שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת קבעו היום (שני) כי רומן זדורוב, המרצה עונש מאסר עולם בגין רצח הילדה תאיר ראדה אכן רצח אותה וימשיך לרצות את עונשו. קרוב לשנה אחרי ששופטי בית המשפט העליון הורו לבית המשפט המחוזי לחזור ולשמוע שתי עדויות חדשות נוספות בתיקו של רומן זדורוב, התכנסו הבוקר שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת ומסרו את הכרעת הדין הסופית בפרשת רצח הנערה תאיר ראדה שזעזע את המדינה.
השופט יצחק כהן מתח ביקורת חריפה על אמינותה ומקצועיותה של ד"ר מאיה פורמן רזניק - מומחית לרפואה משפטית מחברת מד"ן שהגישה חוות דעת לפיה על סנטרה של ראדה נמצאו סימני חתכים שנגרמו מסכין משוננת ולא מסכין יפנית.
עוד בפרשת רצח הילדה תאיר ראדה:
משפט רצח תאיר ראדה: "הסכין לא תואמת החבלות"
אילנה ראדה: "המשפט לא מיצה עצמו עד תום"
"מקווה שזהות הרוצח תוכרע סופית"
אילנה, אמה של הילדה תאיר, אמרה לאחר הכרעת הדין: "אני מאמינה שהרוצח עדיין לא נתפס". לדבריה, זה התעורר מחדש. בעיניי ובעיני הציבור קיימים ספקות. מי שליווה אותנו ראה כי כל מי שבא להעיד פסלו אותו". שמואל ראדה, אביה של הילדה תאיר, אמר לפני ההכרעה: "דעתי לא השתנתה. זודורוב הוא הרוצח". אשתו של זדורוב, אולגה, אמרה בצאתה מהאולם: "השופטים לא צודקים. הם טעו בפרטים מוכמנים. חבל שלא התייחסו דווקא לדברים שכן קיימים, כראיות ועובדות בתיק הזה. בבקשה תנו לנו הסבר איך עקבות נעליים שמומחה מטעם התביעה קבע שהן לא שלו. יש דברים קטנים שלא מסבירים בהכרעת הדין". היא הוסיפה: "נלחם כדי שהצדק ייצא לאור".
בהכרעת הדין התייחס הרכב השופטים לחוות הדעת שכתבה ד"ר פורמן רזניק וקבע: "תשובותיה של מומחית ההגנה היו לא אחת מהוססות, לא אמינות ומתפתלות באופן שהעיב על אמינותה כעדה". השופטים התייחסו בנוסף לחוות הדעת של ויליאם בודזיאק, מומחה בינלאומי לטביעות נעליים, וקבעו כי בחוות דעתו ובעדותו, נמצאו כשלים מהותיים וקשים, הן במישור המהימנות, והן במישור המקצועי. "מדובר בכשלים מקצועיים קשים, חוות דעת מוטה, לרבות הצגת השערות כקביעות מקצועיות ללא תימוכין ובצורה רשלנית", נקבע בהכרעת הדין.
עורכת דין שילה ענבר מטעם הפרקליטות אמרה: "האמנו לכל אורך הדרך שהראיות החדשות - אין בהן ולא כלום. בבית המשפט הראינו אחד לאחד שהעדויות מופרכות". פרקליטיו של זדורוב הביעו פליאה על ההרשעה החוזרת: "איך אפשר לומר שזדורוב הוא הרוצח? יש בעיה בכלל המשפטי לפיו אותם שופטים שהרשיעו את זדורוב מתבקשים לבחון ראיות חדשות ולבדוק אם טעו. זהו כלל משפטי שאנו מכבדים אותו אבל ניתן להבין שיש בזה בעיה. חולקים על ניתוח הראיות. זו לא המערכה האחרונה בזיכויו של רומן זדורוב".
מדובר בפסק דין משלים שקבע כי זדורוב, שהורשע לפני שלוש שנים וחצי ברצח הנערה מקצרין, ימשיך לרצות את מאסר העולם שנגזר עליו. אולם כאן לא תסתיים הסאגה: הכרעת השופטים תונח בחזרה לפתחו של בית המשפט העליון ותשמש כבסיס להמשך הדיונים בערעור שהגישו סנגוריו של זדורוב על הרשעתו ברצח. "אני מרגיש טוב, אני אופטימי", אמר זדרורוב לפני הכרעת הדין.
