הגישה הליברלית באורוגוואי רשמה בשבוע שעבר ניצחון משמעותי והפכה את המדינה הקטנה (3 מיליון תושבים) לראשונה בהיסטוריה שמעבירה חוקים ללגליזציה של מריחואנה וחשיש לשימוש עצמי. ניצחון זה, שמהווה נדבך חשוב בהיסטוריה רצופת מאבקים ומלחמות-אזרחים בין הליברלים (קולורדו) והשמרנים (בלאנקו) במדינה, מצטרף למגוון חוקים מתקדמים (הפרדת דת ומדינה, רגולציה של זנות, חינוך חינם ועוד) שהופכים את אורוגוואי לאחת המדינות הליברליות ביותר בעולם.
על אף שמדובר בהיסטוריה מבחינה פוליטית, מדינות רבות בעולם כבר עשו צעדים משמעותיים להקלה על חוקי הסמים ורק לפני חצי שנה עברו חוקי לגליזציה דומים במדינות וושינגטון וקולורדו בארה"ב. הולנד ופורטוגל, שהעבירו חוקים להפסקת הפללת הצרכנים עוד לפני שנים רבות, בולטות גם הן בעניין זה, אך אינן היחידות. באוסטרליה, ארגנטינה, קנדה, צ'כיה, ספרד, שווייץ ומדינות נוספות בעולם בוחרות הרשויות - גם אם לא באופן רשמי - להתעלם משימוש בקנאביס ולהתייחס אליו ככזה שדורש טיפול חינוכי או מנהלתי ולא פלילי. גם במדינות רבות באסיה, המכונות "מדינות עולם שלישי", ואפילו בצפון קוריאה הידועה לשמצה, ישנה גישה סובלנית של הממשל כלפי צריכת קנאביס.
לפני שנאסר לשימוש לראשונה לפני פחות מ-100 שנה, היה הקנאביס חוקי ובשימוש נפוץ במשך אלפי שנים בכל התרבויות. מעבר להשפעתו הפסיכו-אקטיבית, שימש הקנאביס גם לתעשיית חבלים, פלסטיק, בדים, דלק, חומרי בנייה ועוד. זרעיו של הקנאביס נחשבים ל"מזון על" ומכילים פרוטאינים מזינים רבים אשר תורמים להגנה על מערכות שונות בגוף.
למעלה מ-400 אלף צרכנים בישראל - ואתם קוראים להם עבריינים
בשנים האחרונות, בעקבות כניסתו של האינטרנט אל חיינו, יכול כל אחד ללמוד את הדברים בעצמו - מחקרים רבים המפורסמים חדשות לבקרים מציגים תמונה שנראית הזויה מעט למי שאינו מעורה בפרטים: קנאביס, חומר המוגדר כסם מסוכן ובלתי חוקי, הוא למעשה צמח בעל יתרונות בריאותיים יוצאי דופן, אשר עוזר להקלה על מגוון בעיות בריאותיות כגון: פרקינסון, טורט, פוסט טראומה, אפילפסיה, אסטמה, אוטיזם, טרשת נפוצה, כאבים כרוניים ועוד. מרכיבים בקנאביס אף נמצאו ככאלו שגורמים להתחדשות תאי מוח (נוירוג'נסיס) ולהגנה מפני התפתחות תאים סרטניים.
כשנתונים אלו בידינו, אנו ניגשים לבחון את החוק הישראלי אשר גורס כי כל צרכן קנאביס הוא למעשה עבריין וצריך להישפט ולשבת בבית הסוהר. חייהם של אלפי ישראלים, שגם ככה סובלים מסטיגמה ודעה קדומה מצד הציבור הרחב המושפע משנים של שטיפת מוח, נהרסים בכל שנה לאחר שתיקים פליליים נרשמים להם ומונעים מהם כל התקדמות בחיים. החוק היבש ממשיך להתעלם מהעובדות בשטח, שקובעות באופן חד-משמעי כי איסור גורף על צריכת חומר מסוים אינו מוביל לירידה בשימוש בו - ניתן בהחלט לומר שאף ההיפך הוא הנכון - ואינו מבטל את הדרישה שלו בשוק.
למעשה, אם בוחנים את הנתונים בעין אובייקטיבית, נראה שישראל עומדת בשורה אחת עם מדינות כמו רוסיה, אוקראינה, בולגריה והונגריה, אשר מתייחסות לקנאביס באותו האופן בו הן מתייחסות להרואין וקוקאין, ודוגלות במדיניות של רדיפת הצרכנים והטלת עונשים חמורים על עבירה שאין לה קורבן.
מתוך הנחה שלמעלה מ-400 אלף ישראלים (ע"פ נתוני הרשות למלחמה בסמים) ימשיכו לצרוך קנאביס על אף החוקים האמורים, עלינו לשאול את עצמנו מספר שאלות: האם עדיף שהמעשנים הישראלים יצרכו חומרים המעורבבים בפסולת, או שנעדיף שיצרכו חומר שעבר פיקוח מוסדר תחת תו תקן? האם נרצה שמיליוני השקלים המשולמים בעבור אותם חומרים יעברו לארגוני פשע וטרור או אולי לקופת המדינה ואזרחי ישראל? האם נמשיך לתת לסוחרי סמים למכור חומרים בלתי מפוקחים לילדים מתחת לגיל 18, או שנעדיף למסד את התחום ולקבוע מכירה מגיל 18 ומעלה בדומה לאלכוהול - הנושא בחובו סיכונים גדולים בהרבה? האם נעדיף לקנות את הקנאביס ממי שמוכר גם הרואין וקוקאין, או שמא מבית מכירה מוסדר בו ניתן לקבל הסברים ופירוט על כל חומר והשפעותיו?
גל הלגליזציה שוטף וימשיך לשטוף את העולם, והשאלה היא מתי מדינת ישראל תשכיל לעלות עליו וכמה ישראלים ימשיכו להיפגע מידי יום מהחוקים האנכרוניסטיים שהוכחו כבלתי יעילים ואף מזיקים ביותר.
אורן ליבוביץ' הוא מייסד מגזין קנאביס וחבר הפורום הרעיוני של התנועה הליברלית החדשה
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il