הצאר הרוסי ממשיך לצעוד לאוקראינה

ההסכם למניעת ההסלמה באוקראינה, שנחתם ביום חמישי בז'נבה בפגישה מרובעת בין נציגי רוסיה, אוקראינה, ארה"ב והאיחוד האירופי, קרס למעשה למחרת החתימה עליו. ב"רפובליקת דונייצק העצמאית", שעליה הכריזו הבדלנים, אמרו שהם לא מכירים בו, ובאתר של משרד החוץ הרוסי הבהירו שהסעיף בהסכם שמדבר על פירוק כלל החמושים באוקראינה, מתייחס "קודם כל ללוחמי 'המגזר הימני' - ארגון לאומני אוקראיני - וארגונים פשיסטיים אחרים, שהשתתפו במהפכה בקייב בחודש פברואר". כלומר, בממשל הרוסי עדיין מתעקשים לראות בחמושים שהשתלטו על בנייני הממשל בערים במזרח רוסיה "תושבים מקומיים" שמודאגים מהמהפכה ושיש להם מלוא הזכות למחות נגדה בכל דרך שנראית להם - כיאה לדמוקרטיה.

במסיבת עיתונאים שכונסה ביום החתימה על ההסכם, נשיא ארה"ב ברק אובמה לא נשמע משוכנע שהסכם ז'נבה ייושם. "אני לא חושב שבשלב הזה אנו יכולים להיות בטוחים בשום דבר", אמר. "אני חושב שיש סיכוי שדיפלומטיה תביא להרגעת המצב ונוכל להתקדם עם המטרה שלנו: לאפשר לאוקראינים לקבל החלטות משלהם לגבי החיים שלהם". הרוסים, הדגיש, חתמו על ההסכם, והוא מקווה שהם ימשיכו בימים הקרובים לעבוד על יישומו. "אך בהתחשב בביצועים הקודמים, אני לא חושב שנוכל לבנות על זה, וצריכים להיות מוכנים להגיב לניסיונות ההתערבות הרוסית במזרח ודרום אוקראינה", הוסיף אובמה.

עוד על המשבר באוקראינה
אוקראינה: המנשרים האנטישמיים בדונייצק - מזויפים
פוטין: "להזכירכם, בסמכותי לשלוח חיילים לאוקראינה"
סימני עריקה באוקראינה? "חיילים התפרקו מנשקם"

ביום שבז'נבה עמלו על טיוטת ההסכם, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הקדיש כמעט ארבע שעות לקו הפתוח המסורתי עם הציבור, במהלכן ענה על 85 שאלות וסיפר הרבה דברים מעניינים. בין היתר, הוא חיווה דעתו על איכות השיניים של אוגרים, אמר שהוא לא מתכוון להתחתן שוב לפני שיחתן את גרושתו לודמילה, הכחיש כי בכוונתו להישאר בתפקיד הנשיא עד סוף חייו ובתגובה לשאלתו של המדליף האמריקני אדוארד סנודן, אמר שאין ברוסיה מעקב המוני אחר אזרחים, והכול נעשה במסגרת החוק. בסוף, כיאה לצאר, הוא העניק סוג של חנינה לערוץ העצמאי "דוז?ד", שהוסר משידורי הכבלים בגלל סקר שערך ובו שאל: "האם היה צריך למסור את לנינגרד (לנאצים) כדי להציל אלפי בני אדם?"

"הערוץ הודה בטעותו", אמר הצאר, ולכן אפשר לפטור אותו מעודף תשומת הלב של הרשויות. אגב, פוטין עצמו מרבה להזכיר את המונח צאר. לנוכח המשבר המתמשך באוקראינה, הציטוט הכי מעניין מכל המלל שיצא מפיו במסגרת ה"קו הפתוח" היה זה שאמר בהתייחסו למזרח אוקראינה: "אם נשתמש במונחים של תקופת הצאר, אני רוצה לומר שלא מדובר באוקראינה, אלא ב'נובורוסיה' (רוסיה החדשה). חרקוב, דונייצק, לוהנסק, חרסון, ניקולאייב, אודסה - בימי הצאר הם לא נכללו בשטח אוקראינה, אלא הועברו לאחריותה מאוחר יותר. אלוהים יודע מדוע זה נעשה". בעיני עצמו, פוטין מנסה לתקן עוולות היסטוריות. האם באמת ימשיך עם מסע סיפוח מזרח אוקראינה, שאין בו בהכרח היגיון כלכלי? נזכיר שבנאומו החגיגי לפני חודש בדיוק, שנשא לאחר משאל העם בקרים וההחלטה על סיפוח חצי האי לרוסיה, תהה פוטין בקול מדוע מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית ניקיטה חרושצ'וב החליט למסור את קרים לאוקראינה ב-1954.

