"שנים בילדותי העברתי בתחושת אשמה, בושה קשה וכעס על הפגיעה. לאלו נוספה פגיעה וכתף הקרה מצד הקהילה ועם ההבנה שלא ייתכן שאני היחיד ושנעשית כאן מלאכת טיוח עמוקה. הבנתי שלא ניתן להמשיך כך ופוצצתי הכול במטרה לחולל את השינוי התרבותי הנדרש בנושא". כך הפך מני וקס (38), יהודי אוסטרלי, לדמות מרכזית בחזית המאבק בהתעללות בילדים בקהילה היהודית חרדית במלבורן, אוסטרליה.
עוד חדשות חמות בוואלה!:
החיפושים אחר המטוס המלזי: עוד שלושה עצמים אותרו בים
צה"ל חיסל שני חשודים שחדרו לישראל מסוריה
נכנע ללחץ? פוטין טלפן לאובמה, דנו בפתרון למשבר
את וקס פגשתי בבית קפה תל אביבי. עם זיק בעיניים, הוא סיפר לי את הסיפור ששינה את חייו. אי אפשר היה שלא להבחין בכמיהה הפנימית שלו שאף ילד לא ייאלץ לחוות את שחווה מגיל 11 - התעללות מינית מתמשכת מצד מורה בישיבה בקהילה החרדית בה גדל והתחנך במלבורן, ישיבה ממנה יצאו עוד כמאה קורבנות נוספים.
"הערצתי אותו"
27 שנה אחרי, כשהוא נשוי ואב לשלושה ילדים, וקס נושא עדיין את צלקות ההתעללות, היחס הקשה מצד הקהילה, טיוח האירוע על ידי הנהלת הישיבה ויחס רשויות החוק. אלו הובילו את אותו ילד - "קורבן" כפי שהוא מכנה את עצמו - לייסד את ארגון "צדק" הפועל היום בשיתוף ותקצוב ממשלת אוסטרליה שכל ייעודו הינו מיגור תופעת ההתעללות המינית בקהילה היהודית-חרדית במדינה, ובקהילות סגורות בכלל.
היוזמה להקמת הארגון נולדה מפצע פתוח שסירב להגליד גם בחלוף עשרות שנים: בהיותו ילד בן 11 חווה וקס התעללות מינית מתמשכת מצד דיוויד סיפריס, מורה בישיבה. "זה לא שאדם זר תופס אותך בלילה בסמטה חשוכה, אלא מדובר באנשים הכי קרובים אליך, אנשים שאתה סומך עליהם כילד והם מספקים לך חסר כלשהו - אם מדובר בכסף, בחום ואהבה או כל דבר אחר", משחזר וקס, שגדל למשפחה בת 17 ילדים. "במקרה שלי, הפוגע היה מורה שהערצתי וכיבדתי. שנים ארוכות חייתי בבושה גדולה, בתחושת אשמה קשה שאני עשיתי משהו שהוביל לזה".
מה שהקשה עוד יותר על וקס היה הטיוח המאסיבי של הנהלת הישיבה את האירועים. "בגיל 11 אתה לא מבין עד הסוף את המתרחש, אבל ידעתי שמה שהוא עשה לי הוא לא בסדר וסיפרתי על זה בזמן אמת לחבר אחד בלבד בישיבה", הוא מתאר. "הוא סיפר לאחרים, כך שידעתי בוודאות שכולם יודעים כולל הנהלת הישיבה שבחרה ב'טיפול פנימי' ובהתחייבות כי הפוגע ייפגש עם פסיכולוג. זו התנהלות מדהימה - שוות ערך לפגיעה נוספת".
השנים חלפו אך תחושות הכעס לא שחררו את וקס אלא רק הלכו והתעצמו. הצורך לברוח מהמקום, הוביל את וקס להתנדב לשרות צבאי בגולני. "באותו זמן, משהו בי הבשיל והחלטתי להגיש תלונה במשטרה נגד הפוגע", הוא מספר. "חזרתי הביתה לחופשה והתייעצתי עם אבי, שתמך בי מידית וניגשתי למשטרה".
