הממשלה אישרה בצהריים (ראשון) את חוק השוויון בנטל שגובש בוועדה בראשה ישב שר המדע יעקב פרי, ועתה החוק יועבר להכנה לקריאה ראשונה בכנסת. 14 שרים תמכו בהצעה, ארבעה נמנעו ואיש לא התנגד. השרים שנמנעו הם שרי ישראל ביתנו - יאיר שמיר, סופה לנדבר ויצחק אהרונוביץ', להם הצטרף השר אורי אריאל מהבית היהודי.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס מוקדם יותר בפתח ישיבת הממשלה השבועית לחוק ואמר: "נעשה את השינוי בהדרגה תוך התחשבות בצרכים המיוחדים של הציבור החרדי". לדברי נתניהו, "המטרה שלנו היא כפולה - שילוב של צעירים חרדים בצה"ל ובשירות האזרחי וכן שילובם בשוק העבודה".
לפי הצעת חוק הגיוס החדש, החל משנת 2017 יחויב כל צעיר יהודי מעל גיל 18 להתגייס לצבא. עד אז, תחול "תקופת ביניים", שבמהלכה יימדדו מספר המשרתים החרדים מול היעדים שהציב משרד הביטחון. אי-עמידה ביעדי הגיוס יביא לסנקציות כלכליות כלפי הישיבות שבהן לומדים החרדים. החל מ-2017 יופעלו נגד חרדים שלא יתגייסו אותן הסנקציות שמופעלות כיום נגד צעירים חילונים שאינם מתגייסים. ראש הממשלה הודה לחברי הוועדה שגיבשו את המתווה, בראשות השר יעקב פרי, ואמר כי הוא "מייחס חשיבות רבה לשילובם של ערביי ישראל. המתווה עדיין איננו שלם אך יש לטפל בסוגיה זו".
שר המדע, יעקב פרי, שעמד בראש הוועדה שגיבשה את הצעת החוק, אמר כי "זה 65 שנה שמדינת ישראל מתלבטת בבעיה רגישה, בעיה מאוד חברתית שאני מאוד מקווה שעם אישורה נהיה עדים לגיוס בני ישיבות ולהתנדבות לשירות אזרחי". לדברי פרי, "נבנה חברה שוויונית, צודקת ואמיתית יותר. השר עמיר פרץ אמר כי "לאורך כל הדרך טענתי ששאלת ישיבות ההסדר בעייתית. בעוד כמה שנים אין ספק שהמצב לא יהיה דומה למה שקורה עכשיו. מצד אחד כולם רוצים שירות אזרחי אבל זה דבר שיש לתקצב, יש לקיים בנוגע לכך דיון מעמיק. כרגע מצהירים הצהרות גדולות אבל מתעלמים מהבעיות שלהן".
שר האוצר, יאיר לפיד, אמר לפני הישיבה כי "אחרי 65 שנה אנחנו מתקנים את העיוות של השוויון בנטל. זה לטובת החברה החרדית ולטובת החברה הישראלית, כולנו מתרגשים". לפיד הוסיף כי הנושא "הפיל ממשלות, גמר קריירות של פוליטיקאים. אחרי שלושה חודשים שהממשלה קיימת, מעבירים שינוי היסטורי, זה דבר גדול לכולם".
שרי ישראל ביתנו נמנעו בהצבעה כיוון שלטענתם החוק לא יוצר שוויון בנטל, שכן הוא איננו דורש גם את גיוסם של ערביי ישראל. בישראל ביתנו התרעמו בנוסף על מסלול ישיבות ההסדר המקוצר, שהמשרתים בו נדרשים רק ל-17 חודשים. השרים נפתלי בנט ואורי אורבך מהבית היהודי ייעדרו לרגל נסיעות עבודה, ולא ברור כיצד יצביעו שרי "התנועה" - לבני ופרץ, אולם תמיכתם של שרי הליכוד ו"יש עתיד" אמורה לסלול את הדרך לאישורו של החוק.
בתוך כך, לאחר אישור החוק בממשלה, אישרה גם ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את המתווה החדש, והוא יובא לקריאה ראשונה בכנסת בשבוע הקרוב. ההצעה אושרה יחד עם הסתייגות של יו"ר הועדה, שרת המשפטים ציפי לבני. השרה דרשה כי תובא הצעת החלטה משלימה לממשלה, שבה יקבע שר הביטחון יעלון כללים לפיהם כאשר החרדים יגוייסו לשירות מלא, משך שירותם יהיה זהה לזה של בני ישיבות ההסדר. "הכוונה היא לכך שכשהחרדים יגויסו למשך 24 חודשים, משך שירות דומה יחול גם על בני ישיבות ההסדר", אמרה לבני. "כך ימומש עקרון השוויון בין שתי האוכלוסיות, על פי חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה".
לפי מתווה ההצעה, יעד גיוס החרדים יועלה בהדרגה, כך שהחל משנת 2016 יגויסו לכל הפחות 5,200 חרדים בשנה 65% מהשנתון. להבדיל מחילונים, צעירים חרדים יתייצבו בבקו"ם בגיל 18, אך יוכלו להישאר בישיבות עד גיל 21, ואז יצטרכו להתגייס. החל משנת 2017 תוגדר רשימה של 1,800 תלמידים בלבד שיוגדרו "עילויים", ויקבלו פטור משירות. ראשי ישיבות שישקרו בנוגע למספר תלמידיהם יעברו עבירה פלילי, כמו גם מועמדים לגיוס שלא יתייצבו בלשכות.
בנוסף, המתווה המוצע ישפיע במידה ניכרת גם על אוכלוסיות נוספות; השירות בישיבות ההסדר הקיימות יוארך בחודש אחד מ-16 חודשים ל-17 חודשים, זאת בניגוד לכוונה המקורית של הוועדה, שביקשה להאריך את השירות ל-24 חודשים (שנתיים, זאת במקום לשלוש שנים כמו יתר החיילים בצה"ל). השירות לגברים אמור להתקצר ל-32 חודשים החל מ-2017, וזה של הנשים אמור להתארך ל-28 חודשים.
(עדכון ראשון - 11:20)