בצעד יוצא דופן, בלגיה אישרה המתת חסד על בסיס של "סבל פסיכולוגי קיצוני", לגבר שנולד כאישה ועדיין הרגיש לכוד בגוף זר. נייתן ורטהייסט, בן 44, שם קץ לחייו בזריקת רעל. הרופא שסייע לו להתאבד, פרופ' וים דיסטלמנס, הוא אותו מומחה שעשה את המתת החסד במארק ואדי ורבסם, זוג התאומים שאיבדו את שמיעתם ופרשת מותם הסעירה את בלגיה בשנה שעברה.
ורטהייסט נולד בשם ננסי, ולפני ארבע שנים החל ליטול הורמונים כדי לעבור הליך לשינוי מין. ב-2012 עברה ננסי כריתת שדיים, ואחרי ניתוח לבניית פין ב-2012 הושלם התהליך. בראיון לעיתון הבלגי "הט לאסט ניוז", שהעניק כמה שעות לפני מותו, סיפר ורטהייסט כי הרגיש שהוא היה "הילדה שאיש אינו רוצה". הוא תיאר את חייו כנערה שחיה לצד אחים שנהנו מזכויות יתר, וסיפר שאמו נהגה להתלונן באוזניו: "לו רק היית בן".
לדבריו, אחרי הניתוח הוא התכוון לחגוג את חייו החדשים, אך האכזבה הייתה קשה מנשוא: "הסתכלתי על עצמי במראה ונגעלתי. החזה החדש שלי לא התאים לציפיות שלי, והפין שלי הציג דחייה. לא רציתי להיות מפלצת".
רופאים באירופה מסייעים באלפי המתות חסד בשנה
המתות חסד בסיוע פעיל של רופאים מותרות באירופה בבלגיה, בהולנד ובלוקסמבורג. בשוויץ פועלת מרפאה המסייעת לחולים חשוכי מרפא להתאבד. בארה"ב מתיר החוק לרופא לרשום "תרופה קטלנית" לחולים סופניים, ובקולומביה קיים חוק דומה שאינו מיושם בפועל. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה במספר המתות החסד באירופה, ויותר ויותר מדינות שוקלות לאשר אותן. בהולנד הוכפל מספר האישורים בעשור האחרון, ועלה ב-13% בשנה החולפת ל-4,188. ב-2012 אושרו 1,432 המתות חסד בבלגיה, עלייה של 25% מהשנה שלפני כן.
פרופ' דיסטלמנס, שעשה את המתת החסד בורטהייסט, אמר כי "מדובר בבחירה שאין לה קשר לעייפות מהחיים, ויש גורמים נוספים הקשורים למצב שבו הוא היה נתון, ושגרמו לו סבל בל-יתואר". לדבריו, סבל כזה יכול להיות מקושר עם סיבות פיזיולוגיות ונפשיות כאחד. "מדובר במקרה שעמד בבריאות עם דרישות החוק. נייתן עבר ייעוץ במשך שישה חודשים".
לקריאה נוספת
המתות חסד: מה המצב בעולם ומה קובע החוק בישראל?
תושבי ציריך דחו במשאל עם הגבלות על המתות חסד
דעה: גם בישראל צריך לתת לחיות בכבוד - ולמות בכבוד