היום, מכחיש פוטין בתוקף נוכחות של סוכנים או חיילים רוסים בדרום-מזרח אוקראינה. "אלה אנשים מקומיים", הוא אומר על החמושים שהשתלטו בסדר מופתי על בנייני ממשל בשורה של ערים במזרח אוקראינה. אולם, נזכיר שרק ביום חמישי ב"קו הפתוח", הוא הודה שבקרים אכן פעלו כוחות רוסים - במקצועיות רבה, הוא הדגיש - ובלעדיהם, לדבריו, לא ניתן היה להעביר את משאל העם כראוי. יש לציין כי לפני זמן לא רב הוא הכחיש זאת ואף אמר שמדים כמו אלה שלבשו החמושים בקרים "אפשר לקנות בחנות".

הדפוס כבר מוכר: אם המשימה תושלם בהצלחה - הרשויות בערי מזרח אוקראינה ייאלצו לערוך משאלי עם ולהכריז על עצמאות או רצון לחבור לרוסיה - יש להניח שהנשיא הרוסי ייזכר לפתע שלארצו יש קשר ישיר למתרחש בדונייצק, לוהנסק, קרמטורסק, סלביאנסק וכדומה.

אם כן, מדוע בכלל טרחו הרוסים להתייצב בדקה ה-90 לפגישה המרובעת שהתקיימה ביום חמישי בז'נבה, ולחתום על הסכם להרגעת המצב באוקראינה? הפרשן הפוליטי ממוסקבה סטניסלב בלקובסקי משוכנע שפוטין עשה זאת "רק בשביל להרוויח זמן ולהוציא את קרים מחוץ למסגרת השיחה" (ההשתלטות הרוסית על חצי האי קרים אכן לא עמדה על הפרק בפגישה המרובעת בז'נבה). "הסכם ז'נבה לא שווה את הנייר עליו הוא כתוב", אומר בלקובסקי. "פוטין ימשיך לצעוד לדרום-מזרח אוקראינה".

בלקובסקי משוכנע שפוטין רוצה להיכנס לדפי ההיסטוריה, ולכפר על מדיניות פנים כושלת בשורה של ניצחונות בזירה הבינלאומית ובניסיונות להכתיב סדר יום עולמי. ואכן, רוב העם הרוסי מביע תמיכה מוחלטת במעשיו, בין היתר על רקע תסביך ההפסד במלחמה הקרה. ומה עם מזרח אוקראינה? "הייתי ממליץ לתושבי מזרח אוקראינה שלא להתפתות לחבור לרוסיה - מצפה להם עתיד של מדינה שאף אחד חוץ מרוסיה לא מכיר בה, עם שררה ושחיתות משתוללת, כמו שקורה בשאר רוסיה של היום", אומר בלקובסקי. "בהתחלה תהיה שם אופוריה כמו בקרים, אך להבדיל מקרים, שם רוב התושבים באמת תומכים בסיפוח לרוסיה וראו בחצי האי סוג של שטח כבוש, בשטחים של מזרח אוקראינה האכזבה תגיע מהר יותר ותהיה עמוקה יותר. איזה משקיע חוקי ירצה לבוא לאזור שלא מוכר על-ידי רוב העולם?"

בלקובסקי סבור שרוסיה צועדת בהדרגה לקראת קריסה כלכלית והיא לא תוכל למלא את ההבטחות הכלכליות שהיא מחלקת היום. הוא אומר שגם אם השטח הזה יאבד לאוקראינה, הוא מציע לאוקראינים לא לבכות על כך ולהתמקד בטיפוח הקשרים עם אירופה.

קורט וולקר, בעבר שליח ארה"ב לנאט"ו וכיום מנכ"ל מכון מחקר בוושינגטון, מביע אף הוא פסימיות לגבי ההסכם: "אי אפשר לסמוך על מה שרוסיה אומרת. היא מטעה בכוונה לגבי מה שקורה באוקראינה ומה שהם (הרוסים) עושים באוקראינה. כשהרוסים מדברים על הרגעה - אני משוכנע שהם מתכוונים לכך שהאוקראינים והאמריקאים יירגעו, ואילו הם יוכלו להמשיך לעשות בדיוק מה שהם עושים".

וולקר סבור שרוסיה מתכוונת להשתלט על השטחים במזרח אוקראינה בכל מקרה בין אם בהדרגה כמו היום ובין אם בפלישה ישירה, אם אחד העימותים עם הבדלנים יוביל לשפיכות דמים רצינית. הסיכוי היחיד להרתיע את פוטין, לטענתו, הוא הטלת סנקציות חמורות נגד חברות רוסיות ממשלתיות, הגברת הנוכחות הצבאית בשטחי בעלות הברית של נאט"ו וסיוע לאוקראינה על מנת להחזיר את הביטחון במדינתם. "זה ייצור מצב מתוח, אך יציב. זה עדיף על מצב לא יציב. אף אחד לא מעוניין בעימות עם רוסיה, אך דווקא תגובה רופסת מאפשרת למשבר הזה להמשיך ולהחמיר".

