מבקר המדינה, יוסף שפירא, פרסם היום (רביעי) את דוח הביקורת על הוצאות המועמדים לכנסת ה-19 ואת הדוח על הוצאות המועמדים בבחירות לראשות מפלגות בסמוך למועד לבחירות הכלליות. במסגרת הדוח, נקנסו כ-50 מועמדים לכנסת האחרונה בגין ניהול לא נכון של ספרי החשבונות, דיווח חסר, חריגה מתקרת ההוצאות או קבלת תרומות אסורות. הדוח לא מתייחס למפלגות בהן לא התקיימו פריימריז, כמו ישראל ביתנו, יש עתיד והמפלגות החרדיות.
מעל לכולם בלט שר הכלכלה, נפתלי בנט: בעוד שהרוב המכריע של הקנסות שחולקו הסתכם באלפי שקלים בודדים למועמד, נקנס יו"ר הבית היהודי ב-65 אלף שקלים. זאת לאחר שמבקר המדינה קבע כי בנט "חרג מתקרת ההוצאות המותרת, לא כלל בחשבונותיו את מלוא הוצאותיו ולא צירף אסמכתאות להוצאות שהוצאו עבורו בידי אחר". עוד קבע המבקר כי הוא "לא כלל במערכת חשבונותיו הוצאה בגין שכר טרחת חוקר פרטי שאסף עבורו מידע על פעילותו של אחד המועמדים האחרים בבחירות המקדימות".
בנט טען בתגובה כי ההוצאה האמורה אינה הוצאת בחירות שהוצאה עבור מערכת הבחירות שלו, אלא מדובר בהוצאה של המפד"ל, שכן מטרת העסקת החוקר הפרטי הייתה שמירה על טוהר המידות בבחירות המקדימות.
אולם המבקר שפירא דחה את טענותיו של השר וקבע: "אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, אין חולק כי המועמד ולא המפד"ל הוא אשר יזם את ההתקשרות עם החוקר, הוא שהתקשר אתו והוא הגורם היחיד שהיה לו מגע עם החוקר בנושא. נוסף על כך, אין חולק כי במועד ההתקשרות לא כיהן המועמד בתפקיד רשמי בהנהלת המפד"ל ולא היה מוסמך לבצע התקשרויות בשמה. בנסיבות הללו קבעתי כי אין לייחס הוצאה זו למפד"ל, וכי יש להוסיפה להוצאותיו של המועמד".
עוד כתב שפירא על בנט: "המועמד לא ניהל את חשבונותיו לפי הוראות החוק והנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בכך שלא שיקף בחשבונותיו חלק מהוצאות הבחירות וחלק מהמקורות ששימשו למימונן, בין היתר תשלום לספק, הוצאות פרסום ושכר לפעילים".
על מועמד אחר לראשות הבית היהודי, השר לשעבר דניאל הרשקוביץ, הטיל המבקר קנס של 2,000 שקלים. זאת לאחר שקבע כי "הרשקוביץ קיבל תרומות אסורות ולא צירף אסמכתאות לחלק מהוצאותיו".
המבקר בדק לא רק את הבחירות לראשות הבית היהודי, אלא גם את ההוצאות של המתמודדים ברשימת המפלגה. חברי הכנסת שולי מועלם-רפאלי, יוני שטבון ואיילת שקד נקנסו לאחר שהמבקר מצא ליקויים בהתנהלותם.
יו"ר סיעת הבית היהודי, איילת שקד, נקנסה ב-5,000 שקלים לאחר שהייתה בגירעון של 152 אלף שקלים בתום הפריימריז. המבקר קבע כי "המועמדת לא ניהלה את חשבונותיה לפי הוראות החוק והנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בכך שהמועמדת לא צירפה אסמכתאות בגין הוצאות שהוצאו בידי אחר עבור מערכת הבחירות ועל כן לא ניתן היה לקבוע שהדוח שהגישה היה שלם ונכון". נתון מעניין נוסף, הוא ששקד, שנאבקת נגד מימון מיישות מדינית זרה לגופים פוליטיים בישראל בטענה שכך גופים בחו"ל משפיעים על השיח בארץ, קיבלה תרומות של 20 אלף שקל מחו"ל.
