עימות בישיבת הממשלה סביב דוח האנטישמיות: יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, הממונה גם על תיק התפוצות, הציג את הדוח ואמר כי "האנטישמיות משנה את פניה. פעם האנטישמיות הייתה אנטישמיות מסורתית, והיום יש חרמות נגד ישראל". גם השר עוזי לנדאו התייחס לביקורת כלפי מדיניות ישראל בהתנחלויות וטען, בין היתר, שהיא נובעת מאנטישמיות. שרת המשפטים ציפי לבני השיבה כי "תפקידה של מדינת ישראל להיאבק באנטישמיות למשל דרך הקלות בגיור, אבל מי שכורך אנטישמיות בביקורת כלפי ישראל בשל מדיניותה בהתנחלויות - פוגע במאבק באנטישמיות ומרחיק מאתנו בנות ברית חשובות שמואשמות באנטישמיות על כך שהן ביקורתיות כלפי ההתנחלויות".
עוד הוסיפה לבני כי "מפלטם של אלה שלא רוצים הסדר מדיני הוא לטעון שהביקורת שמופנית כלפי ישראל בגלל התנחלויות נובעת מאנטישמיות. הביקורת שתהיה על כך שהממשלה תאשר הטבות במס להתנחלויות מבודדות נובעת מאנטישמיות? לא. זו ביקורת על החלטה שמעודדת התיישבות בהתנחלויות שהעולם לא מכיר בהן כשטח ישראלי".
ידיעות פוליטיות נוספות:
בנט נגד לפיד: "יש עתיד דיקטטורה, זה לא סוד"
נתניהו הציע לקרי: כך נשאיר מתנחלים בבתיהם
לפיד: "יש שרים שנשארים מתחת לרדאר כדי לא לחטוף. לא אני"
בנט השיב מנגד כי דווקא פעילותה של לבני היא זו שמעודדת חרמות: "זה שמתרוצצים בכל מקום וצועקים על חרמות - זה מגביר את הלחץ על ישראל. אם אני נמצא במשא ומתן עם מישהו, ואנשים שמתוכנו מתחננים 'אל תחרימו אותנו' - זה מחליש אותנו. דיבורים מבפנים חותרים תחת היכולת שלנו לפעול".
"לקיים דיון מהותי על עידוד ישובים מבודדים"
אולם זה לא היה העימות היחיד בישיבת הממשלה על רקע מדיני. במקרה אחר, התעמתו שרת המשפטים לבני ושר האוצר יאיר לפיד על הקלות המס לכ-250 ישובים, ובהם כ-35 התנחלויות, שביקש יו"ר יש עתיד לאשר היום במליאת הממשלה. השרה הממונה על המשא ומתן אמרה בישיבה כי היא "דורשת שלא להמשיך את הדיון כעניין טכני, אלא לקיים דיון מהותי על ההשלכות של עידוד ההתיישבות ב-35 ישובים מבודדים ביהודה ושומרון על מעמדנו בעולם ועל התהליך המדיני".
גורם שהשתתף בדיון הרים גבה על הניסוח המעורפל של הקריטריונים, בהם צוינו קווי הרוחב והאורך כנקודת ייחוס לקבלת הטבות, וטען כי לפיד ניסה להסוות בכך את העובדה שהקריטריונים תומכים בהתנחלויות: "בסעיף 4 מוזכרים קווי רוחב ואורך במקום לכתוב במפורש זכאות ליהודה ושומרון. מי מהשרים יודע איפה זה קו רוחב 750 או 610?".
בסופו של דבר הדיון אכן נדחה והותיר תחושות קשות באוצר, שם דחו את טענותיה של לבני ואמרו: "ניתנו עד היום הטבות מס ליישובים בעיקר על פי לובי פוליטי שיש ליישוב. יש מדד אובייקטיבי של האוצר, זו לא מפת העדיפויות הלאומית. נכנסים פה גם 35 ישובים ביהודה ושומרון אבל גם בגליל, בנגב, ולמעלה מ-50 ישובים ערבים". באוצר מנו את הקריטריונים לקבלת ההטבות, בהם: רקע סוציואקונומי, ישוב של עד 75 אלף תושבים, המרחק מתל אביב והמרחק מהגבול.
מלשכת לפיד נמסר בתגובה: "אזרח ישראלי הוא אזרח ישראלי, ואם היישוב שבו הוא עונה לקריטריונים היבשים ונטולי הפניות, אז הוא ענה לקריטריונים. אי אפשר להבדיל בין תושב יהודה ושומרון לתושב עכו. לבני מבקשת קריטריון פוליטי ואנחנו מבקשים קריטריון סטטיסטי בלי פוליטיקה".
לפניות לכתב: omri_n@walla.net.il