קצין במילואים מחיל החימוש הגיש לאחרונה תביעה נגד משרד הביטחון בטענה כי הפך לאלכוהוליסט בשל שירותו הצבאי, וכעת הוא מבקש שיכירו בו כנכה צה"ל. "הייתי שותה לשוכרה כדי לשכוח את הדיכאון מהשירות", אמר.
הקצין התגייס לחיל החימוש ב-2006 החימוש ובתום קורס שובץ בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה. הוא לקח חלק באחזקה שוטפת של גדר המערכת עם הרצועה לצד סיוע בהכנסת כוחות צה"ל למבצעים דרך הגדר. "התפקיד היה מלחיץ ומפחיד, דרש לגשת בכל יום באמצעות רכב ממוגן לגדר המערכת, עד כדי מרחק של מאה מטרים מבתי פלסטינים", סיפר החייל בתצהיר שהוגש לבית המשפט.
עוד בנושאי צבא וביטחון:
ווטסאפ מהקרב: צפו בסמארטפון הראשון בצה"ל
מספר החיילים שהתאבדו ב-2013: הנמוך אי פעם
שבוע אחרי הרג הישראלי: אש לעבר צה"ל בגבול עזה
"פעמים רבות במסגרת התפקיד נתקלנו בירי על כוחותינו ובמטענים אשר הונחו על יד המקומות בהם עבדנו. הרגשתי בתפקיד כי אנו מטרה נייחת לצלפים עקב הקרבה ועקב היותנו חשופים. הרגשה זו לוותה בתחושת פחד ולחץ רב", אמר. הוא טען כי אפילו החיילים הקרביים אשר שרתו באזור כינו את עובדי הגדר "ברווזים". החייל הסביר כי לא הוכשר לתפקיד לחימה אף שפעל באזור בו היו תקריות ביטחוניות לא מעטות.
"כעס, תסכולים ומתח"
בשנת 2007 קיבל המתלונן תעודת הצטיינות מאלוף פיקוד דרום דאז יואב גלנט על פועלו. מאוחר יותר סיים קורס קצינים ושובץ באגד ארטילרי 215 כאחראי כשירות כלי הרכב הקרביים, אולם על אף שהתרחק מהרצועה, מצבו הנפשי המשיך להתערער.
"התפקיד דרש ערנות של כמעט 24 שעות, ולפעמים אף יותר", סיפר החייל בתצהיר שהגיש באמצעות עו"ד אלי סבן. "במקום ללכת לישון הייתי כונן חילוצים, כמעט תמיד הייתה פעילות, ולכן בקושי ישנתי. בנוסף לכך היו מטילים עליי בכל רגע משימות נוספות. צברתי כעסים רבים, איבדתי אמון במערכת הצבאית ומצב רוחי היה ירוד מאוד עקב כך".
בתום מבצע עופרת יצוקה בדצמבר הוא קודם ושובץ לתפקיד קצין חימוש בחטיבת משנה שבגזרת יהודה ושומרון. בתפקיד זה הוא נאלץ להתעמת עם נגדים, שחרגו לכאורה מהפקודות - ובשל כך, לדבריו, שקע בדיכאון. במקרה אחר, הוכה על ידי אחד מפקודיו. הקצין טוען כי מצבו הנפשי הוסיף להידרדר וכי הוא החל לשתות משקאות אלכוהוליים עד כדי גילופין.
"שתיית המשקה החריף הייתה הפתרון לשכוח ולמחוק את כל מה שעבר עליי באותו שבוע בבסיס. הייתי שותה לשוכרה כדי לשכוח ולפרוק את הכעס, התסכולים, המתח, הדיכאון, העצבות והייאוש", הדגיש הקצין שנשלח לטיפול רפואי ולגמילה, שבסופה שוחרר משירות צבאי אחרי ארבע שנים וחודשיים. לטענתו הוא לא זכה לסיוע רפואי הולם, ובשל חוסר יכולת למצוא עבודה ובעיות נפשיות החליט לתבוע את משרד הביטחון כדי שיכיר בו כנכה צה"ל.