צפו בהתייחסות נתניהו לחרם האירופי לפני כשבועיים
ההנחיה החדשה של האיחוד האירופי בנושא ההתנחלויות הציבה את ישראל עד כה בעיקר בפני מבוכה דיפלומטית, אך כעת מתחילים להרגיש בירושלים גם את ההשלכות המעשיות שלה. כתוצאה מהחלטת האיחוד להחרים את ההתנחלויות, ייאלץ ראש הממשלה בנימין נתניהו להכריע בימים הקרובים בדילמה לא פשוטה: האם לפתוח כמתוכנן במגעים לצירוף ישראל לתכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי למרות החרם על ההתנחלויות, או לדחות את ההצטרפות לתכנית היוקרתית ולהעמיד בסכנה מענקי מחקר בגובה מאות מיליוני שקלים. ישיבה בנושא בהשתתפות ראש הממשלה, שר הכלכלה נפתלי בנט וסגן שר החוץ זאב אלקין, צפויה להתכנס בימים הקרובים.
המגעים הרשמיים בין ישראל לאיחוד האירופי בנוגע לתכנית המחקר והפיתוח "אופק 2020" אמורים להתחיל בעוד תשעה ימים בדיוק, ביום רביעי ה-14 באוגוסט. את הצד הישראלי בשיחות אמור לייצג הדיפלומט מרסל שאטון, שעומד בראש המינהלת לשיתוף פעולה בין ישראל לאיחוד האירופי (ISERD). מן הצד האירופי ישתתפו נציגים מנציבות האיחוד האירופי בבריסל.
עד לאחרונה, מפגש בסדר גודל כזה בין פקידים משני הצדדים, לא היה עולה לכותרות. אלא שהחלטת האיחוד האירופי לחייב את ישראל לחתום על סעיף שמחריג את ההתנחלויות מכל הסכם בין הצדדים, הפכה את הסיטואציה למורכבת הרבה יותר. לסבב הדיונים הקרוב יגיע הנציג הישראלי רק לאחר שהדרגים הבכירים ביותר בירושלים יכריעו האם ישראל תסכים לקחת חלק בתכנית, או תימנע מהצטרפות בגלל החרם על ההתנחלויות.
במידה וישראל תחליט לדחות את המשא ומתן על צירופה לתכנית בשל הסתייגותה מהסעיף המחרים את ההתנחלויות, המחיר הכלכלי עשוי להיות כבד. הסכום המדויק שישראל תרוויח מהצטרפות לפרויקט אינו ידוע, אך לשם השוואה, במסגרת פרויקט המחקר והפיתוח הקודם של האיחוד האירופי פרויקט FP7, ישראל השקיעה כחצי מיליון יורו וקיבלה בתמורה יותר מ-630 מיליון, כלומר 'רווח נקי' של יותר ממאה מיליון יורו לטובת המחקר המדעי בישראל. גורמים מקצועיים מעריכים כי הצטרפות ל"אופק 2020" תניב סכומים גדולים עוד יותר.
התהליך המדיני יוביל לדחיית ההחלטה?
באופן רשמי, החלטת האיחוד האירופי נגד ההתנחלויות אמורה להיכנס לתוקף בתחילת 2014, אך בירושלים מקווים שהתאריך יידחה בשל פתיחת המשא ומתן המדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית. גורם מדיני ישראלי העריך בשיחה עם וואלה! חדשות כי האירופים לא מעוניינים להצטייר כמי שמחבלים במאמצי השלום שמובילה ארה"ב, ולכן יהיו פתוחים לדיאלוג עם ישראל בנושא.
רמז לאפשרות שהאיחוד ידחה את יישום ההחלטה עלה גם בשבוע שעבר, במהלך ביקורו של נשיא המדינה שמעון פרס בליטא, שמכהנת כרגע כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי. פרס ערך מסיבת עיתונאים משותפת עם נשיאת ליטא דליה גריבאוסקאיטה וביקש ממנה לפעול לדחיית ההחלטה. גריבאוסקאיטה השיבה כי תעלה את הנושא לדיון במפגש הבא של שרי החוץ של האיחוד, אלא שהמפגש הזה צפוי להתקיים רק לקראת סוף החודש יותר משבוע לאחר תחילת הדיונים בנוגע להצטרפות ישראל לתכנית המחקר והפיתוח. גורם במשרד החוץ אמר בתגובה כי התחושה בירושלים היא שהאירופים "גוררים רגליים ומושכים זמן" בסוגיה הזו.
לפני כשבועיים פורסם בוואלה! חדשות כי שר הביטחון משה (בוגי) יעלון הנחה את מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף איתן דנגוט, להקפיא את כל שיתופי הפעולה בין צה"ל לאיחוד האירופי בשטחי הגדה המערבית. הצעד, שיפגע בעיקר בפרויקטים של האיחוד האירופי לרווחת האוכלוסייה הפלסטינית, מהווה את התגובה היחידה עד כה של ישראל להחלטה האירופית. גורם מדיני ישראלי אמר אמש כי כרגע אין כל שינוי במדיניות של משרד הביטחון בנושא, וכי ישראל ממשיכה להקפיא את הפרויקטים המשותפים עם האירופים עד להודעה חדשה.
