במשימה שהם הגדירו כאחת החשובות של מפלגתם, בנט והבית היהודי נחלו כישלון חרוץ. הבחירות לרבנות הסתיימו, ואף לא מועמד אחד מטעמם נבחר לשמש רב הראשי. האוטוריטה החרדית הוכיחה פעם נוספת, לפחות בכל הקשור לשליטתה ברבנות הראשית, שהיא ממשיכה לשלוט בכיפה בלי תלות בכוחה במשכן או במיקומה על ספסלי האופוזיציה.
עם תום ספירת הקולות התברר כי לרב יצחק יוסף הספיקו 68 קולות כדי לגבור על הרב שמואל אליהו, שלא הצליח לגרוף יותר מ-49 פתקים. הרב דוד סתיו זכה אמנם באמונם של 54 מצביעים, אך גם הזוכה בקרב על הרב האשכנזי קיבל 68 קולות, שהבטיחו את כהונתו של הרב דוד לאו. בנט קיבל אמש שיעור לא קטן בפוליטיקה במהלך המרוץ, כשבסיומו נשאר בלי אחים ועם שני מפסידים בהתמודדות.
גם דרעי לא שמח לגמרי
אין ספק שהקרע בבית היהודי באשר למועמדותו של הרב דוד סתיו השפיעה על התוצאות. בעוד שבנט חשב שיצליח להמציא את הגלגל ולאחד את השורות בציבור הדתי-לאומי, המציאות שנגלתה בפניו העידה על ציבור מפולג. רבנים שלא תמכו בסתיו השפיעו על נציגי הגוף הבוחר להצביע עבור הרב שפירא. בנט, שרצה שרב ציוני יעמוד בראש מוסד הרבנות, שאף לטפח את הממלכתיות אך נכשל במשימתו כאשר גם מצביעים חילונים העדיפו את הרבנים המוכרים והידועים, המשתייכים לזרם החרדי ואשר אבותיהם שימשו בעבר בתפקיד.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הציב לעצמו מטרה - לא להפסיד לשותפתו לקואליציה באתגר הזה, והצליח, עם בחירתו של הרב לאו. למזלו של בנט, הכישלון אינו אלא מכה קלה בכנף, בעוד שלעומתו היה ח"כ אריה דרעי מתרסק לחלוטין לו הרב יצחק יוסף לא היה נבחר לרב הראשי הספרדי.
ועם זאת, גם דרעי לא יכול היה לשמוח אמש יותר מדי. מצבה של ש"ס בכי רע, וגם מעמדו של הרב עובדיה יוסף נפגע בתקופה האחרונה בשל התבטאויותיו וההגנה שהעניק להנהגת הציבור החרדי, שהביאה למיאוס בקרב חלקים ברחוב החרדי. כדי לצלוח את המשימה לא הספיק קסמו של דרעי, שהיה צריך לפעול ולהביא כמה שיותר נציגים בעלי זכות הצבעה לביתו של הרב, שבכה והתחנן בפניהם שיצביעו לנו. השליטה המלאה ודבר המפקד מרחוק, כבר לא עובדים גם עבור הרב עובדיה יוסף.
מוכה נוסף במערכה הוא הרב שלמה עמאר, שניסה להריץ מועמד מול הרב עובדיה יוסף - ונכשל. התוצאות לא יהיו פשוטות עבורו, ועבור מי שנחשב לממשיך דרכו ויורשו של הרב עובדיה, הפך הרב עמאר לאדם נטול השפעה. תיקון למעמדו ייקח זמן רב, אם בכלל.
בנט יצטרך לעשות סדר בביתו
בפועל, הרבנות לא שינתה את פניה אמש ומספיק היה לראות את שמחת הבחורים מחוץ לביתו של הרב עובדיה יוסף, שהתמוגגו באומרים כי מה שמרן קובע זה מה שיהיה. אחד מהם הוסיף שהציבור החרדי לא יצטרך להתחיל ולנהל ספרי יוחסין והוא ימשיך לשלוט ברבנות הראשית.
הרב לאו, בדומה לאביו, הוא אדם נוח לבריות, מאיר פנים ואהוד על קהלים מגוונים. שינויים ברבנות הוא לא יעשה. לעומתו, הרב יצחק יוסף דיבר על תיקון מעמדה של הרבנות הראשית והוא נחשב, כאביו, איש הלכה שחותר להקל הלכתית. אבל גם הוא, כמו שני הרבנים הספרדים הקודמים - אליהו בקשי דורון ועמאר - לא יעשה שינויים רבים, מהם יכול היה ליהנות הציבור החילוני.
בסופו של יום, הציבור החרדי - הן האשכנזי והן הספרדי - המליך שוב את הרבנים הראשיים, והם אלו שינהלו את הממלכה הזו גם בעשור הקרוב. ח"כ אלי בן דהן שתכנן שינויים מרחיקי לכת ברבנות לטובת הציבור, וקיווה ששותפיו יהיה אליהו וסתיו החושבים כמותו, יצטרך להתמודד מול רבנים שגם אם היו סומכים את ידיהם על חלק מהשינויים - לא ישתפו פעולה, כיוון שהם צריכים לתת דין וחשבון למנהיגי הציבור החרדי, שמתנגדים לרפורמות ולשינויים הקשורים בנושאי דת ומדינה.
מועצת הרבנות הראשית אמורה להיבחר בסביבות חודש נובמבר והיא תהיה בצלמה ובדמותה של היהדות החרדית. לבן דהן יהיה קשה לעשות גם שינוי קל במצב כזה. עם היוודע תוצאות הבחירות אמר בן דהן שהוא מקווה שהרבנים מבינים שהוא פועל למען עם ישראל, וישתפו איתו פעולה במהלכיו העתידיים. הוא יודע שבלעדיהם יהיה לו קשה וייתכן שחלק מהשינויים שהוא תכנן לקדנציה הנוכחית לא ייצאו אל הפועל. יו"ר מפלגתו, בנט, יצטרך לעשות סדר בביתו, או להבין שאיחוד בין הזרמים האורתודוכסים - החרדים והציוניים - לא ייתכן, לא אפשרי ולא רצוי בידי לפחות אחד מהצדדים.