יהודי אירופה חוששים מהאנטישמיות הגואה ביבשת: מסקר שערכה סוכנות האיחוד האירופי לזכויות אדם (FRA) בסיוע הקונגרס היהודי-אירופי, עולה כי מבין 5,847 יהודים שהשתתפו בסקר, אחד מכל חמישה השיב כי חווה על בשרו תקיפה פיזית או מילולית בשל דתו. בנוסף, 66% השיבו כי האנטישמיות היא בעיה משמעותית בארצם, ו-76% מהנשאלים תושבי המדינות שבדיה, צרפת, בלגיה, אנגליה, גרמניה, איטליה, הונגריה ולטביה - בהן חיים 90% מיהודי אירופה, אמרו כי חלה עלייה חדה בתקיפות על רקע אנטישמי בארצם בחמש שנים האחרונות.
עוד על אנטישמיות באירופה:
על הכוונת: "ניאו-נאצים תקפו ישראלים באוקראינה"
צרפת: מוזיקאי ניאו-נאצי חשוד בתכנון פיגועי טרור
אוקראינה: "שוטרים השתינו עליי כי אני יהודי"
נתון מעניין נוסף שעלה מן הסקר הראה כי 76% מהנשאלים הודו כי לא דיווחו על אירוע תקיפה שחוו למשטרה או לכל גוף אכיפה אחר - דבר המעיד, לדברי ראשי הקונגרס היהודי-אירופי, על חוסר אמון כלפי הרשויות בטיפול באירועים כאלה. עוד עולה מהסקר כי 29% מהנשאלים השיבו כי הם שוקלים להגר מארצם בעקבות הדאגה לביטחונם האישי.
הנתונים המדאיגים נידונו החודש ביוון בכנס השנתי של הקונגרס היהודי-אירופי, שחבריו מ-42 קהילות יהודיות באירופה עסקו בעיקר במאבק נגד הימין הקיצוני במדינות האיחוד. הקהילה היהודית באירופה מודאגת מהתחזקות תנועות ומפלגות ניאו-נאציות ביבשת, גם בגלל סקרים המצביעים על כך שהפרלמנט האירופי הבא עלול לכלול מפלגות לאומניות וניאו-נאציות שיכבשו עד שליש מכסאות הפרלמנט. לדברי חברי הקונגרס, גוש כזה עלול לסכל יוזמות נגד פשעי שנאה ולדחוף לחקיקה המגבילה מנהגים דתיים, כגון שחיטה כשרה וקיום טקס ברית מילה. בנוסף, יכולת המשילות של הפרלמנט האירופי במקרה זה עלולה להיפגע באופן אנוש. בשל כך, הנציגים היהודים פועלים מול ראשי מדינות האיחוד כדי לצמצם את כוחם של התנועות הלאומניות.
ההחלטה לקיים השנה את דיוני הקונגרס דווקא ביוון נובעת מצעדי הממשלה היוונית והעומד בראשה אנטוניס סאמראס, נגד הזרמים הקיצוניים בארצו. לפני כמה ימים החליט הפרלמנט היווני להפסיק את מימון המפלגה הניאו-נאצית "השחר הזהוב" אשר שזכתה להצלחה רבה בבחירות האחרונות ביוון. מנהיג המפלגה הקיצונית, ניקולאוס מיכאלוליאקוס, אף נעצר בחודש ספטמבר בחשד להקמת ארגון פשע. הצעת החוק ל"ייבוש" התקציבים למפלגת הניאו-נאצית אושרה בפרלמנט היווני ברוב של 241 תומכים מול 26 מתנגדים. ההצעה אף עשויה לפגוע ביכולת המפלגה להתמודד בבחירות שיתקיימו בחודש מאי 2014.
נציגי הקונגרס היהודי-אירופי בירכו על מהלכי ראש הממשלה היווני ובפגישה שקיימו עמו העניקו לו אות הוקרה על פועלו. "אנחנו נלחמים באויבי הדמוקרטיה אבל בעת לחימה אנו מכבדים את עקרונות הדמוקרטיה", הסביר בפגישה ראש הממשלה היווני סמארס. "לא נאפשר שבמהלך הלחימה נהפוך לחיות כמותם. נוכל להביס קיצוניות וגזענות אבל אנחנו לא נסכן את העקרונות שלנו בתהליך".
חברי הקונגרס הציגו בפני סמאראס הצעת חוק, שגיבשו משפטנים מטעמם, אשר עוסקת בזכויות בני המיעוטים במדינות אירופה, אך גם במחויבותם לחוק ולערכי המדינות. לדבריהם, כך ניתן יהיה לדאוג לצרכי בני המיעוטים ובמקביל למנוע מהם להתנהל כמדינה בתוך מדינה.
"קיימנו פגישות עם כמה מנהיגי מדינות בנושא, והבנו שזה נושא לא פשוט עבורם", אמר אריה צוקרמן, יועצו של נשיא הקונגרס היהודי-אירופי ד"ר משה קנטור. "בפגישה שקיימנו עם ראש ממשלת הונגריה הוא אמר מפורשות שהבקשה שלנו לא רק שתפגע ביכולתו להיבחר שוב אלא שמאבק בתנועות הקיצוניות רק יחזק אותן ויגדיל את כוחן בהונגריה".
לדברי ד"ר משה קנטור, "הסקר צריך לשמש קריאת השכמה לסובלנות באירופה. העובדה שלמעלה מחמישית מיהודי אירופה חוששים להזדהות כיהודים, לענוד סמלים יהודיים או ללכת ליד מוסדות דת, צריכה לשמש אות אזהרה לכך שהדמוקרטיות שלנו נמצאות תחת איום".
"סביר להניח", הוסיף, "שתוצאות הסקר היו שליליות גם כאשר מדובר היה בקבוצות מיעוט אחרות. הסקר מראה כי ישנם מקומות באירופה הנשלטים על ידי קיצונים ואנחנו רוצים שיינקטו צעדים ממשיים לטיפול בתופעות מסוכנות אלה, כולל יצירת חקיקה מיוחדת כדי להתמודד עם גילויי אנטישמיות וגזענות, חיזוק רשויות אכיפת החוק ועיגון גישה של אפס סובלנות כלפי אנטישמיות".