השבוע אנו מציינים שנה מאז הבחירות לכנסת ה-19 ומציבים זרקור על פעילותה החשובה ביותר: חוקים, חוקים וחוקים. כמו בכל יום שני, כתבנו הפוליטי עמרי נחמיאס וכתבנו המדיני אמיר תיבון אירחו שורה של חברי כנסת היישר מהמשכן וישוחחו איתם על הנושאים המרכזיים על שולחן בית הנבחרים.
לפני שנה זכתה סוגיית "שינוי שיטת הממשל" להתייחסות מיוחדת במערכת הבחירות, ועמדה במוקד ההבטחות של יש עתיד וישראל ביתנו. "שינוי השיטה" התגלגל בשנה האחרונה ל"חוק המשילות", המקודם בשלושה מהלכי חקיקה נפרדים. בימים אלו מגיע לשיאו החלק הנפיץ ביותר בחוק המשילות - העלאת אחוז החסימה בבחירות לכנסת, לו מתנגדות מפלגות האופוזיציה וחלק מחברי הקואליציה בטענה כי יפגע בייצוג מיעוטים, ובמיוחד ייצוג המגזר הערבי. היום כינסה האופוזיציה כנס הסברה מיוחד, בהשתתפות כל ראשי הסיעות, כדי להביע חזית אחידה כנגד הצעת החוק.
חבר הכנסת רונן הופמן (יש עתיד), אחד מיוזמי חוק המשילות, האשים בתכנית את האופוזיציה בהתנגדות לא עניינית. "יש הרבה צביעות במתקפה הפרועה של האופוזיציה נגד העלאת אחוז החסימה. גדולי התומכים בהעלאה לאורך כל השנים, עד ממש לאחרונה, זה אותם אנשים שהיום בכנס האופוזיציה תוקפים את ההצעה הזאת", אמר הופמן, "ההתלהמות של האופוזיציה היא צבועה".
על פי ההסכמה המסתמנת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר החוץ אביגדור ליברמן, יועלה אחוז החסימה ל-3.25% - במקום 4% כפי שהיה בתכנון המקורי - מה שיאלץ את המפלגות הערביות השונות להתאחד ויפגע בסיכויים של מפלגות נישה להיבחר מחדש. מי שעומד מאחורי הצעת החוק מלבד הופמן הם חברי הכנסת דוד רותם, רוברט אילטוב וחמד עמאר מישראל ביתנו.
לטענת הופמן, המערכת הפוליטית הנוכחית "איננה יציבה", הואיל ו"אחוז חסימה נמוך מתמרץ פילוג ובדלנות, מתמרץ מפלגות קטנטנות להתמודד על נישה מאוד צרה ועל ציבור בוחרים מאוד קטן. הבעיה היא שכאשר מפלגות קטנטנות נכנסות לכנסת ומצטרפות לקואליציה, הן מקבלות כח פוליטי שהוא לא פרופורציונלי לכוחן האמיתי או לגודלן האימיתי". כדוגמא למקרה שבו מפלגה קטנה קיבלה כח רב ציין הופמן את אישור הסכמי אוסלו בכנסת - לפני 18 שנים - שעברו על חודו של קול בזכות התפצלות של מספר חברי כנסת לסיעה קטנה, שלבסוף הכריעה את הכף. "השיטה הפוליטית שלנו היא שיטה של קואליציות ושיתופי פעולה, היא לא אמורה להיות פוליטיקה בדלנית", ציין הופמן.
גם יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון הביעה במשדר התנגדות נחרצת לחוק המשילות המתגבש. גלאון הדגישה את המצב החברתי המיוחד של ישראל, שבגינו יהיה זה בעייתי להעלות את אחוז החסימה. "ישראל היא חברה שסועה - היא צריכה לתת ביטוי למיעוטים", ציינה גלאון. לטענתה, "יש בעיית משילות לממשלות האחרונות בגלל הבעיות עם המושלים. לא צריך לשנות את המשילות, אלא את המושלים".
