שבוע לאחר חתימת הסכם הביניים בין המערב לאיראן באשר לתכנית הגרעין של הרפובליקה האיסלאמית, התייחס הערב (ראשון) לראשונה ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, להסכם ההיסטורי. אולמרט מתח ביקורת על המדיניות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועל העימות הפומבי עם ארצות הברית בעקבות ההסכם ואמר כי נתניהו הכריז "מלחמה על הממשל האמריקני".
ההסכם עם איראן - סיקור מיוחד:
"ישראל מחפשת את ה'אקדח מעשן' שיהרוס לאובמה"
רוחאני: אין סיכוי שנפרק את מתקני הגרעין
סקר: רק 22% מהאמריקנים נגד ההסכם עם איראן
בכנס במכון למחקרי ביטחון לאומי תחת הכותרת "ההסכם בין המעצמות ואיראן איום או סיכוי?", אמר אולמרט כי ממשלות ישראל עסקו בסוגיית הגרעין האיראני הרבה יותר מאשר בעשר השנים האחרונות. "אינני זוכר, למעט הצהרה כללית אחת או שתיים בתקופתי, וגם לא בתקופת שרון, איזשהן הצהרות, איומים, אזהרות - אלא דיונים שקטים ואינטנסיביים, בלתי פוסקים, שניהלה ממשלת שרון ושניהלה גם הממשלה שלי. אני לא מדבר רק על דיונים בדרגי עבודה, אלא דיונים רבים, שהוקדשו להם עשרות שעות, שקיימתי עם נשיא ארה"ב בתקופתי, ג'ורג' וו. בוש, שעסקו בסוגיה האיראנית".
אולמרט המשיך בביקורת נגד ראש הממשלה נתניהו ואמר: "בשום מקרה, לא רצינו שהדיונים הללו עם ארה"ב, שבהם השמענו דאגות, יהפכו נושא להתנצחות פומבית בינינו ובין בעלי בריתנו. לא עלה על דעתנו לנהל קרב נגד בעל הברית מספר 1 של מדינת ישראל, או לשסות את הקונגרס בנשיא, דבר שהוא חסר תקדים, ושסכנתו ונזקיו גדולים לאין ערוך מההישגים הפוטנציאליים".
לדבריו, "ידענו לנהל את הדיון עם ארה"ב, גם כאשר היו מחלוקות, אבל לעולם לא עשינו את הדברים באופן שעלולה להשתמע ממנו, חס וחלילה, גם אם אין כוונה כזו, איזושהי נימה פרובוקטיבית של התנגחות אישית עם האדם שרצונו הטוב, שתמיכתו במדינת ישראל, הם אולי הבסיס החשוב ביותר לאינטרס האסטרטגי של מדינת ישראל. אנחנו צריכים להישמר מכל דבר שעלול להשתמע ממנו רצון להתנגח עם בעלת הברית הגדולה ביותר שלנו".
"כשיש סכנה, אפשר לפעול - לא צריך לדבר"
ראש הממשלה לשעבר ציין כי הממשלה בראשה עמד התמודדה עם "אתגרים קיומיים לא פחות מסוכנים ודחופים מהאתגר האיראני, ולא תמיד היו בינינו לבין הממשל האמריקני הבנות והסכמות לגבי דרכי הפעולה" - בכך רמז אולי לתקיפת הכור הגרעיני בסוריה ב-2007, שיוחסה על פי מקורות זרים לישראל. העובדה שהיו או לא היו הסכמות הייתה לא רלוונטית, כי היא נשמרה כסוד כמוס ולא נחשפה. ניסיון העבר מלמד שכאשר ישנה סכנה של ממש למדינת ישראל, אפשר לפעול, לא צריך לדבר".
הוא טען כי מאז עלה נתניהו לשלטון ב-2009, "חל שינוי יסודי בהתנהלות של מדינת ישראל בכל מה שקשור לטיפול שלנו בסוגיה האיראנית". לדבריו, "עד 2009 המעטנו לדבר ולצאת בהכרזות ואיומים, פעלנו בשקט. ייתכן שהיו או לא היו פעולות, שאני לא אדבר עליהן, שאולי תרמו לכך שלאיראן עדיין אין נשק גרעיני בסוף שנת 2013". הוא כינה את הטענה שללא המדיניות של ישראל כיום לא היו נולדות הסנקציות "חסרת שחר" והסביר: "מועצת הביטחון של האו"ם קיבלה החלטות על סנקציות עוד לפני שנת 2008. הסנקציות הן תהליך ממושך. אני אישית עמדתי בקשר עם גורמים בכירים ביותר בעולם הפיננסי בנושאים האלה. כל זה התחיל הרבה קודם לכן".
הוא התייחס לתוכנו של ההסכם ואמר: "חלק ניכר מההסכם הזה חסוי, ואנחנו לא יודעים מה כתוב בו, ואנחנו לא יודעים מה עוד יש בו - לחיוב או לשלילה. עלינו להיות זהירים. אחד הדברים הראשונים שאנחנו צריכים לעשות זה לדעת. כדי לדעת אנחנו צריכים לשתוק, להקים צוות של מיטב המוחות והמומחים שיש לנו, ולהגיע להידברות - בראש ובראשונה, עם המדינה שמובילה הכל, ארה"ב, וגם עם המדינות האחרות ששותפות לעניין. כל זאת, כדי שנוכל להשפיע על ההסכם הסופי". לדבריו, "אין הסכם, יש מזכר הבנות חלקי, שצריך להיות השלב הראשון בדרך להסכם. יש במזכר פנים לכאן ולפנים לכאן, ואני שותף לדאגות. זה לא הישג היסטורי, אבל גם לא כישלון היסטורי. הוא מהווה תפנית שצריך לנסות להשפיע על תוכנה".
