בעוד שחבריהם כבר התחילו את החופש הגדול, חברי הנבחרות הישראליות לאולימפיאדות המדעים שמתקיימות בימים אלה ברחבי העולם לא מבזבזים רגע אחד בים וממשיכים להתאמן בקדחתנות. השבוע נודע על הישגי הנבחרות באולימפיאדת מדעי המחשב באוסטרליה ובאולימפיאדת הפיזיקה בדנמרק, אולם אולימפיאדת המתמטיקה בקולומביה עדיין לפנינו. ערב המראתם לתחרות שוחחו חברי הנבחרת עם וואלה! חדשות. ההתרגשות ניכרה בקולם: "אי אפשר לנבא את התוצאות אבל יש התרגשות. אני חושב שהם טובים", אומר המאמן לב רדזיוילובסקי. חבר הנבחרת, תום קלוורי, מוסיף: "זה מעמד מאוד מכובד ונעשה איתו כמה שאפשר".
האולימפיאדה העולמית למתמטיקה (IMO) תיערך בעיר סנטה מרתה בקולומביה ותציין 54 שנים לתחילת המשחקים האולימפיים במקצוע. התחרות נערכת בין תלמידי חטיבה עליונה י' עד י"ב מ-101 מדינות ברחבי העולם. הנבחרת הישראלית כוללת שישה מתמודדים ושלושה מאמנים. השישה הם יואב קראוז בן 18 מחולון, ניצן טור בן 16 מחיפה, אמוץ אופנהיים מתיכון שבח מופת בתל אביב, תום קלוורי בן 17 מהכפר הירוק, עמרי סולן מתיכון הראשונים בהרצליה ועופר גרוסמן המתגורר בארה"ב ולומד באוניברסיטת קורנל. חלק מחברי הנבחרת כבר התחרו בעבר באולימפיאדה (גרוסמן התקבל גם לנבחרת בארה"ב, אולם בחר לייצג את ישראל) וחלקם אף לקחו חלק באולימפיאדות מדעים אחרות שהתקיימו השנה ואף קטפו מדליות. עבור ניצן טור, זו הפעם הראשונה.
ארבע שעות לשלושה תרגילים בכל יום
"אנחנו ממש מתרגשים", מודה טור. "זו האולימפיאדה הראשונה שלי ואני מקווה שילך לי ולשאר חברי הנבחרת טוב ונשיג מדליות טובות. אני מקווה שיהיו בעיות מעניינות. אני מאוד נהנה מזה. זה סיפוק ממש גדול לקחת בעיה, במיוחד אם היא ממש קשה, לחשוב עליה, לשבור את הראש ובסוף לפתור. כשאתה טוב במשהו ואתה מוצא את העניין בו, זה עושה לך טוב. אני ממש מרוצה שהגעתי למעמד כזה ואני ממש שמח שאני יכול לייצג את ישראל".
טור מקווה לחזור עם מדליה על הצוואר: "אני מאוד מקווה להוציא מדליה. אני חושב שזה סביר וכמובן שככל שהצבע שלה יותר מבריק ככה יותר טוב, אבל מצד שני כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. אני אעשה את הטוב ביותר שלי, אבל זה לפעמים עניין של מזל אם עולה לך הרעיון או לא". חברו לנבחרת, יואב קראוז, אומר שהמקצועות בהם הוא מתמחה הם בעיקר אלגברה וגיאומטריה. זו האולימפיאדה השלישית שלו: "אני כבר פחות מתרגש. אני חושב שאנחנו מוכנים".
לאולימפיאדה מגיעים חברי הנבחרת לאחר שנתיים של אימונים במכון ויצמן ולאחר שנבחרו בתחרויות אזוריות וארציות. האולימפיאדה נערכת השנה בקולומביה והיא אורכת כמה ימים בהם מתחרים החברים במספר מקצועות: אלגברה, גיאומטריה, קומבינטוריקה, תורת המספרים ועוד. הם מקבלים מידי יום שלושה תרגילים וארבע שעות לפתור אותם. הציון המרבי בכל מקצה כזה הוא 42, כאשר לאחר בחינת התשובות מחליטים הבוחנים איזה ציון יזכה במדליה הנכספת.