ראדה נרצחה ב-6 בדצמבר 2006 בצהרי היום, בתא השירותים של בית ספרה "נופי גולן" בקצרין. היא הייתה בת 13.5 בלבד, והאירוע טלטל את העיר הצפונית וזעזע את המדינה. על גופתה התגלו חתכי סכין וסימני אלימות רבים. זמן קצר אחרי הרצח עצרה המשטרה את תושב העיר רומן זודורוב, ששימש כפועל בניין ועסק בעבודות שיפוץ בבית הספר בזמן הרצח. משפטו התנהל כארבע שנים, וב-16 בספטמבר 2010 הרשיעו אותו שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת ברצח וגזרו עליו מאסר עולם.
לפני כשנה חלה התפתחות דרמטית בפרשה, כשבית המשפט העליון הנחה את בית המשפט המחוזי בנצרת לבחון ראיות חדשות שהגישה סנגוריו של זדורוב. אלה לא הוצגו לפני מתן גזר הדין. החלטה זו הסתמכה על שתי חוות דעת חדשות שהציגה הסנגוריה הציבורית, הנוגעות לטביעת הנעליים שנמצאו על מכנסיה של ראדה ולסוג הסכין שבאמצעותו היא נרצחה.
הרשעתו של זדורוב התבססה על טביעות הנעליים שנמצאו על מכנסיה של ראדה, שמומחה המשטרה ירון שור קבע כי הן שייכות לנעליו של הרוצח שהורשע. אולם היא נסמכה גם על הודאתו של זדורוב, שחזור הרצח ופרטים מוכמנים מהחקירה שאותם ידע זדורוב. למרות זאת תלו סנגוריו תקוות רבות בעיקר בעדותו של מומחה בינלאומי לטביעות נעליים בשם ויליאם בודזיאק. "בודזיאק נחשב לגדול המומחים בתחום וגם עד התביעה, ירון שור, התגאה בכך שהוא תלמידו. טביעות הנעליים הן הראיה המדעית היחידה ועל כך יכול התיק לקום או ליפול", אמר עו"ד איתי הרמלין מהסניגוריה הציבורית זמן קצר לפני חידוש הדיונים.
ערערו על ניסיונה של המומחית
חוות הדעת הראשונה הייתה כאמור זו של בודזיאק, בעבר מומחה של ה-FBI שהתפרסם בעדותו במשפט של השחקן לשעבר או.ג'יי סימפסון שזוכה מאשמת רצח גרושתו ובן זוגה. בודזיאק הציג חוות דעת הסותרת את זו שנתן לפני כמה שנים ירון שור, מומחה טביעות הנעליים של משטרת ישראל, לפיה על מכנסיה של הנרצחת נמצאו טביעות נעליו של זודורוב. בדיונים שנערכו ביוני 2013 טען בודזיאק, כי לא רק שעל מכנסיה של ראדה לא נמצאו מספיק פרטים שיאפשרו זיהוי ודאי של טביעות הנעליים של זדורוב, אלא שלא ניתן לקבוע כלל שמדובר בטביעות נעליים.
העדה השנייה שהעלתה הסנגוריה הציבורית להגנתו של זדורוב הייתה ד"ר מאיה פורמן רזניק, מומחית לרפואה משפטית מחברת מד"ן. היא קבעה בחוות דעתה כי לא ניתן למצוא התאמה בין הסכין שבעזרתה נעשה לכאורה הרצח לבין החבלות שנמצאו בראשה של ראדה בעת ניתוח גופתה. לפי קביעתה של המומחית, ראדה לא נחתכה באמצעות סכין יפנית כפי שהודה זדורוב, אלא מסכין בעלת להב משונן. בדיונים שנמשכו שעות ארוכות ניסתה פרקליטת מחוז הצפון, עו"ד שילה ענבר, לערער על רמת מומחיותה של פורמן רזניק ועל היסודות שעליהם ביססה את חוות דעתה. כך למשל חשפה הפרקליטה שניסיונה המקצועי של המומחית במכון לרפואה משפטית היו במסגרת התמחות ברפואה משפטית, זאת עוד לפני שהוסמכה.
עוד חשפה עו"ד ענבר כי אחת המטרות המוצהרות של חברת מד"ן שבה עובדת פורמן רזניק היא "לספק דעה אחרת או נגדית למה שטוענים במכון". לשאלה זו ענתה האחרונה: "העבודה שלנו היא לא רק מול המכון לרפואה משפטית, היא בכלל, אנחנו עובדים גם בתיקים אזרחיים וגם בתיקים פליליים שלא מתנהלים מול המכון. אבל אכן עד שלא הוקמה מד"ן, לא הייתה אפשרות לחוות דעת נגדית".
