יותר מ-14 אלף כלי נשק בישראל מוחזקים ללא רישיון תקף - כך עולה מדוח מבקר המדינה לשנת 2013 שהותר לפרסום היום (רביעי). בפרק שעוסק ברישוי כלי ירייה ופיקוח על החזקתם, נכתב כי יותר מ-90% מבעלי כלי הירייה בארץ מחזיקים את כלי נשקם שלא כדין יותר מחצי שנה לאחר שפקע התוקף החוקי שלו. המשטרה, כך על פי הדוח, אינה ממהרת לאכוף זאת. "על משטרת ישראל למצות את כל האמצעים העומדים לרשותה כדי לתפוס את כלי הירייה המוחזקים שלא כדין", כותב המבקר יוסף שפירא.
דוח מבקר המדינה - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
עוד עולה מהדוח כי בחודש מאי 2013 בוטל בהמלצת משרד הבריאות רישיונם של 19 מחזיקי כלי נשק, אך כלי הירייה שברשותם לא הופקדו. למרות שרישיונות אלה בוטלו כבר לפני כמה שנים, המשטרה טרם תפסה את כלי הירייה. רק חודש לאחר מכן הופקד כלי הירייה של אחד מהם, לאחר שמנהלת מחוז תל אביב הצליחה לאתר את כלי הירייה ופנייתה הביאה לידי הפקדתו במשטרה.
המבקר מעניק תשומת לב רבה בדוח גם לעובדה כי ישנה מגמה הולכת וגדלה של מקרי רצח והתאבדות המתבצעים באמצעות כלי נשק אזרחיים. לפי הנתונים, בין החודשים ינואר-אוגוסט 2013, 12 מתוך 13 מקרים של רצח והתאבדויות בירי בוצעו עם נשק ארגוני. "העלייה החדה במספר האירועים שבהם קיפחו אנשים את חייהם מכלי ירייה מורשים לעומת שנים קודמות מחייבת בחינה כוללת של הנושא", מציין המבקר.
המבקר התייחס גם לשני אירועים קשים שהתרחשו בשנה האחרונה: הרצח בסניף בנק הפועלים בבאר שבע ורצח עו"ד נתן ז'ורנו ובתו ימית בירושלים. בשני המקרים הללו נעשה שימוש באקדחים שהוחזקו ברישיון.
לפני שנה נכנס איתמר אלון לסניף בנק הפועלים בבאר שבע, הרג ארבעה אנשים ופצע שלושה. אלון שירת בעבר כקצין בצבא, עבד באבטחת מוסדות חינוך ושימש קצין ביטחון בעיריית באר שבע. מבדיקת האגף לכלי ירייה עלה כי לא היה בידיו מידע על מצבו הנפשי, אך הוא עמד בכל הדרישות לקבלה ולחידוש של רישיון לכלי ירייה, ולא נמצא דבר שימנע ממנו מלהחזיק בו כדין.
כחודש לאחר מכן נרצחו נתן ז'ורנו ובתו ימית על ידי מאבטח. המאבטח שהחזיק כלי ירייה ארגוני ברישיון נכנס למשרדו של ז'ורנו בירושלים וירה בו ובבתו בשל סכסוך כספי. מבדיקת האגף לכלי ירייה עלה כי כל מסמכי ההרשאה של המאבטח נבדקו ונמצאו תקינים. בטופס הצהרת הבריאות שמילא המאבטח לא צוין שהוא נוטל תרופה פסיכיאטרית. גם רופא המשפחה שחתום על אישור הבריאות לא ציין דבר בעניין, והנושא עלה רק בחקירתו במשטרה.
אין ערובה למצב בריאותי תקין
"מקרים אלו מלמדים על כך שבתהליך הקבלה והחידוש של הרישיון יש פרצות", מציין המבקר. "מן המקרים דלעיל ניתן ללמוד שהמתכונת הנוכחית של הליך קבלת רישיון לאדם פרטי באמצעות טופס הצהרת בריאות אינה ערובה למצבו הבריאותי התקין של בעל הרישיון". בהקשר זה, מפנה המבקר את הביקורת כלפי האגף לכלי ירייה ומשרד הבריאות וחוסר התיאום בינם. לדברי המבקר, לא נעשו פעולות מספיקות לאיתור מכורים לסמים ואלכוהול ומשתמשים בקנביס ולא בוצעה בחינה של השפעת גורמים אלה על הליך הרישוי.
