מתיחות שיא במערכת הפוליטית: היום הכרעת הדין במשפט ליברמן

עיני המערכת הפוליטית כולה יהיו נשואות הבוקר (רביעי) למתחם מגרש הרוסים בירושלים, שם, בשעה 9:00, צפוי הרכב של שלושה שופטי בית משפט השלום למסור את הכרעת הדין במשפטו של יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ אביגדור ליברמן, הנאשם בעבירות של מרמה והפרת אמונים בפרשת מינויו של השגריר זאב בן אריה. התוצאה, תהא אשר תהא, אינה צפויה להיות סוף פסוק בפרשה. אולם, זיכוי יאפשר לליברמן לחזור למשרד החוץ, ממנו התפטר לפני כשנה בעקבות הגשת כתב האישום נגדו, לפחות עד להכרעה בערכאות גבוהות יותר. וואלה! חדשות תלווה את הכרעת הדין במשדר מיוחד שיחל בשעה 8:30 בבוקר.

על פי כתב האישום נגד ליברמן, בזמן שבן אריה שימש שגריר בבלארוס, הוא העביר לידי ליברמן בקשה של הפרקליטות לחיקור דין במסגרת חקירה שהתנהלה נגדו בפרשת "חברות הקש", הפרשה המרכזית נגד ליברמן, אשר נסגרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין - במקביל להגשת כתב האישום הנוכחי. השניים, כך נטען, שוחחו בפרטיות ושם מסר בן אריה לליברמן את הפרטים. ליברמן, כך נטען, היה מודע לכך שבן אריה פועל כדי לסייע לו באמצעות פגיעה בחקירה נגדו.

בהמשך, נטען בכתב האישום, לאחר שליברמן מונה לשר החוץ, הוא הציע לבן אריה לשמש יועץ במטה המדיני שלו, ומאוחר יותר, כאשר בן אריה רצה להגיש מועמדות לתפקיד שגריר ישראל בלטביה, הוא התייעץ על כך עם ליברמן. בן אריה הגיש את מועמדותו והיה אמור להופיע בפני ועדת המינויים של משרד החוץ, שבראשה עמד אז סגן שר החוץ דני אילון.

לטענת הפרקליטות, ליברמן זימן את אילון לחדרו ואמר לו שיש למנות את בן אריה לתפקיד השגריר בריגה, כשהוא מנמק זאת בכך שהוא האדם המתאים ביותר כביכול לתפקיד. אילון, נכתב בכתב אישום, שלא הכיר את בן אריה, הסתמך על דבריו של ליברמן ופעל לבחירתו של בן אריה לתפקיד השגריר. בסופו של התהליך הוא נבחר מבין עשרה מועמדים. ליברמן נמנע מלהביא לידיעת חברי ועדת המינויים, ובהם אילון, את פרשת המידע הסודי.

בפרקליטות שקלו תחילה לא להגיש כתב אישום נגד ליברמן בפרשה, שהייתה משנית כל עוד נחקרה פרשת חברות הקש. לאחר הסגירה, הייתה התלבטות אם יש מקום להגיש כתב אישום בפרשה הזוטרה, והוחלט לבסוף שהנסיבות מחייבות זאת. תחילה, הוגש כתב אישום שמייחס לליברמן התנהלות פאסיבית. כלומר, שעצם העובדה שליברמן לא דיווח לגורמים הממנים על מעשיו של בן אריה, למרות שידע שהם נועדו לסייע לו, מספיקה להרשעה. בהמשך, תוקן כתב האישום בעקבות עדותו של אילון.

פרקליטיו של ליברמן ביקשו תחילה להגיע להסכמות עם הפרקליטות שיאפשרו ויתור על עדותו של אילון, אולם הדבר לא הסתייע. במהלך המשפט הם טענו כי ליברמן לא ייחס חשיבות למסמך שמסר לו בן אריה, וכי לא ידע שמדובר בבקשה הרשמית לחיקור דין. בכל מקרה, נטען, ברגע שראה מה מכילה המעטפה שקיבל מבן אריה הוא קרע את הפתק שבפנים לגזרים והשליך אותו לשירותים. לטענתם, מכיוון שליברמן לא חשב שיש כאן מעשה אסור, וודאי לא מעשה פלילי, לא נוצרה אצלו מודעות פלילית בעת שלא מנע את המינוי. ליברמן דחה בתוקף את גרסתו של סגנו לשעבר אילון, ואמר כי העדות שהאחרון נתן בדצמבר האחרון נגדו, הייתה פועל יוצא של הדחתו מרשימת ישראל ביתנו.

אם הרכב השופטים יקבל את עמדת אילון, אז רוב הסיכויים שליברמן יורשע. אולם, ייתכן שגם בלי זאת תהיה הרשעה. זאת, מכיוון שבית המשפט יכול לקבל את עמדת הפרקליטות, לפיה ליברמן היה מודע היטב לפסול במעשיו של בן אריה, ולמרות זאת לא מנע מינוי בלתי ראוי. מנגד, השופטים יכולים לקבל את עמדת ליברמן, לפיה מעשיו לא מהווים עבירה פלילית.

אם ליברמן יזוכה, הוא יכול מבחינה חוקית לשוב לתפקידו כשר. אולם, יש להניח כי הפרקליטות תערער על ההחלטה, ואז הוא עלול להיות מורשע בהמשך. אם יורשע ובית המשפט יקבע כי אין במעשיו קלון, הוא יוכל לחזור לממשלה. אז יצטרכו שני הצדדים לשקול אם לערער על ההחלטה. יצוין כי ליברמן אמר בעבר כי יפרוש מהחיים הפוליטיים אם יורשע, ללא קשר לשאלת הקלון.

אם ליברמן יורשע וייקבע שיש במעשיו קלון, יהיה עליו להתפטר מהכנסת לאחר שפסק הדין ייעשה סופי, כלומר - בתום כל הערעורים. אם ליברמן יורשע וייגזר עליו עונש של למעלה משלושה חודשי מאסר בפועל, וייקבע שיש במעשיו קלון, הוא לא יוכל להתמודד לכנסת במשך שבע שנים או להתמנות לשר במשך עשר שנים. כך או כך, יש להניח שהתיק הזה לא יסתיים בבית משפט השלום.

לפניות לכתב גלעד גרוסמן: gilad_g@walla.net.il

משפט ליברמן - כותרות נוספות:
כל התרחישים ומי ממתין בקוצר רוח להכרעה מחר?
ליברמן: ”רק אחרי שאילון הודח הזיכרון שב אליו”
וינשטיין: ”קשה לנהל משפט נגד שר חוץ שעשוי לשוב לכסא”