פיצול האישיות האיראני שיטלטל את עצרת האו"ם

כשהנשק הכימי של אסד והגרעין האיראני מרחף מעל, ייפתח אחר הצהריים (שלישי) המושב ה-68 של העצרת הכללית של האו"ם: מיד לאחר נאום הפתיחה של נשיאת ברזיל, דילמה רוסף, ינאם נשיא ארה"ב, ברק אובמה (16:15 שעון ישראל) בו ידגיש את האתגרים המתמשכים במזרח התיכון ובצפון אפריקה, ואת הצורך שהקהילה הבינלאומית תלחם נגד שימוש בנשק כימי על ידי המשטר הסורי. בשעות הלילה יעלה לראשונה נשיא איראן, חסן רוחאני, לבמת העצרת הכללית. לפני הגעתו לניו יורק הבטיח רוחאני כי בכוונתו להציג לעולם בנאומו את "פניה האמיתיות" של האומה האיראנית שוחרת השלום.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שינאם באו"ם בשבוע הבא, צפוי להזהיר מפני "מלכודת" הטמונה בהסכם אפשרי של המערב עם איראן. כמה נקודות מנאומו נחשפו בניו יורק טיימס בשל החשש הגובר בירושלים ממה שמסתמן כהתקרבות פתאומית בין ממשל אובמה לנשיא איראן, חסן רוחאני. נתניהו יגיד בעצרת האו"ם כי "עדיף שלא יהיה הסכם מאשר שיהיה הסכם רע".

החשש הגדול שמדיר שינה מעיני הפקידים בירושלים נובע מחשש לתקדים בעצרת האו"ם: לחיצת יד אפשרית בין נשיא ארה"ב ברק אובמה, לעמיתו האיראני רוחאני. "נתניהו מודע לכך שדבריו ימתגו אותו כ'מתנגד' וכפסימיסט, אך הוא מרגיש חובה מוסרית להביע את העמדה הזו", אמר לעיתון גורם ישראלי.

אתמול נודע כי שר החוץ של איראן, מוחמד ג'וואד זריף, יצטרף במהלך השבוע לנציגי חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון ולגרמניה, הפורום המכונה "5 +1", כדי לדון בתכנית הגרעין של איראן. גורם רשמי בארה"ב אישר כי בפגישה של שרי החוץ של מועצת הביטחון ישתתף גם שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי. מדובר בפגישה ראשונה מסוגה זה שנים רבות. ממחלקת המדינה נמסר כי קרי קיבל בברכה את "מחויבותו של זריף לתגובה רצינית" ולנכונותו להשתתף בדיון עם המעצמות לדון בתכנית הגרעינית של מדינתו.

שלא כמו בשנה שעברה, אז ביקש מחמוד אחמדינג'אד (שהיה הנשיא האיראני עם מספר הנאומים הגדול ביותר על במת האו"ם) לסכם את שאר נאומיו על במת העצרת הכללית, מגיע הנשיא הנוכחי רוחאני לעצרת במטרה להציג פנים אחרות של איראן בעולם.

יום העבודה הארוך של רוחאני התחיל מוקדם בבוקר אתמול כשפתח את שנת הלימודים באיראן, בתיכון לבנות בבירה טהראן. "אם אביכן יחזיק בתפקיד נשיא המדינה, מה הייתן מציעות לו לעשות כדי שיוכל להרחיב את המתינות ואת הדבקות ב-'דרך האמצע' באיראן?" שאל את הבנות בטקס הבית-ספרי. משם המשיך הנשיא לשדה התעופה לנסיעה הארוכה לניו-יורק, ובדרך קיבל גם ברכה מפיו של האייתוללה גולפאיגאני, ראש לשכתו של המנהיג העליון, עלי חמינאי.

לפני שעלה על המטוס לארה"ב אמר רוחאני כי יש לנסיעתו כמה מטרות. ראשית, להציג את אופייה ודמותה של איראן כמדינה מרכזית, תרבותית ושוחרת שלום באזור המזרח התיכון ובעולם בכלל "באופן שונה מזה שהציגו אחרים בשנים האחרונות", לדבריו. הוא הוסיף כי העם האיראני מעוניין בקדמה ובהתפתחות, מבלי לגרום נזק למדינות אחרות. שנית, להעביר את המסר שניסה העם האיראני להעביר בבחירה בו בחודש יוני (כפי שגם כתב במאמר שפרסם לאחרונה בוושינגטון פוסט), בכך שמרבית העם האיראני מבקש להתרחק מן הקיצוניות, האלימות והטרור. כנגד אלה צריך העולם לשלב ידיים במאבק כולל, הסביר.

