"אסיר, חבר ואבא": האיש שהיה הכי קרוב למנדלה

בעוד דרום אפריקה מתאבלת על אובדן ה"אב המשחרר" שלה, רבים מהמנחמים רואים בתקופת המאסר הארוכה שבה היה נתון נלסון מנדלה – כתקופה שעיצבה את דמותו העוצמתית והפכה אותו להיות האיש שישים קץ למשטר האפרטהייד במדינה השסועה.

נלסון מנדלה הלך לעולמו - כותרות נוספות:
”הקצב מדמשק” ספד למנדלה: ”חייו הם לקח לעריצים”
הלוויית נלסון מנדלה תהיה ”הכי גדולה מאז דיאנה”
כך השתמש נלסון מנדלה בספורט לקידום השוויון

(צילום: רויטרס)

דזמונד טוטו, כומר דרום-אפריקני ואחד ממנהיגי מאבק השחורים באפרטהייד במדינה, נהג לומר שהכלא הוא זה שהפך את מנדלה למה שהוא. "זה מפתיע אנשים כשאני אומר זאת", אמר בראיון למגזין "טיים". "סבל יכול לגרום לאדם למרירות, אבל הוא גם המבחן העצמי של מי שיכול להתגבר ולהנהיג". הוא סיפר שכשמנדלה נכלא, הוא היה "מלא זעם". עם זאת, 27 שנות המאסר עזרו לו "לזקק את עצמו ולהפוך אותו לאדם בעל גדלות נפש בממדים שרק לאחר מכן התבררו". הכלא איפשר לו ללמוד להפוך אויבים לחברים, ולפתח את כושר השכנוע. "כשאתה מדבר על ללמוד לסלוח, 27 שנים בכלא זה דבר שמאד סייע לזה", אמר טוטו.

עדות אחרת, מפתיעה במידת מה, מגיעה מאחד מהאנשים שהיו קרובים מאוד למנדלה במשך כמה עשורים – עת היה כלוא. "מנדלה היה האסיר שלי, אבל הוא היה גם החבר, הנשיא והאבא שלי", סיפר כריסטו ברנד בן ה-53.

ברנד היה נער כפרי בן 18 בלבד כשנשלח ל"רובן איילנד", שם היה כלוא מנדלה במשך 18 שנים מסך תקופת מאסרו בגין פעילות חבלנית וקשירת קשר נגד השלטון. מנהלי הכלא הזהירו אותו שהוא עתיד לשמור על "אחד הטרוריסטים הכי מסוכנים במדינה". אלא שלמרבה פליאתו, אסיר 46664, אז כבר בן 60, היה קשוב למחשבותיו, התעניין בחייו האישיים וגילה יחס אבהי. "לא היה מחסום צבע בינינו", סיפר ברנד שכיום עובד כמדריך תיירים בכלא המפורסם. "מנדלה, ממש כמוני, הגיע מחווה. הוא היה אדם אמיתי. הבנו שאנחנו חולקים את אותם שמיים ואת אותו אוויר. מנדלה היה אדם עם רגליים על הקרקע. הוא היה אדם שאהב ילדים. כשהייתה לי בעיה הוא היה מייעץ לי".

הקשר של ברנד עם מנדלה היה כמובן הפרה חמורה של החוקים שבין אסיר לבין סוהר. ואולם, בעוד משטר האפרטהייד התחיל להקל את גישתו ונעשה פתוח יותר למו"מ עם מנדלה – החברות שבינו לבין ברנד הפכה "נסבלת". כשהוחלט ב-1982 להעביר את מנדלה לכלא פולסמור שבפרברי קייפטאון, הסוהר ברנד עבר יחד איתו, כך גם שש שנים מאוחר יותר כשהמנהיג השחור הועבר שוב. "כששיחררו אותו ב-1990, הכלא הפך לריק עבורי", סיפר. אפילו היום, ברנד מצליח להתרגש מהיכולת של ה"אסיר הפרטי שלו" לראות בו חבר.

כלא פולסמור הוא עדיין אחד המקומות הידועים ביותר לשמצה בדרום אפריקה. מוקף בגדרות תיל ובחלונות מסורגים, הוא ה"בית" ל-400 פושעים ובני חבורות בכנופיות שמשסעות את קייפטאון. עם זאת, אחרי היוודע דבר מותו של ה"מדיבה", גם בתוך המסדרונות האפלים של פולסמור ניכרה אווירת הנכאים. הכלואים אפילו העמידו טקס סמלי לזכרו של מנדלה, גדול האסירים שידע המקום הזה. "המסע שלו הסתיים", אמר המפקח האזורי על האסירים דלקיילה קלאס. "חלק מחייו הוא העביר פה, אבל אפילו הסוהרים שלו לא היו מסוגלים להתאכזר כלפיו. הם הבינו כמה טוב הוא היה". הוא הוסיף כי עמידתו האיתנה של ה"מדיבה" בדמות שוויון לכל, "הייתה המתנה שלו עבורנו. להיות חופשיים, לסלוח אחד לשני ולהתפייס".

(עדכון ראשון: 22:44)