וולקר חושב שבנוסף לאירועים בתוך אוקראינה שאותם ניצל פוטין על מנת להתערב, גם מדיניות החוץ של ארה"ב שיחקה תפקיד בשיקולים שלו. "קבענו קו אדום בסוריה, אך כשהוא נחצה, לא הגבנו. יצאנו מעיראק, אנו יוצאים מאפגניסטן, מבלי להשאיר מאחור הצלחה יציבה. אני חושב שזה שכנע את פוטין שהממשל האמריקני לא מוכן להשתמש בכוח צבאי בשום מקום".

בימים האחרונים נראה כי החמושים במזרח אוקראינה התחילו להרגיש יותר בנוח. הם הסירו מסכות והפסיקו לנסות לזייף שהם מקומיים. אולי סתם נמאס להם לשקר, אולי הם שאבו עידוד מהודאת הנשיא פוטין לגבי הכוחות הרוסיים שפעלו בקרים. התושבים המקומיים, בכל מקרה, חלוקים בתגובותיהם לגבי נוכחותם. "אני לא חושב שמישהו מאמין בזה שאין התערבות רוסית", אומר העיתונאי, הסופר וההיסטוריון יבגני יסנוב, המתגורר בדונייצק.

"יש כאלה שחושבים שהופעתם של 'אנשים ירוקים קטנים' (כינוי שניתן לחיילים הרוסים המסרבים להזדהות) זה כבר סימן לכך שאזור דונייצק אבוד. יש הרבה חוסר ודאות לגבי מה שקורה כאן. אנשים לא ממש יודעים אם הם רוצים רפובליקת דונייצק עצמאית, אוטונומיה במסגרת אוקראינה או סיפוח לרוסיה", אמר יסנוב והוסיף: "אבל הם לא רוצים לחיות עם השלטון הנוכחי בקייב. התושבים פה לא בהכרח רוצים להסתפח לרוסיה, אך שומרים את זה בתור מנוף השפעה נגד קייב למקרה שייבחרו שם אנשים שהם חוששים מהם. לדעתי הניסיונות להחזיר שליטה על המצב בעזרת השתלטות על בנייני הממשל לא יעזרו. אולי יש אפשרות להשאיר את דונייצק במסגרת אוקראינה אם המערב יפעיל לחץ כבד יותר, או שקייב תספק הצעה יותר מפתה לדונייצק".

באשר לרעיון הפדרליזציה שרוסיה מקדמת במרץ, יסנוב חושב שפדרליזציה בסגנון המערבי, האמריקני למשל, יכולה להיות מודל מושלם לאוקראינה .אולם, זאת לא בהכרח פדרליזציה כפי שרוסיה רואה אותה, שמכירה בסמכות האזור ה"אוטונומי" לקבל גם החלטות בתחום מדיניות החוץ.

אחת הבדיחות שרצה בימים אלה בקרב הלאומנים האוקראינים וגם בקרב מתנגדי המשטר ברוסיה היא על חשבונו של הנשיא המודח ויקטור ינוקוביץ', שהודיע על כוונתו לחזור לעיר דונייצק ב-20 באפריל, הפסחא הנוצרית. "ינוקוביץ? קם לתחייה", אומרת הבדיחה. לא ברור אם הרוסים החליטו להמר עליו בתור הנשיא החוקי של אוקראינה, או שהם סתם שמחים להוסיף עוד בלבול. דוברת מחלקת המדינה, ג'ן סאקי, אמרה אתמול שלהבדיל מהטענות של קרמלין, בפברואר לא הייתה מהפכה באוקראינה - ינוקוביץ' ברח מהמדינה באמצע משבר, והפרלמנט האוקראיני הצביע למנות נשיא וממשלה זמניים. לפי הגישה האמריקנית, הבחירות המוקדמות שיתקיימו ב-25 במאי הן הדרך הראויה במדינה דמוקרטית לייצב את המצב, אך קשה לדמיין בחירות ארציות באוקראינה בלי דונייצק, לוהנסק, חרקוב וכן הלאה. הרוסים, כך נדמה, יעשו הרבה מאמץ כדי לשבש את המהלך.

במפגש השביעייה בהאג, דובר על אפשרות של הטלת סנקציות נגד מגזרים שלמים של הכלכלה הרוסית. האירופאים מהססים, היות שמהלך כזה יפגע גם בכלכלה שלהם. גם בממשל אובמה רואים בצעד זה כ"נשק יום הדין", בין היתר כי הוא יסייע לתעמולה של הקרמלין להציג את זהכעלבון נגד כל העם הרוסי, ולהפוך את דמות האויב למוחשית יותר. לסנקציות ממוקדות יותר, הכוללות את הרחבת רשימת מקורבי פוטין שיימנע מהם לקבל אשרות כניסה ושנכסיהם במערב יוקפאו יש סיכוי להשפיע. גם אם כל אחד מהרשימה יקבל דאצ'ה ומדליה על הקרבתו, מעטים מהם באמת רוצים להרגיש מצורעים ומקורקעים. השאלה, כמובן, מי באמת בסופו של דבר מקבל את ההחלטות במוסקבה.