מדוע הדיונים על גיוס החרדים מאחורי דלתיים סגורות?

ישיבת ההסדר המאירי בקריית משה בירושלים פרסמה לאחרונה מודעה מאירת עיניים שמבקשת ללכוד את עיני המיועדים לגיוס. המסלול הבלעדי לתורה, אקדמיה וצבא, נכתב, "מזמין אותך להפיק מעצמך יותר הישגים בפחות זמן". על אילו הישגים ואילו הפקות מדובר? "לימוד תורה מעמיק, שירות צבאי משמעותי ותואר ראשון B.Ed". כך, ישר מהמקפצה, מדגישים בישיבת המאירי את ההתנגדות שמעוררות ישיבות ההסדר. בשם לימודי הקודש מבקשים בהסדר שירות מקוצר של 17 חודשים? אז שמישהו יסביר מה הקשר בין זה לבין תואר במדעי המחשב, מתמטיקה, תקשורת או גיאוגרפיה ("בדגש על מדעי הסביבה")?

ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) מתכוון לטפל בעניין הזה במסגרת חברותו בוועדה המיוחדת שמכינה את חוק הגיוס לקריאה שנייה ושלישית. "גם בנט יודע את האמת, למרות שהוא מצהיר אחרת", הוא אומר. "ומה זה חמש שנים? בשנתיים האחרונות שלהם זה רק רווח כדי לנסוע בחינם בתחבורה הציבורית ואם קורה משהו שיהיה פיצוי. לצבא, בגדול, לא יוצא שום דבר מזה".

בכלל, לשטרן יש מגוון של תיקונים שהוא רוצה להכניס לחוק המדובר ושפע של הצעות לשיפור. ראשית, הוא היה מטפל בעניין התגמול הכספי לחיילים. מרגע ש-28 אלף חרדים ישוחררו מצה"ל, חובת המדינה, לדעתו, היא לשלש לפחות את התשלום החודשי לחיילי הסדיר. זה עניין של שוויון. את גיל הגיוס הוא היה מוריד ל-20 – מה הסיכוי שבחור בן 22 עם ילדים ילך לתפקיד קרבי בצבא? את עניין הארכת השירות לנשים הוא רוצה לבטל כליל. איך אפשר להאריך לאלו שמשרתות, בזמן ש-42% מהבנות כלל לא עוברות בבקו"ם? ובעניין ההסדר, כאמור, הוא היה עושה סדר. הארכת השירות בחודש, ל-17 חודשים בסך הכל, זו בדיחה, כהגדרתו. "זה עניין של סוחרים מי שהמציא את זה. אנשים שמבינים בביזנס, לא מבינים באנשים".

שטרן מדבר גם על הנמכת גובה הלהבות בשיח עם החרדים. לנסות ולשחרר אותם מהסיסמאות ולהגיע לדיבור פרגמטי. באותה נשימה הוא מציין שלא יהיה מנוס מהטלת מכסות גיוס על ישיבות ההסדר, בדיוק כמו על החרדים. יפה לו, מכבה שריפה אחת ומדליק את השנייה.

יו"ר הוועדה, ח"כ איילת שקד (הבית היהודי), שומעת את ההתקפות החוזרות ונשנות על ישיבות ההסדר ומשתגעת. כל הדיבורים על ההסדר, היא אומרת, הם "כלי ניגוח בבית היהודי. מחזור של חרדים מונה בערך 7,500 ושל ציונות דתית 7,000. מתוך 7,500 חרדים, 1,800 מקבלים פטור והשאר הולכים לשירות צבאי או שירות אזרחי בהדרגה. בציונות הדתית, מתוך 7,000 מתגייסים 5,500 הולכים לשירות רגיל ומהווים שדרת פיקוד של הצבא. 1,500 הולכים להסדר, מתוכם 950 עושים 17 חודשים. אז נכון, הציונות הדתית והמדינה מאמינות שלימוד תורה הוא ערך. ואנחנו לא רואים בזה פסול. בטח לא לאור תרומה גדולה של המגזר הזה לצבא. אנחנו רוצים שהמדינה תגדל גם עילויים מהציונות הדתית ולא שהרבנות תישלט על ידי רבנים חרדים בלבד". המספרים ששקד מביאה מפתיעים. "אם את מדייקת ובסופו של דבר באמת מדובר רק על 950 חיילים שמשרתים 17 חודשים, אמרתי לה, יש לכם בעיית הסברה קשה בנושא". "אני יודעת", היא אמרה.

חוק השוויון בנטל גבה כבר מאות שעות עבודה של שרים וחברי כנסת. ועדת השרים בראשות יעקב פרי קיימה ישיבות על גבי ישיבות עד שהוציאה תחת ידיה את החוק שעבר בממשלה ובכנסת בקריאה ראשונה. אבל שקד ועמיתיה לא מתכוונים להיות חותמת גומי. על כל סעיף וסעיף הם ידונו, וגם אם לא ישנו את פני המתווה, הרי שלא יהססו לבצע שינויים מהותיים. שקד, לדוגמא, מתנגדת להטלת סנקציות פליליות על המשתמטים. הסוגיה הזו כמעט גרמה רק לפני כמה שבועות למשבר פוליטי עם יש עתיד.

השינוי המהותי בוועדה הנוכחית בהשוואה לזו של פרי הוא השתתפות החרדים. בצעד שנראה תמוה, החליטה השבוע שקד לסגור חלק מדיוני הוועדה בטענה שברצונה להפוך את הדיונים למועילים. זו אינה החלטה של מה בכך. ממתי נפיצות הדיון הפרלמנטרי היא עילה להסתרתו מעין הציבור. גם הדיונים על תקציב המדינה או חוק הריכוזיות היו סוערים ורוויי פופוליזם. האם מישהו העלה על דעתו לסגור אותם?