על מועלם-רפאלי כתב המבקר כי היא "לא צירפה אסמכתאות בגין הוצאות שהוצאו עבור מערכת הבחירות בידי אחר ועל כן לא ניתן היה לקבוע שהדוח שהגישה היה שלם ונכון". על כך נקנסה ב-2,800 שקל. חבר הכנסת יוני שטבון נקנס ב-4,750 שקלים, ומבקר המדינה מתח עליו ביקורת חריפה: "המועמד לא כלל בחשבונותיו הוצאות בגין מס הכנסה לפעילים. בעקבות הערות הביקורת שילם המועמד לשלטונות המס את המס כנדרש. המועמד הגיש את הדוח הכספי באיחור ניכר בניגוד להוראות החוק". בסך הכל, נקנסו מחצית מהמועמדים ברשימת הבית היהודי: שבעה מתוך 14.
ביקורת חריפה על ח"כ חיים כץ מהליכוד
גם בבחירות הפנימיות בליכוד נרשמו חריגות, ו-28 מועמדים מתוך 98 נקנסו, בהם חברות הכנסת גילה גמליאל וציפי חוטובלי. הקנסות הבולטים ביותר היו אלה של סגן שר הביטחון, דני דנון שנקנס ב-20 אלף שקלים, ושל חבר הכנסת משה פייגלין, שנקנס ב-18 אלף שקלים.
לגבי דנון כתב שפירא: "המועמד הגיש דוח כספי אשר לא נכללו בו מלוא הוצאותיו והכנסותיו. בעקבות הביקורת הגיש המועמד דוח כספי מתוקן בו נכללו הוצאות והכנסות שלא נכללו בדוח המקורי. ההכנסות של המועמד חרגו מתקרת ההוצאות שנקבעה בחוק. המועמד לא ניהל את חשבונותיו לפי הוראות החוק והנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בכך שמערכת החשבונות של המועמד לא הייתה שלמה, המועמד לא דיווח על התרומות שקיבל במועדים שנקבעו בחוק באמצעות אתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה ולא צירף אסמכתאות בגין הוצאות".
על פייגלין כתב שפירא: "המועמד כלל בהכנסותיו תרומות שהתקבלו לאחר תקופת הבחירות. המועמד לא ניהל את חשבונותיו לפי הוראות החוק והנחיות מבקר המדינה, ובין היתר בנוגע לגירעון שגרר המועמד ממערכת בחירות קודמת, שהוא לא כיסה כנדרש בחוק וכן בכך שלא צירף אסמכתאות בגין הוצאות שהוצאו עבור מערכת הבחירות שלו".
המבקר גם מתח ביקורת חריפה על חבר הכנסת חיים כץ מהליכוד, המשמש במקביל גם כיו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית. ביום הבחירות המקדימות בליכוד ארגן כץ הסעות לעובדי התעשייה האווירית כך שיוכלו לצאת ולהצביע, דבר אותו ראה שפירא כדבר פסול: "לא ניתן להתעלם מכך שלמועמד היה עניין בהסעת עובדים מהגוף המבוקר לקלפיות דווקא במהלך שעות העבודה ובכלי רכב ששכר לשם כך, וזאת על מנת 'להבטיח' ככל האפשר את הצבעתם בבחירות. מכאן כי ניצול ריכוז העובדים במקום עבודתם להסדרת הסעתם לקלפיות במהלך יום העבודה שלהם בתאגיד, והפסקה יזומה של עבודתם שמשמעה פגיעה בתפוקה של אותו גוף מבוקר, עלולים להיחשב תרומה אסורה מתאגיד".
שפירא הוסיף כי "מהבחינה הציבורית מדובר בתופעה פסולה, וכבר בדוח קודם צוין כי "יש לראות בחומרה רבה ניצול בלתי הוגן ומנוגד לחוק של משאבי גופים מבוקרים לטובת קידום עניינם של מועמדים בעלי קשרים, מעמד או השפעה בקרב עובדי גופים הכפופים לביקורת מבקר המדינה. מן הראוי כי המחוקק ייתן דעתו לבעייתיות הכרוכה בכך שמועמד רשאי במקביל להצגת מועמדותו להמשיך ולכהן בתפקיד המעניק לו מעמד בגוף מבוקר, באופן המאפשר לו לרתום לטובתו חלק ממשאבי אותו גוף מבוקר ולנצל את השפעתו על העובדים בו לצורך קידום התמודדותו בבחירות מקדימות".