כמו כן, האגף לא ביצע בקרה והצלבת מידע כדי למנוע הזנת הצהרות בריאות פיקטיביות שלא נחתמו בפני רופא המורשה לכך. עוד נטען כי האגף לא בחן את הדרכים להביא לידיעת רופאי המשפחה מידע בנוגע למטופלים המחזיקים ברשותם כלי ירייה, שיסייע להם למלא את חובתם למסור הודעת מטפל בעת הצורך, גם במקרים של מתן תרופות פסיכיאטריות או הפניות לטיפול נפשי.
64% מהתיקים לקטינים נפתחו ללא נוכחות ההורים
פרק נוסף עליו נתן המבקר את הדעת הוא באשר העסקת שוטרים בתשלום. במשך פרק שלם, בחן המבקר את שלל ההיבטים באשר להעסקת שוטרים בעבודות בשכר, כאשר נמצאו אי סדרים הן באגף החשבות והן לעיתים כמות מוגזמת של שוטרים שמוקצים למשימות שונות, בייחוד משימות ברשויות המקומיות ורשויות ציבוריות. "הוראות החוק, פקודת מטה הארצי והנוהל מותירות בידי המשטרה שיקול דעת רחב בכל הנוגע להחלטה אם להקצות שוטרים בתשלום לאירוע או לשם סיוע לרשויות ולגופים ציבוריים בהפעלת סמכויות האכיפה והגבייה שבידיהם, וכן בנוגע להחלטה בדבר מספר השוטרים בתשלום שיש להקצות" כתב המבקר . עם זאת ציין כי לקבלת החלטות בנושאים אלה מורכבות, בעייתיות וקשיים הנובעים מכך שלמשטרה הסמכות מחד להקצות שוטרים בתשלום ולהחליט מה יהיה מספרם, ומאידך כפועל יוצא מהחלטה זו משולמת לשוטרים שהוקצו תוספת תשלום לשכרם.
פרק נוסף שלא נעלם מעיני המבקר היא באשר למדיניות המעצרים שמבצעת המשטרה כלפי הקטינים. אחד הנושאים שנתן המבקר את הדעת הוא סביב זכויות הקטינים בעת מעצרם. לפי הדוח ובחינת המדגם של התיקים שבחר לבחון המבקר, עולה כי 64% מן התיקים בהם מעורבים הקטינים הייתה ללא נוכחות ההורים, כאשר 33% מהם מתייחסים לקטינים בני 12-15. עוד עולה כי החוקרים בתחנות הסתפקו בהתנגדות הקטין לנוכחות ההורים, בלי לציין נימוקים למה קיבלו את הנימוק.
עוד עולה כי מתוך 5,038 תיקים שנפתחו כנגד קטינים, ב-3,200 תיקי מעצרים לא מימשו הקטינים את הזכות להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה, כאשר מרבית הודעות לבקשה לייצוג מגיעות לסנגוריה הציבורית לאחר שהמשטרה כבר סיימה את חקירת הקטין. עוד עלה כי למרות שהחוק קובע שהקטינים לא ייחקרו בשעות הלילה, מתוך 5,038 תיקים, ב-1,600 מקרים החקירה התקיימה בשעות הלילה.
סוגיה נוספת היא הטיפול של השירות בתי הסוהר באשר לשיקום אסירים. המשרד מציין כי נכון למועד סיום הביקורת, ספטמבר 2013, עדיין לא נקבעו התנאים לשילוב אסירים בפעילות השיקום בתקנות ובפקודות השירות. המבקר מציין את החשיבות הרבה שיש בשילוב האסיר בחברה והאפשרות לאי חזרתו למעגל הפשע.ממדי שנה משתחררים מבתי הסוהר כ-7,300 אסירים פליליים. רק עבור כרבע מהם, אלה העומדים בפני ועדת שחרורים, נבנית תכנית להמשך השיקום ושמירה על הרצף הטיפולי, ואילו כ-5,500 מהאסירים המשתחררים אינם מקבלים תכנית המשך לשיקום בקהילה, דבר שלדעת המבקר, חייב להשתנות באופן קיצוני.
מדובר משטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פועלת באופן יזום ושיטתי לאיתור ותפיסת כלי נשק שפג תוקף רשיונם, לרבות הגעת ניידת לבתי החייבים ואף הכרזתם במערכת המשטרתית כ"דרושים לחקירה", ובהתאם- צומצמה הרשימה "הישנה" והיא עודכנה בדבר מיצוי ההליך המשטרתי. ראוי לציין כי פותחה והוטמעה מערכת מחשוב חדשה המשלבת ומצליבה מידע מכלל הגורמים . בהתאם להנחיה, שכלי ירייה הנמצאים ברשות חברות השמירה לא יוצאו מחוץ לאתר המאובטח , בוצעו המהלכים הנדרשים, וצומצמו הוצאתם של כ- 30,000 כלי נשק של חברות שמירה בתום עבודת המאבטח".