"הקרב על השבת" מאיים לפלג את הכפר הדרוזי

תלמידי הכפר הדרוזי כסרא סמיע שבגליל המערבי היו אמורים לחגוג בחג המולד חג כפול: קבלת תעודות ויציאה לחופשת סמסטר בת חודש וטקס מסורתי שבו התושבים הדרוזים נוהגים לברך את המיעוט הנוצרי בכפרם לרגל חג המולד. אבל במקום זאת, כמו בשבועיים האחרונים, גם בערב החג 97% מהם נשארו בבתיהם במחאה על כך שבית הספר וגני הילדים בכפר פועלים בשבת.

עוד בוואלה! חדשות:
אחרי הרג הצעיר : צה"ל תקף מטרות בעזה, "ילדה נהרגה"
סופה בכריסמס: מאות אלפים באירופה יחגגו ללא חשמל
60 שנה מההתאבדות: חנינה לגאון שניצח את היטלר

טקס הברכה המסורתי לרגל חג המולד אמנם התקיים, אבל אלה שהחרימו אותו הפעם היו כמה משפחות נוצריות על רקע הוויכוח עם הדרוזים שמבקשים להעביר את יום השבתון מהלימודים מיום ראשון ליום שבת. "כבר אלפי שנים כסרא סמיע הוא יישוב דרוזי בעל מיעוט נוצרי, אבל אלה שהחליטו שיום המנוחה מהלימודים בסמיע יהיה יום ראשון היו הבריטים שהקימו כאן את מוסדות החינוך", מסביר ד"ר ספא משהור, יו"ר ועד ההורים בכפר הדרוזי. "אבל לטובת התושבים הדרוזים והמיעוט המוסלמי הוחלט שיהיה יום שבתון נוסף ביום שישי, שהוא היום הקדוש שלנו".

הסטטוס קוו הזה נשמר במשך עשרות רבות של שנים, אבל בשנים האחרונות החלה ההורים הדרוזים לבקש להעתיק את ימי השבתון מימים שישי וראשון לימים שישי ושבת. השנה הלחץ התגבר ובעקבות סירובה של מנהלת מחוז הצפון של משרד החינוך להיעתר לדרישת הרוב המכריע של תושבי הכפר, החלטנו לצאת לשביתה".

בבתי הספר ובגני הילדים בכפר סמיע לומדים בסך הכול 450 ילדים, כ-30 מתוכם נוצרים ובודדים בלבד הם מוסלמים. לדברי ההורים המוחים, ובהם גם מוסלמים, המחאה פרצה בשל קשיים שהתעוררו עקב השינויים החברתיים במגזר במהלך העשורים שחלפו מאז ימי המנדט הבריטי. "רוב התושבים כאן לרבות הנוצרים לא עובדים בשבת וסובלים מזה שבמקום לבלות עם הילדים ביום החופש שלהם, הילדים לומדים בבית הספר ובגני הילדים" אומר חאזם פאלח, אב לשלושה ילדים הלומדים בסמיע. "רוב התושבים הם אנשי כוחות הביטחון שמגיעים לחופשה מעבודתם רק בסופי שבוע. אצלם הבעיה חמורה יותר, כי גם באמצע השבוע הם בקושי רואים את ילדיהם".

יו"ר ועד ההורים ד"ר משהור מוסיף כי בשנים האחרונות חלו תמורות חברתיות המחריפות את אי הנוחות של רוב התושבים. "עד לפני כמה שנים לא היה מקובל שהנשים הדרוזיות יצאו לעבוד או ללמוד מחוץ לכפר ורובן היו עקרות בית", מסביר ד"ר משהור. "אבל עכשיו כשהן יוצאות לעבוד וללמוד בימי ראשון כמו בשאר המקומות בארץ, אין מי שישמור על הילדים בימי ראשון שהם ימי המנוחה שלהם מהלימודים. אנחנו מדברים כאן גם על נטל כלכלי שנופל על כתפי התושבים בשל הצורך לשלם למטפלות שישמרו על הילדים בשעה שהוריהם נמצאים בעבודה".

בחודשים האחרונים ערכו הדרוזים והנוצרים ניסיונות הידברות, אלא שאלו עלו על שרטון ודרשו את התערבות משרד החינוך. "יום ראשון הוא היום הקדוש שלנו. אנחנו מתפללים בבוקר ובצהריים אנחנו מקיימים פעילות לילדים במרכז התרבות שלנו", מסביר באסם נאצר, נציג הנוצרים בסמיע. "אנחנו לא נקבל את דעת הרוב כי המשמעות היא פגיעה בחופש הדת והפולחן שלנו. כמו בכל מדינה דמוקרטית אנחנו דורשים לשמור גם על זכויות המיעוט".

אורנה שמחון, מנהלת המחוז הצפוני של משרד החינוך הגיעה לכפר ודנה עם הצדדים אולם בסופו של יום החליטה כי המצב הקיים יישאר על כנו כל עוד הצדדים לא יגיעו להסכמה ביניהם. ההורים הדרוזים והמוסלמים החליטו לצאת לשביתת מחאה בטענה כי ההחלטה לא דמוקרטית וכי אף עלולה לדבריהם לפגוע במרקם היחסים העדין בין העדות והדתות השונות בכפר.

לפני 20 שנה הגיעה הסוגיה הבוערת לפתחו של בית המשפט, וזה הציע הצעת פשרה: חלוקת הלימודים ל"ילדי שבת" ול"ילדי ראשון". במילים אחרות, בית המשפט אפשר להורים לבחור האם לשלוח את ילדיהם ללימודים ביום שבת או ביום ראשון. מאחר שעם המיעוט הנוצרי אי אפשר היה למלא כיתות שיבדלו אותם מהשאר, הפתרון שהציע בית המשפט נכשל. נאצר, נציג הנוצרים בכפר, הציע לפתור את הבעיה בהחלת שלושה ימי שבתון מלימודים בכפר (שישי, שבת וראשון).

היום החסר, כך לפי הצעתו, יושלם באמצעות הוספת שעה או שעתיים בארבעת ימי הלימודים שיישארו. ד"ר ספא משהור, יו"ר ועד ההורים בכפר טוען כי הפתרון לא ישים. "גם היום יום לימודים מסתיים בשעה 15:30", הוא אומר. "אנחנו מדברים על ילדים שהם בני שלוש עד 12. למבוגרים יהיה קשה להישאר מרוכזים עשר שעות ביום, אז לילדים בגיל כזה? זה בלתי אפשרי".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "מנהלת המחוז הציעה להורים נוסחה מוסכמת לפתרון אך ההורים דוחים אותה. המשרד דוחה את השימוש בהשבתת ילדים מלימודיהם ככלי לחץ על המערכת ומיצר על כך. ברמת העיקרון, ההנחיה לצוותי ההוראה עובדי המשרד היא להגיע למוסדות החינוך ולקלוט כל ילד שמגיע למוסד החינוכי".