גלאון שוחחה במשדר על הצעת חוק נוספת, גם היא בעלת השלכות לא מבוטלות על המדינה. יו"ר מרצ הגישה על שולחן הכנסת הצעה המבקשת להעביר את כל עובדי חברות כוח האדם ונותני השירותים בשירות המדינה להעסקה ישירה - ולחייב את הממשלה לשלם להם את מלוא התנאים הסוציאליים, לרבות פנסיה, דמי הבראה, נסיעות, הפרשות לקרנות גמל והשתלמות ופיצויי פיטורים. על ההצעה חתומים מספר יוצא דופן של 62 חברי כנסת מכל סיעות הבית, למעט סיעת "יש עתיד", שלטענת המציעים איש מחבריה לא היה מוכן לחתום עליה.
"ההצעה מדברת על מניעת העסקה פוגענית", הסבירה גלאון בתכנית. "כלומר שבמגזר הציבורי כל העובדים יהיו מועסקים ישירות על ידי העירייה, למשל, ולא על ידי כוח אדם. הטיעון הממשלתי למען העסקה קבלנית הוא חיסכון בעלויות, אבל מחקרים מראים אחרת. מורה שיושבת בחדר מורים אין לה כוס תה משלה זה מטורף".
גלאון הביעה תקווה כי ההצעה תזכה לתמיכה פוליטית גם ביום ההצבעה. "בגלל זה פנינו לקואליציה ואופוזיציה", אמרה, "חיים כץ ואני מנסים להוליך את ההצעה מספר שנים". באשר להתנגדות מפלגתו של יאיר לפיד, הזכירה גלאון כי "העלנו את ההצעה לפני חצי שנה - יש עתיד לא הצביעה אותנו. זה כנראה קשור לתפיסת העולם שלהם. מבחינתם שלעד יהיו עובדי א' ועובדי ב'".
"החוק החשוב ביותר בחודשים האחרונים"
חוק דרמטי נוסף שנמצא כעת בהליכי חקיקה הוא "חוק הגיור" של ח"כ אלעזר שטרן (התנועה), שהתארח גם הוא בתכנית. החוק נועד להקל על הגיור של אוכלוסיית "חסרי הדת" בישראל, המונים כמה מאות אלפים, דרך הקמת עשרות בתי דין מקומיים לגיור במקום ארבעת בתי הדין האזוריים הפועלים כיום. "חוק הגיור הוא החוק הכי חשוב שעבר כאן בחודשים האחרונים. אנשים פחות ופחות רוצים להתגייר", הסביר ח"כ שטרן במשדר.
לפי הצעתו, כל רב עיר או רב מועצה יוכל להקים בית דין מיוחד לגיור ולהחליט על המרת דת ללא צורך בקבלת אישור מבתי דין אחרים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, על אף התנגדות המפלגות החרדיות, ונידונה כעת בוועדת חוק, חוקה ומשפט. ח"כ שטרן שוחח על ההתנגדות להצעה בממסד הדתי ועל ההשלכות שיהיו ליישומה על עולים חדשים ואזרחי המדינה.
הצעת החוק האחרונה בה עסקנו עוררה את תשומת הלב הרבה ביותר בקרב הציבור בשבוע האחרון - ההצעה לאסור על השימוש בסמלים נאציים, הכינוי נאצי או בכל מילה הדומה לה בצליל. על אף התנגדות היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינטשיין והטענות לפגיעה בחופש הביטוי, ההצעה זכתה לרוב בקריאה טרומית ועוברת כעת לדיונים בוועדות הכנסת. ח"כ שמעון אוחיון, (הליכוד ישראל ביתנו) העומד מאחורי ההצעה, אמר בתכנית כי "יש קונצנזוס של כל חברי הכנסת בנוגע להצעת החוק. לא חשבתי שתהיה התנגדות". לדבריו, "מטרת החוק היא להרתיע. המצב הולך ומידרדר - לא רק בארץ, אלא בעולם כולו. יש זילות ביחס לשואה - כשאתה קורא למישהו נאצי, אתה מייחס לו את אותם יחסים אכזריים". אוחיון הדגיש גם כי "בית המשפט העליון כבר נדרש לסוגיה ופסק חופש הביטוי לא חל במקרים של השואה והנאצים". הוא שב והוסיף כי על אף הביקורת, "הצעד יישומי וניתן לאכוף אותו".
בשבוע הבא לא תשודר "חי בכנסת" עקב יציאת משלחת הכנסת למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. התכנית תחזור לשידור ב-3 בפברואר, בשעה 15:00