לבסוף, מטרתו היא להציג לעולם את העובדה שבמשך השנים האחרונות איראן ואזרחיה היו במוקד של פגיעה בלתי מוצדקת מבחינה בינלאומית, וכי השיח על רצון איראני בנשק גרעיני אינו אלא עלילה. "דרך הסנקציות היא דרך בלתי חוקית ובלתי מקובלת אשר לא תוביל את הקהילה הבינלאומית אל המטרה אליה כיוונו", אמר. במקום זאת הוסיף, על העולם לדבוק בדרך הדיאלוג וההבנות ההדדיות כדי להגיע למטרות המשותפות לשני הצדדים. רוחאני אמר בסיום דבריו כי ייפגש עם בכירים בקהילה הבינלאומית מאירופה ומשאר מדינות המערב, כמו גם מכלל מדינות העולם, וכן עם אנשי מדע ודת בארה"ב.

גם באיראן – ובעיקר מחוצה לה – עסקו ביומיים האחרונים בדומה ובעיקר בשונה בין שתי הנסיעות של אחמדינג'אד ורוחאני. הנתון הבולט ביותר היה הנתון המספרי בכמות המשתתפים במשלחות של השניים. אם בשנה שעברה ביקשה לשכת הנשיאות של אחמדינג'אד לקבל אשרות כניסה עבור 160 איש, לשכתו של הנשיא הנוכחי ביקשה אישורים כאלה עבור 70 בלבד. מאידך, הדומה בין הנשיא הנוכחי וקודמו הוא דמותם של שניים מבני הלוויה שלהם למשלחת בשנים האחרונות. הראשון הוא מי שהיה שר החוץ של אחמדינג'אד וכיום משמש כראש הסוכנות לאנרגיה אטומית, עלי אכבר סאלחי. השני הוא הנציג היהודי במג'לס, סיאמאכ מורה-צדק, שכבר שנים משמש כעלה התאנה של לשכות הנשיאים השונים במטרה להציג פנים ידידותיות של איראן למיעוטים בכלל ולזה היהודי בפרט, ברפובליקה האסלאמית.

רוחאני, שצפוי לעלות הערב על במת האו"ם תחת שני כובעיו, נשיא איראן והנשיא הזמני של ארגון המדינות הבלתי מזדהות, שונה מאוד באופיו מקודמו בתפקיד, והדבר צפוי להיראות גם על במת העצרת הכללית. אם אחמדינג'אד היה רטוריקן מוחצן שמבקש לעורר פרובוקציות בנאומיו, רוחאני הוא הדיפלומט אשר בורר את מילותיו בקפידה במטרה להשיג את המטרות הלאומיות שלנגד עיניו, תוך הליכה זהירה בין הטיפות.

היחיד אולי שעמו רוחאני לא חושש מעימות, הוא כנראה אותו אחמדינג'אד, לאחר שאתמול נשא דברי ביקורת (דיפלומטיים מאוד) על אותם "אחרים" שייצגו את איראן בשנים האחרונות, ולא לטובה. אבל גם אם השניים הללו לא רואים עין בעין את הדרך, צריך לזכור שהמטרה הסופית העומדת לנגד שניהם – ויותר מכך לנגד עיני המנהיג העליון – היא דומה: השגת גרעין לצרכים כאלו ואחרים, שיוכיחו את עצמאותה ועוצמתה של איראן בפני האזור ובפני העולם כולו. במילים אחרות, גם אם שני נשיאיה האחרונים של איראן אינם מסכימים על הטקטיקה, תמיד יהיה זה המנהיג העליון או אנשי לשכתו שילחשו על אוזנם ויזכירו להם את האסטרטגיה.

עוד בנושא
בארה”ב תוהים: ”מתקפת החן” של האיראנים אמיתית?
אשטון: שר החוץ האיראני וקרי יפגשו השבוע באו”ם
לפני נאום רוחאני באו”ם: איראן שחררה 80 אסירים