האם העלייה בכמות הסטודנטים בשנים האחרונות מביאה עמה גם עלייה במספר הסטודנטים משכבות חלשות? כיצד מממנים סטודנטים את התואר ועל מה הם נאלצים לוותר בשל שיקולים כלכליים? לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמיים ערכה מכללת שערי משפט סקר בקרב צעירים, שמתפרסם לראשונה בוואלה! חדשות, על מצבם של הסטודנטים בישראל.
בסקר שנערך באמצעות חברת "דיאלוג" נשאלו צעירים בגילאי 20-29 על ההשלכות של מצבם הכלכלי על לימודיהם האקדמיים. מהסקר עולה, כי המצוקה הכספית לא פוגעת בהיקף הלימודים, ורק 6% מהסטודנטים דיווחו כי נאלצו לצמצם בהיקף הלימודים האקדמיים שלהם בגלל קושי כלכלי. שיעור זה כמעט זהה בקרב סטודנטים באוניברסיטאות ובקרב סטודנטים במכללות, שבחלקן שכר הלימוד גבוה בצורה משמעותית משכר הלימוד האוניברסיטאי. התמונה משתנה מעט בקרב צעירים שמתכוונים ללמוד בעתיד לימודים אקדמיים אבל עדיין לא התחילו - 46% מבין הסטודנטים לעתיד דיווחו כי ויתרו על תחילת לימודים אקדמיים השנה בגלל קושי כלכלי.
"מדובר באנשים שדוחים את הלימודים ולא מבטלים אותם", הסביר הכלכלן, ד"ר מושיק לביא, חבר סגל בית הספר לחשבונאות במכללה. "זו תופעה מוכרת - בגילאי הלימודים יש כוונה ללמוד ואז צעירים מקדישים פעמים רבות שנה או יותר כדי לעבוד ולהרוויח כסף ורק אז ללמוד. בגלל המשבר הכלכלי, רמת ההכנסה היום הרבה יותר נמוכה מפעם, וזה גורם לכך שצעירים צריכים להיערך יותר ללימודים אקדמיים. הם מתאמצים יותר מפעם, אבל לא מוותרים על הלימודים".
אז על מה כן מוותרים הסטודנטים? 72% מהסטודנטים ויתרו בשנה האחרונה על חופשה בארץ או בחו"ל בגלל קשיים כלכליים, 62% לא קנו בגדים שרצו, 55% צמצמו את כמות היציאות לבילויים עם חברים ומשפחה, ו-21% דיווחו על חוסר יכולת לרכוש מזון בכמות מספקת. כמו כן, ל-21% מהסטודנטים יש אוברדרפט או הלוואות שמטרידות אותם.
"82% מהסטודנטים עבדו בשנה האחרונה"
"מבחינת הנתונים, אנחנו רואים מידי שנה עלייה בכמות הסטודנטים בישראל", ממשיך לביא. "המשבר יצר קושי כלכלי לממן את התואר וחיי הסטודנט הממוצע נעשו יותר קשים בהשוואה לפעם. הדבר יצר גם אי-ודאות לגבי השווי של תואר אקדמי, כי סטודנטים מוטרדים יותר מהמשמעות של תואר כזה. אבל זה עובד לשני הכיוונים - בעולם שבו תעסוקה הופכת לקשה יותר צריך גם יותר יכולות. בתקופות מיתון יש בדרך כלל עלייה בלימודים אקדמיים אבל אנחנו לא ראינו עלייה דרמטית בשנים האחרונות". לדבריו, ניתן להסביר את הממצאים בנתוני השכר של בוגרי התואר. "בימים האחרונים מתגברת התחושה בציבור שלימודים אקדמאיים איבדו מערכם בשוק העבודה, אבל נתוני האמת שונים לגמרי. התשואה להשכלה בישראל היא עדיין גבוהה בהשוואה למדינות אחרות במערב".
הסקר בחן גם את הדרכים של הסטודנטים למימון הלימודים. כך נמצא ש-48% מהסטודנטים במכללות ו-63% מהסטודנטים באוניברסיטאות זוכים לתמיכה כלכלית מההורים למימון הלימודים. 47% מהסטודנטים נהנים ממלגות ועוד 8% מסתמכים על חסכונות ומענקים מימי הצבא. בנוסף, 55% מהסטודנטים מתכוונים לעבוד ולהסתמך על המשכורת כאמצעי מימון משמעותי ללימודיהם.