בהמשך הקשתה עו"ד ענבר ושאלה מדוע עדת ההגנה לא מצאה לנכון לבדוק את הסכינים והסתמכה על תיאורם בלבד. העדה הודתה כי בחינת תמונות הסכינים היא חלק מתהליך עבודה נכון. בהמשך הודתה פורמן רזניק כי היא לא מצאה לנכון לבחון את זירת הרצח שהייתה בתא השירותים של בית הספר והסתפקה בתמונות שתיעדו את הזירה, שאותן ראתה לפני שש-שבע שנים. עוד אמרה כי היא אינה בקיאה בהכרעת הדין שהרשיעה את זדורוב לפני כשלוש שנים ובפרטים שהתייחסו לכלי הרצח. עו"ד ענבר המשיכה והקשתה כאשר שאלה מדוע בחרה ד"ר פורמן רזניק להתייחס רק לחתך אחד שנמצא בסנטרה של ראדה ולא לחתכים רבים אחרים שהיו חמורים וקטלניים בהרבה. עוד שאלה כיצד לא התייחסה לחוות דעתו של ד"ר חן קוגל, המומחה הקודם מטעם מד"ן, שהעיד במשפט זדורוב לפני כמה שנים. זאת על אחת כמה וכמה שמדובר במומחה שעבד עמה במכון לרפואה משפטית בעבר ובחברת מד"ן בהווה.
ייתכנו הפתעות
ימים ספורים אחר כך עלה על דוכן העדים בודזיאק. התובעת ענבר עימתה אותו עם טענותיו שסתרו את חוות הדעת של שור, העד המומחה שהעיד מטעם התביעה במשפט שהתנהל עד להכרעת הדין שניתנה בספטמבר 2010. "מי שקובע שאלו עקבות נעליים יש לו אשליות, סובל משיקול דעת מוטעה, או נמצא הרחק מהסטנדרט הפורנזי", קבע בודזיאק בחוות דעתו. עו"ד ענבר הציגה לו מנגד מכתב המלצה שכתב לשור שבו המליץ למשטרת ישראל לקדם את שור כבוחן נעליים מדרגה ראשונה. עוד הציגה התובעת מכתב הערכה ששיגר בודזיאק ולשרינה ענבר, חוקרת מז"פ נוספת של המשטרה שעבדה לצדו של שור בתיק זדורוב. הרקע למכתב ההערכה היה הרצאה שנשאו בכנס בינלאומי בשנת 2010 על שיטות לשיפור זיהוי טביעות נעליים, תוך מתן דוגמות מתיק זדורוב.
בניסיון לערער על קביעותיו החד-משמעיות כי אי אפשר לקבוע כלל כי הסימנים שזוהו על מכנסיה של ראדה הם טביעות של נעליים, הציגה בפניו עו"ד ענבר טביעה של סנדל מסוג "שורש". בתחילה הובך בודזיאק, שקבע כי מדובר בטביעה של צמיג. מאוחר יותר ניסה לתקן את טעותו ואמר כי מדובר בצמיג צר של טרקטורון, אבל בסוף קבע כי ייתכן שמדובר בנעל. התובעת המשיכה ועימתה את המומחה הבינלאומי עם קביעתו כי קשה לזהות טביעת נעל טבולה בדם על בד מסוג ג'ינס. זאת בשל פסי השתי וערב של הבד, העלולים לשנות את מופע הפסים של הטביעות על הבד. לצורך כך הזכירה ענבר את עדותו כעד תובע במשפט סימפסון בשנת 1995. דווקא במשפט זה זיהה בודזיאק את עקבות הנעל של סימפסון על מכנסי הג'ינס של בן זוגה של גרושתו. בנוסף הציגה ענבר מחקרים הסותרים את קביעתו בכל הנוגע לטביעות שנמצאו על גבי בד מסוג ג'ינס. בתגובה טען המומחה כי מדובר במקרים שונים מהמקרה של זדורוב.
בשנה החולפת התנהלו כמה דיונים שבהם העידו עדי ההגנה וענו לשאלות שהציבה בפניהם התביעה בחקירתה הנגדית. חרף העובדה שעל פי רוב ההערכות, השופטים ישאירו את ההרשעה על כנה, ייתכנו הפתעות שיביאו לזיכויו של זדורוב. כך או כך, ההכרעה שתינתן היום לא תסיים את הפרשה באופן סופי. הכרעת הדין תשמש בסיס להמשך הדיונים בבית המשפט העליון על הערעור שהגישו סנגורי זדורוב.
לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il