משמח לראות את קרנית פלוג מתמנה לנגידת בנק ישראל, עוד אישה ששוברת את תקרת הזכוכית. שלושה גברים נלחמו על התפקיד ובאה אישה ו"לקחה בסיבוב" את התפקיד היוקרתי (אף שהתלוותה להכרעה הסופית לא מעט עוגמת נפש). היא יכולה אמנם להתבשם מהמינוי, אולם פרט לאתגרים הכלכליים הקשים, היא תידרש גם לאתגרים אחרים - למשל, להתמודד עם ראש ממשלה שלא בדיוק רצה אותה בתפקיד.
נתניהו לא שכח לפלוג את מחקרה מהתקופה בה שימש שר אוצר, אשר קבע כי הצמיחה של המשק הישראלי נבעה בעיקר מסיבות חיצוניות וכלל עולמיות ולאו דווקא מהכלכלה הישראלית המשגשגת. ברור שיהיה לה קשה לתפקד עם משקעי עבר מהסוג הזה, אבל כמי שלמדה מ"המאסטר" בתחום, פרופ' סטנלי פישר, יכול להיות שזאת תהיה דווקא הבוננזה של ביבי ולפיד.
האתגר הראשון של פלוג יהיה כמובן לנסות ולתת מענה לאחת הבעיות הבוערות במשק - מחירי הדיור. קטונתי כמובן מלהשיא עצות לנגידה בנושא, אולם עליה לזכור שתופעת הירידה מהארץ תלויה לא מעט ביוקר המחייה בישראל. בועת מחירי הדירות בישראל יצרה תגובת שרשרת חברתית ולא כלכלית - ופה הסכנה הגדולה. זאת משום שבבעיה כלכלית אפשר לטפל בכלים כלכליים, מוניטאריים או פיסקאליים, אבל בבעיה חברתית צריך כבר לטפל בכלים פוליטיים וחברתיים.
יצירתיות רבה
כדי להביא להוזלת מחירי דירות צריכה פלוג לסמן כמטרה את רשות מקרקעי ישראל. לא חסרות כאן קרקעות לבנייה, אבל חסרה יד מכוונת והחלטה פוליטית אמיצה להפשיר - ולשווק מהר במחירים שפויים. בדיוק בנקודה הזאת הנגידה תצטרך להטיל את כובד משקלה, והיא חייבת לזכור שהמבחן יהיה בשיתוף פעולה עם ראש הממשלה. אם נתניהו לא יגבה אותה, זה פשוט לא יזוז.
הבעיה השנייה שפלוג תתמודד איתה היא שער הדולר הנמוך. כשהמטבע האמריקני לא מתרומם מעל 3.5 שקלים כבר זה זמן, התעשייה הישראלית מביאה הביתה הרבה פחות שקלים, שמשמעותם פחות תיגמול לעובדים, קיצוץ במשרות, בפיתוחים ובהתרחבות של מפעלים. הדבר מוביל גם להקפאת פרוייקטים ולחוסר ביטחון תעסוקתי - לא רק בקרב העובדים אלא גם בקרב בעלי ההון. מעל לכל, שער דולר נמוך הוא פחות הכנסות למדינה ממסים.
היחידים שמרוויחים משער נמוך הם אלה שנוסעים לחופשות לחו"ל והיבואנים שלא ממש מגלגלים את ההטבה הזאת ללקוחות - כלומר אלינו. פישר ניסה להזיז את שער הדולר ורכש כמויות ענק של המטבע האמריקני בתקווה להגיע לשער של ארבעה שקלים לדולר. זה לא הלך, כי יש דברים גדולים מכוחו של הנגיד, כמו הכלכלה העולמית.
הבעיה השלישית שישראל מתחבטת בה שנים, היא מעגל העבודה הלא מנוצל והלא יצרני, בעיקר במגזר החרדי והערבי. פלוג היא מהתומכות בעידוד היציאה לעבודה בקרב שני מגזרים אלה, והיא תצטרך יצירתיות רבה מאוד כדי לממש את השאיפה הזאת. אמנם בקרב החרדים רואים תזוזה בנושא התעסוקתי, אבל בנושא הערבי מדובר ללא ספק בנושא פוליטי שדורש שינוי גישה יסודי שיראה בערביי ישראל אזרחים שווים. בלי שני מגזרים אלה, ימשיך המשק הישראלי לאבד כשליש מכוח העבודה הפוטנציאלי שלו ושום יורש של סטנלי פישר לא יצליח לתקן זאת.
אלו הבעיות הגדולות, וזה עוד לפני שדובר על הרפורמות במשק, על ההפרטות של הנמלים, על משק הגז, על קו הרכבת לאילת, ועל איך בכלל נותנים עצות לראש ממשלה שלא רצה אותך בתפקיד?
עוד בנושא
סוף לסאגה: הנגידה הבאה של בנק ישראל קרנית פלוג
"סאגת מינוי הנגיד כשל מנהיגותי של נתניהו"