שר החוץ לשעבר, אביגדור ליברמן, שרד בצורה מרשימה את המעבר (הזמני?) משר בכיר לחכפ"ש (חבר כנסת פשוט). ועדת החוץ והביטחון שבראשה הוא עומד מנוהלת ביד רמה, וחלק גדול מזמנו הוא מבלה בחדר הדיונים שלה. שרים לשעבר שעמדו בפני מציאות דומה כילו את זמנם במזנון הכנסת או בביתם, מבכים את העבר וסולדים מההווה. ביום שני השבוע נראה ליברמן אחוז תזזית. לא המשא ומתן המדיני עמד בראש מעיניו, לא הקרבות בסוריה ואפילו לא הגרעין האיראני. חדר ועדת החוקה הפך באותו יום לביתו השני, כשהוא מפקח מקרוב אחר קצב התקדמות חוק המשילות שביקש להעביר.
ליברמן ויו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם (הליכוד ביתנו), השתמשו בכל תחבולותיהם הפוליטיות ויש לשניים הללו ארסנל מלא על מנת להשלים את הליך הכנת החוק לקריאה ראשונה כדי שיעלה עוד באותו יום במליאה. ב-16:05 הושלמה המשימה. כמעט. מצלמות ערוץ הכנסת קלטו את ליברמן מנהל תכתובת ערה עם יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, שבדיוק ניהל את ישיבת המליאה. אדלשטיין לא אישר לקיים את דיוני הוועדה במקביל לקיום הדיון במליאה שהתחיל ב-16:00, ולפיכך כשרות ההצבעה הועמדה בספק. אדלשטיין ירד מכיסאו ונפגש בלשכתו עם ליברמן ועם היועץ המשפטי של הכנסת. ההצבעה פסולה, פסק היועץ. אדלשטיין התבקש לאשר הצבעה בשעה 17:00. האישור ניתן, ההצבעה התקיימה וחוק המשילות בדרך לאישור, עם מידה לא מבוטלת של סירוס.
בנט נמצא במצב הרגיש ביותר
שעתיים מוקדם יותר הודיע שר הכלכלה, נפתלי בנט, כי ללא קידום חוק משאל העם מפלגתו לא תתמוך בתקציב. 12 שעות מאוחר יותר אישרה מליאת הכנסת את חוק השוויון בנטל בקריאה ראשונה לאחר דיון מתיש ולעתים הזוי ומטורלל. ברקע הסתובבה לה שר המשפטים, ציפי לבני, כולה חיוכים, לאחר שקיבלה 72 שעות מוקדם יותר את האות לפתיחת המשא ומתן המדיני.
אם הכל יסתדר כשורה בשבוע הקרוב כל החברות בקואליציה יוכלו לצאת בראש שקט לפגרת הקיץ. כל אחת תוכל לקשור לעצמה כתרים. ראש הממשלה והליכוד יתגאו ברפורמה בנמלים ואולי ברפורמת המרפסות. ליברמן יחגוג עם המשילות. יאיר לפיד השיג שניים במחיר אחד: גם העביר את חוק השוויון בנטל וגם הוציא את חברי הכנסת החרדים מדעתם. לבני, כאמור, מכינה את החליפות לשיחות הבלתי נגמרות עם האמריקנים והפלסטינים. בנט נמצא אמנם במצב הרגיש ביותר איך שלא יהפוך את זה פתחו לו במשא ומתן על הראש אבל חוק משאל העם יספק לו תחמושת טובה אצל בוחריו. תסמכו עליו, הוא ישווק את העניין באופן הטוב ביותר.
אין מה לומר, חיים מוזרים יש לקואליציית נתניהו השלישית. תחילתם היו קשים והמשכם מסובך ומורכב. אך ככל שעבר הזמן החלקים איכשהו התחברו. עכשיו כולם יוכלו לטוס לחו"ל, לאכול תפוח בדבש ולבנות סוכה בשקט. עם מה שיקרה באוקטובר, עת החזרה למושב החורף, הם יתמודדו באוקטובר. לא שנייה לפני.
תנאי פתיחה מצוינים
בהרכב הקואליציוני הנוכחי הכל יקום או יפול בסופו של דבר על התהליך המדיני. הרפורמות הכלכליות והשינויים החברתיים, כבודם במקומם מונח, אבל ללא ניסיון אמיתי להכניס חיים במשא ומתן עם הפלסטינים הממשלה הזו עלולה להתפורר מבפנים. 25 מנדטים של חברי יש עתיד והתנועה מצפים לכך, ומנהיגיהם מתכוונים בכל הרצינות לדאוג שזה גם יקרה. גורמים בקואליציה משבחים את נתניהו. הוא גילה מנהיגות, אומר שותף קואליציוני אחד. תנאי הפתיחה שהוא השיג בסופו של דבר הם מצוינים. לא האמנתי שישלם מחיר כל כך נמוך, אומר שותף נוסף.
