הזית הוא אמנם אחד מסמליה המובהקים של ארץ ישראל והוא נהנה ממעמד חשוב כאחד משבעת המינים, אבל אפילו זקני המוסקים לא זוכרים עונה כל כך שחונה מזיתים כמו החורף הנוכחי. מטעי הזיתים בגליל היו השנה ריקים ממשפחות המגזר הערבי שבאופן מסורתי נוהגות להגיע למטעים לחוויית מסיק בין דורית, ורבים מעידים כי השנה לראשונה בני המגזר החלו לחפש שמן זית מחוץ לכפרים בהם היה בעבר שמן זית בשפע.
"אני לא זוכר שנה כזאת, אפילו אבא שלי שהוא בן 92 ועוסק במסיק הזיתים מאז ילדותו אומר שמעולם לא הייתה שנה כזאת", אמר חאד'ר דראושה מאיכסל, בעל אחד מבתי הבד הגדולים בצפון. "בענף הזיתים יש שנה אחת טובה ושנה פחות טובה, אבל אחרי שבשנה שעברה הייתה עונה פחות טובה, עכשיו הייתה לנו עונה גרועה במיוחד. אם בממוצע אנחנו מפיקים 250-300 טונות שמן זית, אז השנה קיבלנו פחות מ-100 טונות. מדובר בכמות של 30%-40% מהממוצע בלבד". גם יוסי אשכנזי, בעל מטע זיתים קטן ומשפחתי לא זוכר שנה כל כך שחונה. "אם בשנה חלשה רק מחצית מהעצים מפיקים זיתים, אז השנה מתוך 80 עצים שיש לנו במטע מצאתי רק שבעה שהיו עליהם זיתים", סיפר אשכנזי. "בכל שנה אנחנו מפיקים לכל הפחות שישה-שבעה פחים של שמן זית והשנה הצלחנו להפיק רק שני פחים".
עוד על חקלאות בישראל:
הערכת נזקי הסופה לחקלאים: מאה מיליון שקל
הלוחמים ששומרים על מגדלי החומוס בדרום
אחרי 13 שנה: שיתוף פעולה חקלאי בין ישראל לרשות
ד"ר ארנון דג, חוקר במכון הוולקני של משרד החקלאות המתמחה בין היתר בתחום הזיתים, מוסיף כי המשבר הקשה שפקד את הענף השנה מביא משקים רבים לתהות אם להמשיך את דרכם בענף שהפך השנה ללא כלכלי. "ברמה הכלל ארצית, אנחנו נמצאים אמנם באיזון, אבל זה בגלל שבשנים האחרונות הייתה תנופת נטיעה גדולה שממסכת על הבעיה", הסביר ד"ר דג. "עיקר הבעיה היא בצפון הארץ בגידולי הבעל (פלחה ע.ח). מדובר בתופעה יוצאת דופן שהיא קיצונית בגידולי הבעל המסורתיים, אבל אנחנו רואים אותה גם במטעים המודרניים. גם שם יבולים רבים רחוקים מלהגיע לרמות שציפינו. אם בעבר בגידולים המודרניים היבול עמד על 200 קילוגרמים לדונם בממוצע, אז השנה עמדנו על 120-130 קילוגרמים לדונם בלבד".
החוקרים העוסקים בענף חלוקים בדעותיהם לגבי הסיבות שהובילו לשפל חסר התקדים ביבול הזית השנה. ד"ר דג אומר כי קשה לפענח את תעלומת היעלמות הזיתים, אולם יכולות להיות לכך כמה סיבות. "אין לנו תשובות ברורות, אבל יש כמה גורמים שאנחנו חושדים בהם", הוסיף ד"ר דג. "גורם אחד הוא השינויים האקלימיים שהובילו לכמה חורפים חמים, זאת בשעה שהזיתים דורשים מנות קור בחורף כדי לפרוח. יש חשד גם למעורבות של מזיקים שתוקפים את המטעים בתקופת הפריחה ופוגעים ביבול, אבל מאוד יכול להיות שהסיבה נעוצה גם בירידה ברמת המקצועיות בטיפול בגידולי הבעל המסורתיים. אם לפני 30 או 40 שנה היו חקלאים שעסקו רק במסיק זיתים לפרנסתם, אז היום דור ההמשך עושה את זה יותר בשביל לשמור על המסורת והתרבות של המגזר. מסיק הזיתים הוא לא מקור הפרנסה העיקרי שלהם והם עושים את זה בעיקר בסופי שבוע או בשעות הפנאי שלהם".
לד"ר פתחי עבד אל-הדי, ראש צוות טועמי שמן הזית הישראלי וראש תכנית הזית במכללה האקדמית תל חי, יש דווקא הסברים מוצקים יותר. "הסיבה היא שבסוף אפריל, בזמן הפריחה של עצי הזית, הייתה מערכת חורפית גדולה שהמטירה 50-60 מילימטרים גשם", הסביר ד"ר אל-הדי. "כשיורד גשם בתקופה של הפריחה אז האבקנים נרטבים ונעשים כבדים. במצב כזה הם לא יכולים לעבור מפרח לפרח ומעץ לעץ ולכן הייתה לנו פחות חנטה (השלב בו נושרים עלי הכותרת של הצמח ובמקומם מופיע פרי ע.ח)".
לדבריו, "בנוסף לזה, שבוע אחרי זה קיבלנו חמסין. מדובר בשני אירועים רצופים שיודעים יופי לפגוע בחנטה ומכאן ביבול של הזיתים. החמסין שורף את הפירות הקטנים. יחד עם זאת, אני עוסק בענף הזית כבר 25 שנים ומעולם לא נתקלתי בשני אירועי מזג אוויר כאלה שהביאו לתופעה כל כך קיצונית של ירידה ביבול. השנה הזאת הייתה אמורה להיות השנה המוצלחת יותר של הענף, אבל שני האירועים הללו הורידו את היבול הכולל בצורה דרסטית. השנה בתי הבד עבדו מעט מאוד ימים ומעט מאוד שעות בכל אחד מהימים שבכל זאת עבדו. ואני מדבר גם על גידולי הבעל המסורתיים וגם על הגידולים המודרניים כי מזג האוויר פוגע בכולם. בסך הכול הכללי, אם השנה ציפינו ל-10-11 אלף טונות שמן זית, אז קיבלנו שישה-שבעה טון בלבד. מדובר על 60%-70% מהצפוי".
אבל כמו ד"ר אל-הדי, גם החקלאים ובעלי בתי הבד לא מתייאשים. "אני לא מודאג, כי אני חקלאי. תמיד יש לנו את התקווה שהשנה הבאה תהיה יותר טובה", מסכם חאד'ר דראושה, בעל בית הבד מאיכסל שבגליל התחתון. "פעם סבא שלי סיפר לי על שנה טובה במיוחד שבה הוא הרוויח כל כך הרבה, עד כדי כך שבזכותה הוא בנה בתים לילדים שלו. אני לא ראיתי את זה, אבל אני מקווה שהשנה הבאה תהיה טובה כמו שהייתה לסבא שלי".