"ההבדל בין שאלה באולימפיאדה לבין שאלה במבחן רגיל זה שהשאלה דורשת יותר חשיבה", מסביר רדזיוילובסקי. "אם תלמיד בא למבחן אחרי שלמד את החומר, הוא יכול לפתור את המבחן. אבל פה הכל נתון ואתה יכול לדעת הכל, אבל עדיין לא תבין איך פותרים את הבעיה. הפתרון קצר, אבל קשה למצוא אותו וזו מיומנות מיוחדת. צריך לחשוב וזה דבר שצריך להתרגל אליו. זו מתמטיקה אחרת".
עבור רדזיוילובסקי זו כבר כמעט שגרה. הוא מאמן את נבחרת המתמטיקה זה שלוש שנים ובעצמו השתתף באולימפיאדה בשנים 95' ו-96'. הוא גם זכה בשתי מדליות כסף ומדליית ארד. לנבחרת הגיע לאחר שנים של עבודה בהיי-טק. המתמטיקה תמיד הייתה תחביב, ועכשיו מבחינתו הוא חוזר לאהבה הישנה. "בשנה שעברה היינו במקום ה-31, שנה לפני זה היינו במקום ה-23 ולפני שנתיים היינו במקום 50. לחברי הנבחרת הפעם היה הרבה יותר זמן להתכונן אז אני מאמין שיש סיכוי טוב שנשפר מיקום". בשנה שעברה בארגנטינה, אגב, זכתה נבחרת ישראל בארבע מדליות שלוש כסף ואחת ארד.
במקום פייסבוק - פותרים בעיות
חלום הילדות שלו, כך הוא אומר, הוא לנצח את נבחרת איראן. "לפני 30 שנה הם התחילו להתעסק באולימפיאדות והם הפכו להיות ממש טובים", הוא מסביר. "הם הפכו ממדינה שאין בה מדע למדינה שיש בה מדע וטכנולוגיה וזו תוצאה של השקעה של שנים. לפני עשר שנים התחילו לכתוב בעיתונים שאיראן מפתחת פצצה, אבל לפני 20 שנה אנשים שהיו באולימפיאדה כבר ידעו שזה עשוי לקרות. הרמה שלהם במתמטיקה ובפיזיקה הייתה מאוד גבוהה".
בעוד שחבריהם גלשו שעות בפייסבוק, ראו סרטים וסדרות ועשו דברים אחרים שבני נוער בגילם בדרך כלל עושים, חברי הנבחרת בילו שעות באימונים ובפתירת תרגילים. "שום דבר לא סותר כשאתה מנהל את הזמן שלך נכון", מסביר טור. "יש סדר עדיפויות. בשבוע האחרון הייתי עשרה ימים במחנה קיץ של הצופים, למשל. פשוט צריך לדעת לשלב מה חשוב לך בכל דבר. אז אני פחות רואה טלוויזיה, אבל מה שאני עושה הוא כיף לא פחות".
אולם למרות העיסוק החריג לבני גילם, החברים בכיתה דווקא מפרגנים ("יש קצת בדיחות שרצות בחבר'ה, אבל כולם ממש מפרגנים ואיחלו לנו בהצלחה"), ואפילו הבנות מגלות עניין ("יש כאלה שזה קצת מרתיע אותן, אבל בגדול יש התלהבות"). מדובר באותם חברים שנאלצו להתמודד עם הבגרות במתמטיקה שהייתה קשה במיוחד השנה. מהבחינה הזו אגב, זוכים חברי הנבחרת לפטור. משרד החינוך מכיר בכישרונם המיוחד, ומאפשר להם להימדד רק על סמך ציון המגן הבית ספרי. מה גם שרובם כבר המשיכו לתארים מתקדמים וכבר לומדים באוניברסיטאות השונות. קלוורי למשל, כבר סיים שני שלישים מהתואר הראשון שלו במתמטיקה והיתר לומדים בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב. "אני מקווה גם לעבוד בזה", אומר ניצן טור. "כי זה גם שימושי וגם מעניין ואם אני נהנה מזה אז למה לא? אבל יש עוד זמן".
ורגע אחד לפני ההמראה, יש גם מסר לדור הצעיר. "מתמטיקה זה יותר מגניב מאיך שזה נראה בפעם ראשונה", אומר תום.
עוד בתחום החינוך
משפטנים קטנים: איך פותרים בעיות בבית ספר בחולון?
האפליה במגזר החרדי: ל-350 תלמידות ספרדיות אין בית ספר
דוח: הכיתות בישראל הן מהצפופות בעולם המערבי
לפניות לכתבת: michalresh1@walla.com