גילויים של שני מבנים עתיקים שאחד מהם ככל הנראה שימש כארמון לדוד המלך נחשפו באזור עמק האלה. בחפירה ארכיאולוגית משותפת של רשות העתיקות וחוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים, שהתפרסה על פני שבע השנים האחרונות, התגלו שני מבנים ציבוריים - הארמון וכן מבנה ששימש לטענת החוקרים לאחסנת סחורות ששולמו לממלכה כמסים.
המבנים מתוארכים למאה ה-10 לפני הספירה - בתקופת דוד המלך - כ-200 שנים לפני פיצול הישות המדינית העברית לממלכות ישראל ויהודה. הממצאים הארכיאולוגים שכנו במשך 3,000 שנים במקום הנקרא "חורבת קיאפה", המזוהה עם שעריים המקראית.
בראש החפירות עמדו פרופ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות. החוקרים סיפרו כי בקצה העיר שעריים המקראית נחשף חלקו הדרומי של הארמון רחב המידות ששטחון כאלף מטרים מרובעים. בהיקפו של הארמון נמצאו חדרים ובהם מתקנים המעידים על תעשיית עיבוד מתכות, כלי חרס מיוחדים ושברי כלי אבן בהט שיובאו ממצרים.
"הארמון ממוקם במרכז האתר, ושולט על כל בתי העיר הנמוכים ממנו", הסבירו החוקרים. "מכאן ישנה תצפית למרחבים גדולים, מהים התיכון במערב ועד הרי חברון וירושלים במזרח. זהו מיקום אידיאלי להעברת מסרים על ידי הבערת משואות. למרבה הצער, חלק ניכר מארמון זה נהרס כ- 1,400 שנה מאוחר יותר, כאשר בתקופה הביזנטית נבנה במקום בית חווה מבוצר".
המבנה השני שנחשף הוא כאמור מחסן מנהלי באורך של 16 מטרים וברוחב של כשישה מטרים. החוקרים סבורים כי במבנה אוחסנה תוצרת חקלאית ששימשה כאגרה שנאספה מהתושבים הכפרים השונים בשפלת יהודה. "באתר נמצאו מאות קנקני אגירה גדולים שידיותיהם סומנו בטביעה, כפי שהיה מקובל בממלכת יהודה מאות בשנים", ציינו החוקרים.
הארמון ובית המחסנים הם עדויות לבנייה ממלכתית ולארגון מנהלי בתקופת דוד המלך. "זו הוכחה ברורה לקיומה של ממלכה שידעה להקים מוקדי שליטה בנקודות אסטרטגיות", אומרים הארכיאולוגים. "עד כה טרם נמצאו ארמונות שניתן ליחסם באופן ברור אל ראשית המאה ה-10 לפני הספירה כפי שניתן לעשות זאת עתה. חורבת קיאפה נחרבה כנראה באחד מהקרבות שנערכו מול הפלישתים סמוך לשנת 980 לפני הספירה. הארמון שנחשף עתה והעיר המבוצרת שנחשפה בשנים האחרונות הם נדבך נוסף בהבנת ראשיתה של ממלכת יהודה".