גם במפלגת העבודה נמצאו ליקויים, ו-14 מתוך 83 המועמדים לכנסת נקנסו. חבר הכנסת אראל מרגלית נקנס ב-3,000 שקל, זאת לאחר שהמבקר קבע כי הוא "לא ניהל את חשבונותיו לפי הוראות החוק והנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בכך שהמועמד לא שיקף בחשבונותיו את כל ההכנסות וההוצאות". השר עמיר פרץ, שכזכור התמודד בפריימריז במפלגת העבודה לפני שעזב למפלגת "התנועה", נקנס ב-2,000 שקלים, זאת לאחר שהמבקר קבע כי "המועמד לא דיווח על פתיחת חשבון בנק שייוחד, לדבריו, למערכת בחירות עתידית ועל תרומות שהתקבלו לאותו חשבון, אך התחייב להשיב את הכספים המצויים בחשבון לתורמים".
במפלגת מרצ נקנסו שלושה מתוך 17 מועמדים. חברת הכנסת תמר זנדברג נקנסה ב-500 שקלים, לאחר שהגישה את דוח ההוצאות שלה באיחור, ואילו חבר הכנסת עיסאווי פריג' נקנס ב-3,000 שקלים לאחר שלא הגיש את הדו"ח שלו כלל.
הבית היהודי: חברי הכנסת לומדים את הדוח וידאגו לתיקון הליקויים
מהבית היהודי נמסר: "מפלגת הבית היהודי מברכת את מבקר המדינה על הדוח המקיף והמקצועי. יו"ר המפלגה וחברי הכנסת קיבלו את הדוח, לומדים אותו, וידאגו לתיקון הליקויים. יש לזכור כי מדובר במערכת פריימריז ראשונה אי פעם בתולדות הבית היהודי, ובה נטלו חלק מתמודדים שלא לקחו מעולם חלק בפריימריז לפני כן. עם זאת, עקב ריבוי הקנסות שניתנו למחצית מכלל המועמדים יבחן יו"ר המפלגה את נכונות שיטת קיום הפריימריז לבחירות הבאות"
מלשכתה של איילת שקד נמסר: "אין תגובה".
ח"כ עיסאווי פריג' מסר בתגובה כי הוא מכיר בטעותו על כך שהגיש את הדוח באיחור, וכי לא היה מודע מספיק לכללים הנהוגים. פריג' מסר כי בכוונתו לוודא שהדבר לא יקרה שנית.
ח"כ עמיר פרץ מסר: "מדובר בטעות טכנית של הנהלת החשבונות שלא דיווחה על פתיחת חשבון הבנק למבקר. החשבון נסגר ונעשו כל הפעולות הנדרשות בהתאם לחוק ועפי הוראות המבקר".
ח"כ משה פייגלין: "הקנס שהושת עליי הינו פועל יוצא של אי כיסוי כל ההתחייבות שנלקחו בזמן הקמפיין בפרק הזמן הקבוע לשם כך בחוק, וזאת כתוצאה ממציאות שייחודית לי - התמודדות בשתי מערכות בחירות פנים מפלגתיות - לראשות התנועה ולרשימה לכנסת - באותה שנה. מיותר לציין כי כל ההתחייבויות הוסדרו זה מכבר".
ח"כ אראל מרגלית: "אני מביע סיפוק מקביעת המבקר כי עמדתי במלוא הדרישות בכול הנוגע לתקרת ההכנסות וההוצאות לבחירות, ולפיכך לא חרגתי מהאיסורים והמגבלות הקבועים בחוק. בשל איחור במועד העברת חשבונית אחת שלא חרגה ממסגרת ההוצאות, העיר המבקר את הערתו. אני מברך על הליך הביקורת המעמיק והיסודי הנדרש על פי דין, אשר נועד לוודא כי נבחרי ציבור שומרים על ניקיון כפים וטוהר המידות".
ח"כ תמר זנדברג: "טעיתי, אני מתנצלת וזה לא יקרה יותר".