כך או כך, הדיווחים שמגיעים מהוועדה מפתיעים. החרדים, מספרים גורמים שנוכחים בדיונים, משתפים פעולה. אחרי שאזקו עצמם לדוכן המליאה, קרעו קריעה ותקעו בשופר, נראה שנפל להם האסימון. הם הבינו שכדאי להם לשתף פעולה עם הוועדה אם ברצונם לשנות משהו לטובתם. כרגע זה רק בשלב הגישושים, אבל לפחות יש נכונות. בדיון שנערך במליאה על החוק בקריאה ראשונה צעק ח"כ אריאל אטיאס (ש"ס) מעל הדוכן על השר יעקב פרי. שתי פגישות נקבעו לי איתך, אמר לו, ושתיהן נדחו ולבסוף לא שמעת אותי. עכשיו אטיאס יכול לדבר ושקד גם רוצה לשמוע. על התוצאה אף אחד בינתיים לא מהמר.

השבוע הקודם היה אמור להיות השבוע של יאיר לפיד. ביחס לגזרות שטמן בחובו התקציב, הוא עבר בקלות יחסית בקריאה שנייה ושלישית. עניין הנגיד אמור היה להיות מאחורינו ושר האוצר יכול היה להתפנות לשאר העניינים הבוערים שעל שולחנו. אבל חוץ מהתקציב כלום לא הלך כמתוכנן. נגיד אין עד כה, סיפור עדי קול פגע בתדמית המפלגה ועם או בלי קשר, סקרים שפורסמו גילו צניחת מנדטים ליש עתיד וחוסר שביעות רצון מתפקוד שר האוצר.

מבין הנושאים שהעיבו על תדמיתו של לפיד, נראה שדווקא לזה הפעוט יותר הייתה השפעה רבה. יושבת לה ח"כית צעירה ומצביעה בניגוד להחלטת סיעתה. שניים מראשי סיעתה, גברים-גברים, עטים לעברה ולוקחים אותה לשיחה צפופה. הם תקיפים. היא בוכה. כעבור דקות היא משנה את אופן הצבעתה. במקביל, היא שולחת סמס התנצלות לשאר חבריה.

זה נשמע סיפור קשה, שתואר בהרחבה מעל כל בימה אפשרית. רק שבסביבת לפיד אומרים שהפרטים לא מדויקים והפרשנויות שניתנו לו בכלל מפספסות את העניין. ראשית, טוענים שם, שר האוצר כלל לא היה בשיחה עם קול במליאת הכנסת. הוא היה בהצבעות ויצא לשתי פגישות כלכליות. השיחה הראשונה שלו עם קול הייתה שיחת ה"יין אדום ודיאט ספרייט" על המרפסת של שי פירון 24 שעות מאוחר יותר. כך שכל עניין הזובור כביכול שהוא ויו"ר סיעתו, עפר שלח, עשו לקול כלל לא נכון. וחוץ מזה, חוזר ואומר לפיד למקורביו, "זו מפלגה צעירה וחדשה, שמדברת שפה חדשה, ובדברים האלה לפעמים יש אי הבנות. מי שיושב בכנסת רואה את כמות התככים והרשעות שיש בתוך מפלגות. אני מעדיף את זה שיש אצלנו לפעמים אי הבנה וזה בחוץ ואז הולכים ומדברים על זה".

באזני אנשיו חוזר לפיד לסיסמאות הבחירות. "הפוליטיקה הישנה מנהלת את מלחמת ההישרדות שלה מולנו. היא מפסידה ומשתמשת בכל לכלוך אפשרי על מנת לעשות ממנו פיצוץ גדול ככל האפשר כדי שניראה כמוהם. תראה מה אומרים במפלגת העבודה אחד על השני, בליכוד מה אומרים אחד על השני. זה מוציא אותם מדעתם שאנחנו קבוצה מלוכדת והולכת ביחד וחברים. במשך שישה חודשי כנסת מצאו פעם אחת ויכוח פנימי שנפתר בתוך 24 שעות ועשו על זה פסטיבל. שי פירון, מאיר כהן, יעל גרמן ויעקב פרי, ואלה רק השרים, הם אנשים שעומדים בדום? זו מפלגה שיש בה דיאלוג שיודעת בסופו של דבר לבוא ולהצביע כיחידה אחת. וזה מוציא את המפלגות האחרות מדעתן. כי הן רוצות להיות ככה ולא מצליחות ואנחנו כן".

לובי משרד ממשלתי במרכז הארץ השבוע. דלת המעלית נפתחת וממנה יוצאים גבר ואשה. האשה מחזיקה בידיה נעלי עקב. השניים פוגשים שתי בחורות. כל הארבעה מכירים אחד את השני. אחת הנוכחות שואלת את חברתה לפשר הנעליים שבידיה. "בדיוק הפשטתי אותה", מספר הגבר בקולי קולות, "התחלתי בנעליים ואז המעלית נפתחה". הארבעה צחקו. סביר להניח שכבר שכחו מזה. הגבר אינו אישיות מוכרת. אבל לכו תדעו, אולי פעם יהיה מועמד לנגיד, רמטכ"ל, ראש מוסד או משרה בכירה אחרת. פתאום הסיטואציה הזו - הדוחה ממילא - תיראה הרבה פחות מצחיקה.

פוסט פוליטי - טורים קודמים
תקציב המדינה אושר: כך ועדת הכספים "משנה" אותו
הילדים החורגים של נתניהו איכשהו התחברו
בנעלי שרון: דנון צריך להדאיג את נתניהו יותר מבנט