יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הודיע בצהריים (שני) כי הבחירות לנשיאות יתקיימו ב-10 ביוני, ובכך פתח רשמית את המרוץ לתפקיד הבכיר. על פי חוק יסוד: נשיא המדינה, המועד האחרון להגשת מועמדות הוא שבועיים לפני הבחירות, משמע ביום שלישי הבא, 27 במאי.
"תפקיד נשיא המדינה הוא תפקיד חשוב", אמר אדלשטיין. "נשיא מדינת ישראל אמור לאחות את הקרעים ולגשר בין לבבות. מוסד הנשיאות בעיניי הינו מוסד חשוב המהווה סמל לאחדות העם, במיוחד בעתות משבר וקונפליקט". הוא מתח ביקורת על ההתנהלות עד כה: "לצערי, ואני בטוח שלצער כולנו, עד עתה המרוץ הנוכחי התאפיין בהכפשות ובדה-לגיטימציה, התנהלות שלטעמי ביזתה את התהליך ופגעה קשות במוסד החשוב הזה. אני רוצה לאחל לכל המתמודדים הצלחה, אך יותר מזה: מבקש ואף דורש, בשמי, בשם הכנסת ובשם העם בישראל לנהוג בהדר, בכבוד, בהגינות, במוסר וביושר אחד כלפי השני וכולם כלפי המוסד".
עוד על המרוץ לבית הנשיא:
האם ברק יהיה מועמדו של נתניהו?
"נתמוך בדחיית הבחירות בתמורה למשטר נשיאותי"
מי בכלל צריך נשיא מדינה? דעה
ח"כ מאיר שטרית (קדימה) הגיב לדבריו של אדלשטיין, ואמר: "עצוב ומצער אותי מאוד לאיזה שפל ונבזות מגיעים יריבים פוליטיים במרוץ. מי שמנהל מערכת של הטלת רפש לא ראוי להיות נשיא בישראל".
הבוקר פנה חבר הכנסת ראובן ריבלין לחברי הכנסת, לראשונה באופן רשמי, וביקש את תמיכתם במועמדותו. במכתב ששיגר למחוקקים כתב יו"ר הכנסת לשעבר: "זכיתי לאמונכם כיושב ראש הבית הזה, כמי שאחראי למהלכה התקין וההגון של מטוטלת הוויכוח. כעת אני מבקש את אמונכם לכהונת נשיא המדינה על מנת לעשות את משכן הנשיא לבית השותפות, ההידברות וההבנה".
המועמד לנשיאות המדינה מטעם מפלגת העבודה, חבר הכנסת בנימין בן אליעזר בירך את אדלשטיין עם פרסום מועד הבחירות לנשיאות, וקרא לחברי הכנסת לתת בו את אמונם. "אני תקווה שחברי הכנסת יצביעו עבור מי שמייצג נאמנה את הפסיפס הייחודי של אזרחי ישראל ויפעל לדיאלוג בין כלל האוכלוסיות", אמר, "אני קורא לחבריי המועמדים לנהל הליך בחירות הוגן, אשר מכבד את מוסד הנשיאות". בן אליעזר הוסיף: "כל חיי פעלתי למען מדינת ישראל, ואני בטוח שאמשיך לעשות זאת גם בתפקיד הבא".
גם שר האנרגיה והמים סילבן שלום יצטרך לרדת מהגדר ולהודיע עוד השבוע אם בכוונתו לבקש את אמונם של חברי הכנסת או לוותר על התפקיד. שלום מקווה לזכות בתמיכה שקטה מראש הממשלה בנימין נתניהו באמצעות גיוס של 11 החתימות של חברי ישראל ביתנו. לפני הבחירות האחרונות לכנסת, כאשר ישראל ביתנו והליכוד חברו זו לזו, סיכמו נתניהו ושר החוץ אביגדור ליברמן כי האחרון יתייצב מאחורי כל מועמד לנשיאות שיציג ראש הממשלה. מכיוון שנתניהו לא מעוניין שריבלין ייבחר לתפקיד, לא מן הנמנע שיחליט להעניק את קולות ישראל ביתנו לשלום.
כל אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל רשאי להתמודד לתפקיד, אולם כדי להציג מועמדות, חייבים המועמדים לגייס את תמיכתם של עשרה חברי כנסת לפחות. כיוון שאסור לחתום למועמד פעמיים, מספר המועמדים המרבי לתפקיד הוא 12. שבוע לפני הבחירות מודיע יו"ר הכנסת מיהם המועמדים שזכו לגייס את עשר החתימות הנכספות.
נכון לעכשיו, בן אליעזר מחזיק ב-14 חתימות של חברי הכנסת של העבודה, ואילו ריבלין מחזיק במספר חתימות בלתי ידוע אך גבוה מעשר מכמה סיעות שונות. יתר המועמדים מאיר שטרית, פרופ' דן שכטמן, דליה דורנר ודליה איציק טרם הציגו את מספר החתימות הנדרש.
ביום הבחירות ייערכו שני סיבובי בחירה. ההצבעה היא חשאית: 120 הח"כים יבחרו את המועמד מאחורי פרגוד בתוך מליאת הכנסת. בסיבוב הראשון יציגו את מועמדותם כל אלה שהשיגו את עשר החתימות, ולסיבוב השני יעלו המועמדים שזכו למרב הקולות. ביניהם ייערך סבב הצבעה סופי וקובע. בעבר לא הייתה מגבלה למספר הסיבובים, אולם חוק יסוד: נשיא המדינה תוקן בעקבות יוזמה של ח"כ יריב לוין (הליכוד) שביקש לצמצם את מספר סיבובי הבחירה. הדבר גרם להליך להתארך לכדי יום שלם.
לפניות לכתב עמרי נחמיאס: omri_n@walla.net.il