בואו נפתח בכמה הנחות יסוד:
1. מסקרים שבוצעו בשנים האחרונות, מרבית היהודים הישראלים מצהירים על עצמם שאינם אוכלים חמץ בפסח.
2. רוב היהודים הישראלים, גם זה לפי סקרים, מציינים את ליל הסדר בקריאה זו או אחרת של ההגדה לפסח.
משתי ההנחות הללו ניתן לקבוע כי היהודים הישראלים מייחסים לפסח גם משמעות דתית בצורה זו או אחרת.
הלאה, לעוד שתי הנחות יסוד:
3. הבילוי המועדף על הישראלים שנשארים בחג בישראל הוא טיולים. רק באתרי רשות הטבע והגנים ביקרו במהלך החג האחרון כמיליון וחצי בני אדם.
4. הפייסבוק הפך בשנים האחרונות לדרך היעילה ביותר עבור הפוליטיקאים להעביר את מסריהם לציבור.
לאור הנחות היסוד הללו, מעניין לנסות ולמפות את המסרים שבחרו הפוליטיקאים להעביר לחבריהם בפייסבוק לרגל הפסח. לצורך העניין, חולקו המסרים לחמישה סוגים: יהודיים-דתיים, צאו לטייל בשבילי ישראל, מסרים אוניברסליים, מסרים כלליים והתעלמות מהחג.
במסר יהודי-דתי הכוונה לסטטוס שמדבר על הקשר בין החג לאמונה הדתית. סגן השר אלי בן דהן, למשל, העלה תמונה שלו מאירוע אפיית מצות. ח"כ איתן כבל העלה תמונה כשהוא מנקה את ביתו לחג. גם ברכות פשוטות שהוכנס בהם מוטיב הכשרות "פסח כשר ושמח" למשל - נכנסו תחת המטרייה הזו. מסר אוניברסלי כורך בין מאפייני החג היהודיים לתפיסות עולם כלליות. יו"ר מרצ, זהבה גלאון, השתמשה בסיפור יציאת מצרים כדי להמחיש עד כמה הממשלה, לדעתה, פוגעת בפלסטינים ובאלו שמתדפקים על דלתותיה. מסרים כלליים הכוונה לברכות שלא טמונות בהן אמירות מדיניות-פוליטיות-חברתיות.
98 דפי פייסבוק נמצאו רלוונטיים לדיון. לשאר 22 הח"כים אין פייסבוק בעיקר לחרדים או שקהל היעד שלהם לא יהודי ולכן לא רלוונטי חברי הכנסת הערבים. למעשה היחיד שהתייחס לפסח מבין חברי הכנסת הערבים הוא ח"כ אחמד טיבי.
33 חברי כנסת מצאו לנכון לקשור בין פסח ליהדות. המסרים האוניברסליים, הברכות הכלליות וח"כים שבחרו להתעלם מהחג תופסים נפח זהה כ-20 ח"כים כל אחד (חלק מהנבחרים מופיעים בכמה קטגוריות). 12 חברי כנסת ובראשם ראש הממשלה קראו לציבור לצאת לחיק הטבע.
אם נחבר את עמודות המסרים הדתיים והקריאה לצאת לטיול נייצר את עמודת הישראלי הממוצע. בפילוח המפלגתי עולה שהבית היהודי לוקחים בעניין הזה את כל הקופה. עשרה מתוך 12 חברי המפלגה נכנסים לקטגוריה הזו. שניים, השר אורי אורבך וח"כ אורית סטרוק, התעלמו כליל מהחג בעמוד הפייסבוק שלהם. אותם לבנט. עוד במעלה העמודה הזו: חברי הליכוד-ביתנו עם מחצית הח"כים שבחרו במסר דומה. מכאן, ככל שהולכים שמאלה העניין נמוג. יש עתיד עם חמישה חברי כנסת, התנועה עם שניים ומרצ עם אחד. גם למפלגת העבודה יש רק נציג אחד בקטגוריה הזו איתן כבל, בוגר החינוך הדתי.
תמונת מראה מתקבלת כשבודקים את המסרים האוניברסליים. מרצ, התנועה והעבודה בולטות ביחס לכמות חברי הכנסת שלהן, בעוד שהליכוד והבית היהודי מייצרות בקושי אמירה בנושא.
אז מה זה אומר? שחברי הכנסת מתקשים לגלות עמדות מורכבות. אלו משמאל מפספסים את המהות של פסח לרוב הישראלים. לא שמצופה מזהבה גלאון לדון ביציאת מצרים עד שיבואו תלמידיה ויאמרו לה "הגיע זמן קריאת שמע של שחרית". אבל לא ברור מדוע, למשל, אף חבר כנסת מהשמאל חוץ מאחד (איתן כבל, כבר אמרנו?) לא מצא לנכון לצאת לטייל ולהעלות על זה סטטוס. לא חייבים לעשות את זה ממיגרון ג'. אפשר גם מנחל תנינים.
הניתוק הזה של השמאל מסביר, אולי מזווית קצת אחרת, מדוע מכל הסקרים שפורסמו לאחרונה עולה בבירור שהימין שולט כאן ללא מתחרים. מצד שני, גם בימין יכולים להתעלות קצת מעל קדושת החג. לא חשבנו שמוטי יוגב יכתוב סטטוס דומה לזה של ניצן הורוביץ, שקשר בין חג החירות לנישואים אזרחיים. אבל כשמאיר שטרית מאחל חג פסחא שמח גם לנוצרים, או כשדוד צור מקווה שיהיה גם שלום עם שכנינו, זה לא נשמע כמו משהו שנפתלי בנט או משה פייגלין לא יוכלו לחתום עליו. אז אולי כבר עדיף לנהוג כמו חברי הכנסת של ש"ס. לחמישה מהם יש דף פייסבוק. ארבעה מהם פשוט התעלמו לגמרי מהחג. אולי הם עברו לטוויטר.
פוסט פוליטי - טורים אחרונים
הילדים החורגים של נתניהו איכשהו התחברו
חבל על הזמן שלך, אדוני ראש הממשלה
בנט נפל למלכודת של הליכוד