קצבאות הילדים קוצצו, תכניות ממשלתיות לרווחת זקנים הוקפאו, החזון לדיור בר-השגה מתרחק והגזענות נגד ערבים פושה בכל הארץ אלו רק חלק מהעובדות הכואבות שעולות מתוך דוח זכויות האדם השנתי של האגודה לזכויות האזרח, והמציגות תמונת מצב עגומה של החיים בישראל בשנה החולפת. "הדוח השנתי הוא תזכורת לכך שעוד רבה המלאכה לשיפור ההגנה על זכויותיהם של בנות ובני האדם בישראל", אומר חגי אלעד, מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח, שפרסמה את הדוח לקראת יום זכויות האדם הבינלאומי שיצוין ביום שלישי הקרוב. לדבריו, "בכוחות משותפים, בידינו לשנות את המצב: לא רק להיות נשואי הפגיעה בזכויות, אלא גם מחוללי השינוי".
בכל הנוגע לקצבאות הילדים, מציינים מחברי הדוח כי בחודש אוגוסט השנה נכנס לתוקפו הקיצוץ בקצבאות, שמשמעותו המעשית עבור משפחות רבות בישראל היא אובדן הכנסה של מאות שקלים בחודש. זאת, על אף אזהרות המוסד לביטוח לאומי, כי הקיצוץ יוסיף עוד כ-35 אלף ילדים אל מתחת לקו העוני. למעשה, קיצוץ זה מציב את ישראל במקום הרביעי המפוקפק בטבלת מדינות ה-OECD בהן קצבאות הילדים הן הנמוכות ביותר.
כתבות נוספות בנושא חברה ורווחה:
דוח: כך מופרטות זרועות אכיפת החוק בישראל
מחקר: עלייה במספר הקטינים שסבלו מהתעללות והזנחה
"להדליק נורה אדומה": פער בין יהודים וערבים בחינוך
גם מצבה של אוכלוסיית הקשישים בישראל אינו מהווה מקור לגאווה. על פי הדוח, אמנם בשנים האחרונות חלה ירידה בשיעור העוני בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי, אולם עדיין, כ-20% מהזקנים בישראל נמצאים מתחת לקו העוני. זאת, עקב ביטולן של שורת רפורמות ויוזמות לשיפור מצב הקשישים, שהיו על שולחן הממשלה הקודמת, אך ירדו מהפרק עם הקמת הממשלה החדשה. בין היוזמות שבוטלו, ניתן למצוא את התכנית לטיפולי שיניים חינם לאנשים מעל גיל 65 וכן הרפורמה באשפוז הסיעודי.
תחום נוסף שנחקר בדוח, וחושף את ממדי העוני ההולכים וגדלים במדינה, מציג את הכמות הגדולה של ניתוקי המים לבתי אב בישראל בשל חוסר יכולת לשלם את החשבון החודשי. מבדיקת אנשי האגודה לזכויות האזרח, עולה כי בישראל לפחות אלף משפחות מנותקות משרותי מים מידי חודש. זאת, כתוצאה משילוב בין מספר גורמים, בהם עלייה תלולה במחירי המים, היעלמות רשת הביטחון שהקנתה הנחות לזכאים, ומערך גבייה בעייתי שמפעילים תאגידי המים ברשויות השונות.
בנושא הגזענות והאפליה נגד האוכלוסייה הערבית בישראל, טוענים בצער מחברי הדוח כי לא חל כל שינוי השנה. הם מציינים כמה אירועים בולטים בתחום זה השנה. בין האירועים המצוינים בדוח: ההפרדה בין תלמידים יהודים וערבים ב"סופרלנד" בראשון לציון, סירוב להכניס ילדים בדואים חולי סרטן ליישוב יהודי בדרום, הורים יהודים בחיפה שסירבו לשלוח את ילדיהם לפעילויות במרכז קהילתי שבו נערכות פעילויות גם לילדים ערבים, איסור כניסה לערבים בקאנטרי קלאב בבאר שבע ועוד.
במקביל, מצוין בדוח כי הפרקטיקה המכונה "תג מחיר" חדרה גם אל תחומי הקו הירוק. בין השאר, מצוין בדוח, רוססו כתובות "תג מחיר" על מכוניות בירושלים, על מצבות בבית עלמין נוצרי ביפו, במסגד בוואדי ערה ובמנזר באזור לטרון. אולם, האלימות לא הסתכמה רק בוונדליזם. למשל, אוהדי קבוצת הכדורגל "בית"ר ירושלים" תקפו עובדים ערבים בסניף מקדונלד'ס בקניון מלחה בירושלים, עובד ערבי הותקף במסעדה בתל אביב, גבר ערבי הותקף בטיילת בתל אביב ונזקק לאשפוז, נערים ירקו על אישה ערביה בנצרת עילית ועוד.
