי. זאת יחד עם האשמת גורמים חיצוניים בעידוד הבדלנות האויגורית - כמו דלאי לאמה והטיבטים - והגירה מאסיבית של סינים לשינג'יאנג, שהפכה את האויגורים למיעוט במדינתם.
ניקולא בקלין מארגון זכויות האדם "Human Rights Watch" מתח ביקורת קשה על הרציונל שמאחורי האסטרטגיה הזו, וטען כי היא שגויה מן היסוד אם לקבוצות עליהן בסופו של דבר תשפיע המדיניות "אין אמירה בנוגע לעיצוב וליישום של מה שקורה בפועל, אין ייצוג פוליטי הולם, והן ממשיכות לסבול מאפליה על בסיס יומי".
מכונת התעמולה הסינית פועלת ביעילות, וב-20 השנים האחרונות הוחלף המינוח בתרגום מאנגלית לקבוצות האתניות השונות מ"לאום" פשוט ל"קבוצה אתנית". כך כנראה, קל לשכוח שיש להם שאיפות לאומיות כלשהן. עיתונאים רבים - סינים וזרים - אימצו את השינוי במהלך השנים, לעתים בלי שזכרו מדוע הממשל המרכזי הציג אותו מלכתחילה.
"הזמן פועל לטובתנו"
בחודש פברואר, אמר ז'ו וויצ'ון, יו"ר חבר הוועדה לעניינים אתניים ודתיים בגוף המייעץ לפרלמנט הסיני, כי "הזמן פועל לטובת סין". להערכתו, המגמה בעולם המערבי היא התקרבות לנקודת המבט הסינית בנוגע לאזורים הבדלניים של טיבט ושינג'יאנג.
בתגובה לאישומים בנוגע לרקורד זכויות האדם של הממשל בסין, כתב ז'ו: "כשסין נהיית מעורבת יותר ויותר בעניינים בינלאומיים, וטיבט ושינג'יאנג נפתחות יותר לעולם, המערביים יזכו להבנה של אזורים אלה שתואמת את המציאות בצורה נכונה יותר".
חודשים בודדים לאחר הצהרה זו, נדמה כי אין דבר רחוק יותר מהמציאות. מדריך מקוון שכותרתו "איך לשרוד איום טרור" שוחרר על ידי הצלב האדום הסיני שעות בודדות לאחר התקרית האחרונה בשינג'יאנג. לפי רשת BBC, הוא זכה ל-7.4 מיליון צפיות תוך פחות מ-24 שעות.
ההתחממות בשינג'יאנג והפיגועים שאירעו בעבר - חלקם על ידי אויגורים - בכיכר טיאננמן בבייג'ינג מביאות את הרשויות לכוננות שיא. יום השנה ה-25 לטבח בכיכר, בו נהרגו כ-2,600 בני אדם, מתקרב, ונדמה שהמפלגה הקומוניסטית תעשה כל שביכולתה למנוע ניצול של האירועים לרווח פוליטי מצד קבוצות בדלניות.
אזור העיר אורומצ'י, שינג'יאנג
מאז מתקפת ה-11 בספטמבר בארצות הברית, ובניסיון לזכות באהדת המערב, בייג'ינג הציגה את הבדלנים האויגורים כמקבילים של ארגון אל-קאעדה. אף נטען כי הם נשלחו לאימונים באפגניסטן. עם זאת, לא הוצגו ראיות המוכיחות את הטענה הזו.
באינדונזיה מאות פעילים קראו השבוע לשחרור מנהיג דתי של האויגורים שנעצר על ידי הרשויות הסיניות. המוסלמים מוכנים להצטרף למאבק, גם אם מרחוק. כעת נותר לראות אם העלאת הפרופיל הציבורי של המאבק הבדלני בשינג'יאנג יגרור שחקנים נוספים לתמונה, דוגמת מדינות מרכז אסיה.
למרות הדמיון למקרה הטיבטי, האויגורים נחושים יותר לפעול באופן אלים לסיום ההשתלטות הסינית, כפי שהם רואים זאת. בייג'ינג לא מתכננת לשחרר את אחיזתה, על רקע יום השנה לטבח בכיכר טיאננמן - או בכלל. העברת האוכלוסיה לשינג'יאנג בשנים האחרונות היא קביעת עובדות בשטח ושליחת מסר ברור מאוד לאויגורים. הצדדים מושכים לכיוונים מנוגדים לגמרי. שאלת מיליון הדולר היא מי ישבר קודם.