ראש הממשלה לשעבר נגע גם במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים ואמר: "נקודת המפתח שתשנה את כל המצב האסטרטגי במזרח התיכון, ותהיה לה השפעה גם על העניין האיראני ועל כוח ההשפעה של מדינת ישראל, היא אם נשכיל להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים. בלי התפתחות דרמטית בנושא הזה, שאפשרית תוך חודשים ספורים, נחמיץ את העמדה החשובה ביותר שיכולה להביא לשינוי בכל הנושאים של המזרח התיכון, כולל הנושא האיראני".
הנגבי: "ההסכם - כניעה מוסרית"
ח"כ הנגבי, לשעבר יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, התייחס לדברי אולמרט ואמר: "הניתוח שלך על ההסכם היה פחות משטחי. בתקופת כהונתך, נעשתה פריצת דרך בתכנית הגרעין האיראנית. המתקנים החשאיים הוקמו, והחלו להעשיר. כשאתה עזבת את לשכת ראש הממשלה התכנית שלהם הייתה במקום הרבה יותר מתקדם. אתה הפכת את ראש הממשלה לאויב העם, כאילו אין לנו את רוחאני וחמינאי - נתניהו הוא האויב ויש לחסל אותו?".
קודם לכן אמר הנגבי כי בהסכם ישנן כמה סכנות משמעותיות לישראל, בראשו ההתחייבות שכלולה בו "להגיע להבנות בדבר קיומה של תכנית להעשרת אורניום באיראן, שתהיה מוסכמת על שני הצדדים". לדברי הנגבי, שנחשב אחד מחברי הכנסת המקורבים לראש הממשלה נתניהו בליכוד, במיוחד בסוגיה האיראנית, "המערב הסכים שההסכם הסופי יתיר לאיראן להעשיר אורניום במתקניה של איראן - מתקנים שהוקמו בחשאי, בניגוד לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני". הנגבי הוסיף: "אם זו לא כניעה מוסרית, מה היא כניעה מוסרית?".
לדברי הנגבי, "בפועל איראן לא ויתרה על דבר אחד שיש לו ערך או משקל ארוך טווח. היא תמיר את 200 הקילוגרמים של אורניום מועשר ברמת 20% שהיא צברה, אבל כדי לצבור מחדש את הכמות הזו היא תזדקק רק לכמה שבועות בודדים". הנגבי הוסיף כי גם ההסכמה של איראן להמיר את כל האורניום שתעשיר בעתיד לרמה של 3.5%, לחומר בלתי מועשר, הינה "חסרת משמעות" בשל כמות האורניום המועשר לרמה זו שאיראן צברה עד כה. הנגבי הוסיף כי "איראן אמנם חדלה מריצתה לעבר הפצצה לתקופה של שישה חודשים, אבל אין לכך כל משמעות מעשית - איראן כבר עשתה התקדמות אדירה לעבר פצצה".
בנוגע להקלת הסנקציות מעל איראן אמר הנגבי כי המשמעות הכלכלית של המהלך על איראן תהיה "גבוהה משמעותית, במיליארדים, מההערכות שמשמיע הממשל האמריקני". הנגבי הוסיף כי "לדעת ישראל לא הייתה כל הצדקה להקלת הסנקציות - זו לא עמדת ראש הממשלה כאדם פרטי, וגם לא עמדת שרי הממשלה בלבד, זו העמדה החד-משמעית, המגובה בנימוקים מפורטים, של קהיליית המודיעין, משרד הביטחון, צה"ל ומשרד החוץ".
הוא שיגר "עקיצה" לעבר ראשי מערכת הביטחון בעבר, שתקפו את נתניהו על רצונו לתקוף באיראן, ואמר כי "תמוה שאותם גורמים שדיברו בעבר על הרפתקאות שמנוגדות לעמדת מערכת הביטחון, מתעלמים כעת מהעמדה האחידה בין מערכת הביטחון לבין ראש הממשלה בנושא הקלת הסנקציות".
ידלין: "האמריקנים באו לז'נבה כאילו הסנקציות עליהם"
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') עמוס ידלין, אמר בכנס: "ישראל לא צריכה לחבל בהסכם עם איראן בששת החודשים הקרובים. צריך להעמיד את איראן למבחן בששת החודשים הללו. עם זאת, צריך לדבר עם האמריקנים על תכנית ב' - מה יקרה אם ההסכם לא ישיג את מטרתו". הוא הביע דאגה "מהירידה בנחישות האמריקנית לטפל בגרעין האיראני. ראינו בז'נבה סדרה של טיעונים לא משכנעים, שצריכים להטריד אותנו. האמריקנים באו לז'נבה כאילו הסנקציות עליהם ולא על האיראנים. מי שרוצה להגיע להסכם צריך לשדר יותר נחישות. הנימוק החזק היחיד בעד ההסכם, שאני מקבל, הוא שללא הסכם ביניים האיראנים היו יכולים להמשיך להתקדם, ולכן האלטרנטיבה להסכם הזה היא המשך ההתקדמות של איראן".
לדבריו, "ישראל מדינה חזקה, לא צריך לרדת למקלט. נדע להתמודד עם כל תרחיש עתידי, אבל עלינו להגיע לשם כאשר אנחנו מתואמים עם הידידה העיקרית, ולפעמים היחידה, שיש לנו בעולם. התמיכה של ארה"ב בישראל במועצת הביטחון, הווטו האמריקני, הוא נכס ביטחון לאומי מהחשובים ביותר של מדינת ישראל. צריך לדבר עם האמריקנים, ולשמור את הברית המאוד חשובה הזו, שהתקדמה היטב בשנים האחרונות".
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il
(עדכון ראשון: 17:00)