לפי הסקר, רק 11% מהסטודנטים מציינים כי הלוואות הן המקור למימון הלימודים האקדמיים, אך קרוב ל-10% נוספים מתכוונים לקחת הלוואה בעתיד. על אף הסיוע מההורים, 82% מהסטודנטים עבדו בעבודה כלשהי בשנה האחרונה, אך עבור רובם מדובר בעבודה במשרה חלקית בשכר נמוך. 63% מהסטודנטים הרוויחו פחות מ-4,000 שקל בחודש, 34%, הרוויחו פחות מ-2,000 שקל בחודש. רק 2% מהסטודנטים הרוויחו שכר של למעלה מ-8,000 שקל נטו בחודש. מנתוני הסקר עולה כי סטודנטים במכללות עובדים ומרוויחים בצורה מובהקת יותר מחבריהם באוניברסיטאות.
לדברי לביא, ממצאי הסקר מעידים על שתי מגמות סותרות שהתגלו גם במחקרים אקדמיים קודמים - "הסטודנטים בישראל סובלים ממצוקה כספית משמעותית בתקופת הלימודים שאף התגברה בשנים האחרונות, אך במרבית המקרים לא מוותרים על חלום הלימודים בגלל קושי כלכלי".
"רמת ההכנסה של ההורים לא משפיעה על הסיכוי ללמוד"
לביא טוען כי הממצאים, בניגוד לתחושה בציבור, מראים כי בישראל מערכת ההשכלה הגבוהה אינה חוסמת סטודנטים מרקע כלכלי חלש. "ממחקר שערכתי בתחילת שנות ה-2000, עולה כי במוסדות בהם שכר הלימוד הוא אוניברסיטאי לא נמצאה סלקציה ישירה של מועמדים על רקע כלכלי דהיינו לא נמצאו עדויות לכך שרמת ההכנסה של ההורים משפיעה על הסיכוי של בנם או בתם ללמוד לימודים אקדמאיים לאחר שלוקחים בחשבון את ציוני הבגרות והפסיכומטרי. המשמעות היא שלא נמצאו עדויות לכך שאצל סטודנטים בעלי הישגים לימודיים זהים, העשיר ילמד והעני יוותר. התמונה משתנה לעומת זאת במסלולים פרטיים הגובים שכר לימוד גבוה משמעותית מזה של המערכת הציבורית. במסלולים אלה, מתקיימת סלקציה על רקע כלכלי בין המועמדים השונים".
לביא מוסיף: "זה תמיד קצת מצחיק אותי לגלות כמה שהסטודנטים שלי מופתעים כל שנה כשאני מספר להם שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2012, סטודנטים שסיימו את הלימודים במכללות בתחומי הניהול, חשבונאות וכלכלה מקבלים שכר של כ-8,200 שקל שנה לאחר התואר, ושכר של 12,500 שקל, שלוש שנים לאחר התואר. כך שהמצב פחות שחור מכפי שנדמה. מה שעוד מעניין הוא שהשכר הזה כבר לא תלוי כמעט ברקע הכלכלי שממנו הגיע הסטודנט. ההפרש בין רמות השכר הממוצע של סטודנט מרקע כלכלי חלש ביותר לחזק ביותר מגיע בסך הכול לכ-250 שקלים בממוצע (השכר לאחר שלוש שנות עבודה)".
ומה לגבי מאבק הסטודנטים על שכר הלימוד? לדברי לביא, שכר הלימוד כיום הוגן ולא מונע מצעירים ללכת ללמוד. "שכר הלימוד ברמתו הנוכחית לא מהווה מכשול אמיתי בפני סטודנטים בכניסה להשכלה גבוהה. לכן, אם רוצים להוריד את שכר הלימוד זה סוג של העברה כספית מכלל אזרחי ישראל לסטודנטים, ויש דברים טובים יותר שאפשר להשקיע בהם. הטענה שאנשים לא לומדים בגלל שכר הלימוד הגבוה היא לא נכונה. אני לא אומר שלא קשה לסטודנטים, אבל המשמעות היא שיהיו יותר סטודנטים שיהיה להם פחות קשה ולא בהכרח יותר סטודנטים מרקע חלש".
לקריאה נוספת:
יותר נשים, פחות מדעי הרוח: נתוני הההשכלה הגבוהה
דוח: ישראל מובילה בעולם ב"בריחת מוחות" לארה"ב
ראשי האקדמיה: בלי סיוע אירופי המחקר בישראל יקרוס
לפניות לכתבת מיכל רשף: michalresh1@walla.com