חקירת המשטרה לא נמשכה זמן רב כשהתוקף הכחיש את החשדות שיוחסו לו על ידי וקס. "כל תשובה כזו של אי הכרה בפגיעה מערערת מאוד ומנחיתה עליך מכה נוספת, וצריך בסיס חזק מאוד כדי להמשיך מטראומה נוספת שכזו".
ההחלטה ששינתה את חייו
הוא המשיך בחייו ובתום שירותו הצבאי שב לאוסטרליה, שם השתלב בפעילות הקהילה היהודית במלבורן והפך לאחד הפעילים הבולטים במאבק נגד אנטישמיות ואנטי-ישראליות. "כל הזמן הזה ידעתי בוודאות על נפגע נוסף בישיבה שלי אך הנחתי שחייבים להיות נפגעים נוספים", הוא אומר. "העבודה עם התקשורת הבהירה לי שזה הכיוון אליו יש לפנות כי לשתיקה הכוללת יש מחיר שכולנו משלמים, כנפגעים וכחברה, ואיש אינו מודע לכך שהכול נשמר ונסגר בחדרי חדרים".
ההחלטה לא התקבלה מידית ווקס צפה את ההשלכות שיהיו לכך על משפחתו, כמשפחה החיה בקהילה חרדית. "אבי תמך בצעד אך נראה לי שכשחשב על זה, לא תיאר לעצמו כתבת שער גדולה ובולטת כל כך", הוא אומר בהתייחסו לחשיפה הנרחבת ב-2011, שהובילה להפיכת משפחתו לקורבן נוסף בפרשה. "אחרי הפרסום המצב היה קשה מאוד כשאבי ספג שתי תקיפות ולצד זה הקהילה שלנו הפנתה גב. בקהילה סגורה יש לכך השלכות על כלל החיים, אם זה שידוכים או עליות לתורה שאבי הפסיק לקבל".
מנגד, החשיפה הציבורית הובילה לתוצאות. עד מהרה, החל וקס לקבל פניות מקורבנות, בני משפחה של קורבנות ואנשי מקצוע וכך גילה על כמאה קורבנות נוספים. רק מהישיבה בה למד. הוא חש הישג אישי משמעותי גדול במיוחד כש-15 קורבנות נוספים של סיפריס פנו למשטרה ובשנה שעברה הורשע התוקף בעברות מין ואונס ונידון לשמונה שנות מאסר.
מיום חשיפת סיפורו, מצא עצמו וקס, שהיה אז עובד ממשלה, עוסק יותר ויותר בנושא פגיעות מיניות בילדים כשקיבל פניות רבות בעניין. לאחר חופשה קצרה הבין כי אם הוא רוצה לחולל שינוי בתחום, עליו להתפנות אליו בלעדית והחליט לצאת לחופשה ללא תשלום מעבודתו על אף הסיכון הכלכלי.
באותה העת הבין וקס כי משהו קורה כשממשלת ויקטוריה, אחת משש מדינות אוסטרליה, הודיעה על הקמת ועדה שתחקור את התנהלות המוסדות השונים במדינה בהיבט הטיפול בתקיפות מיניות של ילדים. "עד אותו שלב, איש לא נגע בתחום הזה ולפתע גוף ממשלתי מחליט להיכנס אליו", הוא משחזר. "זו הייתה התחלה טובה כשהופעתי בפני הוועדה עם אבי וכך גם קורבנות נוספים שהגיעו בתיווכי".
"לא כולם חייבים לתמוך"
נוכח סטטיסטיקות קשות אליהן נחשף וקס, שלפיהן ילדה אחת מתוך שלוש וילד אחד מתוך שישה בקהילה היהודית-חרדית באוסטרליה חוו התעללות מינית לפני גיל 16, הוא החליט למסד את פעילותו והקים את ארגון "צדק". לאור העובדה שמדובר בנושא טעון ושנוי במחלוקת, הדבר לא התקבל בצורה אוהדת על ידי כולם. "היה לי חשוב להקים ארגון שיהיה גוף חיצוני למוסדות קיימים כשעם הפרסומים הרבים איבדו אמון במוסדות", הוא מסביר. "כמובן שלצד תגובות אוהדות, ידעתי שיש רבים שזה לא 'כוס התה' שלהם ונשמעו טענות לפיהן אני עושה בושות לקהילה ומלבה את האנטישמיות ולחצים נוספים אך החלטתי שהמציאות הסמויה מהעין גוברת על כך".