נושא מרכזי נוסף שמככב בדוח האגודה, הוא סוגיית נסיגתו של חזון הדיור בר-ההשגה. לטענת מחברי הדוח, החזון רחוק ממימוש. זאת, משום שהשנה הוארך תוקף חוק הווד"לים, שנועד לעקוף את הליכי התכנון הרגילים במטרה לעודד בנייה מהירה. הצעת חוק שנדונה בימים אלה בכנסת מבקשת להאריך את תוקפו לתקופה נוספת, ואף להרחיב את סמכויות הוועדות. אף שבחוק עצמו ישנה הרשאה לקדם דיור בר השגה, מאז שנחקק, התברר כי מבין התכניות שאושרו עד כה באמצעות הווד"לים, אין ולו יחידת דיור אחת שמוגדרת כדיור בר השגה.
גם בחזית הדיור הציבורי מתברר כי אין בשורות חיוביות. חוק הדיור הציבורי, שנחקק לפני 14 שנים, נועד לאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את דירותיהם בהנחה. אולם, החוק הוקפא פעם אחר פעם במסגרת חוק ההסדרים ומעולם לא יושם. לאחרונה, כך לפי הדוח, הודיעה הממשלה כי תחדש את החוק, אך בניגוד לייעוד כספי המכירה להגדלת מלאי הדיור הציבורי, הוחלט כי הכסף ישמש לסיוע לזכאים בשכר דירה. משמעות ההחלטה היא המשך מגמת חיסול הדיור הציבורי ופגיעה בזכויות הזכאים, שרבים מהם לא מצליחים לממש את הסיוע בתנאי שוק השכירות החופשי.
בכל הנוגע לתחום ההגירה, נושא שגם השנה עמד במוקד ההתעניינות הציבורית והתקשורתית, נטען בדוח כי חרף העובדה ששופטי בג"ץ ביטלו את החוק למניעת הסתננות והורו על שחרור מבקשי המקלט הכלואים בדרום, גוררת המדינה רגליים ואף מאטה את קצב שחרור מבקשי המקלט. במקביל, העבירה הממשלה בהליך בזק הצעת חוק חדשה, "עוקפת בג"ץ", שתאפשר כליאת מבקשי המקלט ללא הגבלת זמן ב"מתקן שהייה פתוח". כמו כן, כך נטען, פועלת המדינה לגירוש מבקשי מקלט "מרצון". השנה, לראשונה, גורשו מאות מבקשי מקלט אריתראים לארצם במסגרת "נוהל חזרה מרצון".
פגיעה בחופש המחאה
מעדויות מבקשי מקלט עולה כי פקידי ההגירה מסבירים לכלואים כי אם לא יחתמו, הם צפויים לעוד שנים ארוכות במאסר. כאלף מבקשי מקלט נוספים גורשו במתכונת דומה לסודאן. בנוגע לכליאת ילדי מהגרים: בחודש יוני השנה פרסמה ועדת האו"ם לזכויות הילד גינוי חריף למדיניות כליאת ילדי מהגרים וילדי מבקשי מקלט בישראל, וקבלה נגד החזקתם במתקן כליאה בנתב"ג טרם גירושם.
סוגיה נוספת אותה מעלים אנשי האגודה לזכויות האזרח בדוח, היא מידת חופש המחאה בישראל. לפי הדוח, על אף הצהרותיהם של בכירים במשטרה בדבר חשיבות חופש המחאה, המציאות בשטח מראה כי לא פעם פוגעת המשטרה בחופש המחאה - בניגוד לחוק. השנה אירעו מספר מקרים של מעצר מפגינים, לכאורה בגין "הפגנה בלתי חוקית", אף שהיו אלה משמרות מחאה שכלל אינן מצריכות אישור מהמשטרה. כמו כן, נרשמו פניות מטעם המשטרה אל מארגני הפגנות שכללו גם "אזהרות", לבל ישתתפו בהפגנות. למשל, רק לאחרונה נודע כי המשטרה הזהירה חברות אוטובוסים לבל יספקו שירותי הסעות להפגנה נגד תכנית פראוור בנגב, אף שההפגנה אורגנה ברישיון.
לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.com