ראש הממשלה ואנשיו גילו יכולות פוליטיות משודרגות. ממשלת ישראל הולכת לשחרר עשרות אסירים שלא רק ידיהם אלא כל גופם מגואל בדם יהודי ובחוץ כמעט ולא נשמעת מחאה. סיעת הבית היהודי התכנסה שלשום בכנסת. אנשים שנכחו בישיבה תיארו אותה כרגועה, עניינית ולא מתלהמת. אם ראש הממשלה ישכיל לתת לבנט את מבוקשו בעניין משאל העם הוא יקבל שקט של כמה חודשים. או כמו שהתנבא אחד השרים: בהתחלה יריבו על הפרטים הטכניים של השיחות. זה ייקח איזה שבוע שבועיים (נכון לפרסום דברים אלה אכן לא התקבלה ההזמנה האמריקנית לשיחות). אחר כך ידברו קצת ואז יהיה איזה עניין סביב שחרור האסירים בפעימה הראשונה. אחר כך יהיו החגים, ואז עוד משבר והופ אנחנו באוקטובר. נו, ומה יקרה באוקטובר? אולי יהיה משבר, ואולי לא. אבל עם מה שיקרה באוקטובר יתמודדו באוקטובר. לא שנייה לפני כן.
חם בש"ס
יש כאלה שעלולים להתמודד כבר היום עם תוצאות קשות. אם זה ייגמר ב-2:0, אחד הצדדים יוכתר למלך והשני יישלח לעשות חשבון נפש. אם יהיה 1:1 תלוי בשערי בית ושערי חוץ. או במילים אחרות: אם שני הרבנים שייבחרו היום יהיו החרדים מבין המועמדים, אריה דרעי ישוב לחייך ונפתלי בנט יהיה בבעיה. אם שני הרבנים יהיו מהציונות הדתית נפתלי בנט יהיה המלך ואריה דרעי ייכנס לבור שממנו יקשה עליו לצאת. אם זה תיקו תלוי מי לוקח מה. הרב דוד סתיו כרב אשכנזי והרב יצחק יוסף כרב הספרדי זה תיקו. הפסד של הרב יצחק יוסף ובש"ס נפתחת מהומת אלוהים.
150 נציגי ציבור יש בגוף הבוחר, וכולם זוכים למטר של טלפונים. לא רק המתמודדים עצמם מתקשרים לשכנע, אלא גדודי מתנדבים. חבר בגוף הבוחר יכול לקבל 10 שיחות מאנשים שונים שמבקשים ממנו להצביע למועמד מסוים. וכך זה נמשך לא יום, לא יומיים אלא מספר שבועות. חברי הגוף הבוחר, ממש כמו המתמודדים עצמם, מייחלים בקוצר רוח לסוף המרוץ היום אחרי הצהריים.
מאז ששב לחיים הציבוריים היו חייו של דרעי רצופי אכזבות פוליטיות. ההישג הפושר בבחירות, היה הסנונית הראשונה. לאחר מכן וכתוצאה מכך נשארה המפלגה מחוץ לקואליציה. כעבור כמה שבועות נכנס דרעי למריבה קשה ואישית עם שר האוצר. כלפי חוץ זה אולי נורמלי וטבעי, אבל החכמה היא להצליח לקיים דיאלוג בחדרי חדרים גם אם בחוץ יורים ממטרים של אש וגופרית. אבל בין דרעי ללפיד שוררת תהום עמוקה ועכורה. אפילו עם שותפיו החרדיים, אנשי יהדות התורה, הספיק יו"ר ש"ס להסתכסך סביב הבחירות ברכסים. משה גפני הרגיש שדרעי עושה לו מחטף סביב זהות ראש המועצה ושלח מכתב חריף שבו טען שדרעי "פעל בחוצפה" וסיים באיום: "לאי כיבוד ההסכם עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת". 10,000 איש מתגוררים ברכסים. בעבר דרעי לא היה מוציא את האף מהבית בשביל כמות כזו של אנשים. עכשיו הוא רב עליהם עם גפני.
על אף שכרגע נראה שסיכוייו של הרב יצחק יוסף לנצח טובים, הרי שבבחירות חשאיות הכל יכול לקרות. ואם דרעי לא יביא את הסחורה, מעמדו בש"ס יחטוף מהלומה כבדה. לא שיש מישהו שמתחמם על הקווים להחליפו: אלי ישי לא בתמונה ואריאל אטיאס חוזר ואומר שהוא לא מעוניין. אבל אם דרעי רוצה אי פעם להחזיר עטרה ליושנה הוא צריך לשוב ולעלות על דרך הניצחונות. החזרת משרת הרב הראשי לחיקה של משפחת יוסף זו התחלה מצוינת.
שתיים לסיום
1. חברי הכנסת החרדים החליטו לשתוק. הם כמעט ולא מתראיינים, מתוך מחשבה שכל ריאיון שלהם והשתלחות בלפיד, בנט וחבריהם משחקת לידי יריביהם. חבל שהם לא מצליחים לסגור גם את פיות רבניהם. כל הפאסון שהם מרוויחים בקרב הציבור בשתיקתם נמחק כשגדולי התורה מתחילים לדבר. אם יפסידו במרוץ לרבנות, יהיה לחברי הכנסת את מי להאשים, ובצדק.
2. השבוע הבא, ימי מושב הקיץ האחרונים, יוקדשו ל"ניקוי שולחנות" בכל הנוגע לחקיקה, כפי שהסביר גורם בכיר בקואליציה. כדאי לעקוב מקרוב אחר הניקוי הזה. חברי הכנסת המנוסים מחכים לימים הללו, כשכולם עם הראש בחופש ואפשר לגנוב סוסים מתחת לרדאר.