לצד ביקורת חיצונית נאלץ וקס להתמודד גם עם כזו ממעגל קרוב כשחשיפתו ופעילותו בתחום הובילו גם לשבר משפחתי. "אנחנו משפחה גדולה אז כמובן שלא כולם מקבלים את הפעילות שלי", הוא מודה. "מהר מאוד מבינים מי בצד שלך ועימם נשארים. ברור לי שלא כולם חייבים לתמוך אוטומטית בכל דבר שאני עושה אך אני כן אומר שצריך לדעת לדבר על הנושא ולא לתת יד לטיוח ולהסתרה שעלולים להוביל לנפגעים נוספים".
"אין לי בעיה לקבל ביקורת מאיש אך היום אני דורש מכל מבקר שיציע חלופות, דרכים אחרות להתמודד עם מצוקה שמרסקת חיים של ילד" הוא מוסיף. "ההתמודדות עד כה הייתה מביכה כשמייצגי ילדים רק ספגו האשמות. היום אנו עוסקים בבקרת נזקי העבר אך המצב אליו אני שואף זה שנפיק לקחים ממה שהיה כדי שהעתיד יהיה טוב יותר ואולי נוכל למנוע קורבנות, אבל כדי לשנות עלינו להיות הכי ציבוריים ושקופים שאפשר".
כיום פועל "צדק" להקמת כוח משימה גלובלי מתוך הבנה כי פגיעות מיניות בילדים מתרחשות בכל מקום ובכל קהילה סגורה וניתן ללמוד ולהעביר את הידע ממקום למקום. "אני מאמין שמבדיקת ההתמודדות בישראל, באוסטרליה ובמדינות נוספות בעולם, ניתן לפעול בכמה מישורים ולייצר מעין מדריך כולל כשנבין את מכלול התופעה מצד הקורבנות ומצד המערכות השונות", הוא מפרט. "נאפשר לגופים להתמודד עם אנשים שפשעו שאולי אינם מתאימים לעבוד בחינוך ילדים, וכל זה יציב אותנו במקום טוב יותר כקהילה שדואגת לילדיה. זה שינוי תרבותי שחייב להיעשות אחרי שנים של הזנחה".
במהרה אימצה ממשלת אוסטרליה את "צדק", ואף מתקצבת אותו ב-100 אלף דולר בשנה. במסגרת שיתוף הפעולה, עובד הארגון בצמוד לגוף ממשלתי החוקר ובודק כל תלונה שמגיעה לאחד מנציגיו הפרוסים ברחבי אוסטרליה. "לגוף הזה יש זווית 'מקרו'. הוא יכול לרכז את כל המידע ולזהות מקומות או מוסדות בעייתיים יותר", מסביר וקס. "על פי המידע בידם, הם יכולים לדרוש הרחבת חקירה. מתחילת 2013 קיבלו 5,000 פניות וחקרו תלונות בכנסייה הקתולית, בצופים ועוד".
וקס, שהגיע ארצה להשתתף בכנס בנושא התעללות מינית בילדים, מחלק את זמנו בין אוסטרליה לסיורים לימודיים ובחינת שיתופי פעולה במדינות שונות ברחבי העולם בניסיון להוביל עוד ועוד מדינות לאימוץ הנושא. במהלך ביקורו בארץ התרשם כי הנושא ניצב במקום טוב בסדר העדיפויות. "לוקחים כאן את הנושא ברצינות הראויה ובאמת מתייחסים אליו באותה שורה עם סוגיות אקוטיות", הוא מסכם. "הופתעתי מאוד מכך שיש עוד ועוד ארגונים הפועלים בנושא בקהילה האורתודוכסית היות ואני מרגיש שכאן קשה להם יותר כי מדובר בקהילות המסוגרות בתוך עצמן. משמח מאוד לראות את ההתקדמות וההבנה בצורך כי זה הצעד הראשון לשינוי מציאות שאינה נכפית עלינו, היא ברת שינוי וחובה עלינו לעשות כל שניתן לטובת זאת".
לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.com