השער לבית הספר לטיסה של חיל האוויר עובר דרך טייסת המיון, שמוגדרת כמסננת הגסה והקשה ביותר בכל שלבי קורס הטיס. אל טייסת המיון בבית הספר לטיסה מגיעים כל מי שעברו את הגיבוש לקורס הטיס. ראיון מיוחד עם מפקד הטייסת סוקר את ההתקדמות הטכנולוגית של המבחנים, חושף את רגעי הקושי של פרחי הטיס ומספק טיפים להצלחה.
"טייסת המיון של בית הספר לטיסה הוא השלב הקריטי בקורס הטיס. אחרי שלב המיון שלנו, שהוא הגס ביותר, כ-50% לפחות לא עוברים אותו, הכול נעשה בפינצטה לכן המשימה שלנו היא חשובה מאין כמוה", מסביר מפקד הטייסת, רס"ן עידו. "אנחנו נבדוק אם פרח הטיס הוא חיה אווירית, אם הוא יודע לפעול בתנאי קיצון באוויר. הדגש העיקרי הוא סביב היכולות הקוגניטיביות, האופי והתגובות הטבעיות שלו. יש כאלה שמתאימים ויש כאלה שלא. כמו שיש מי שעובר טסט לקבלת רישיון נהיגה בפעם הראשונה ויש כאלה בפעם השמינית. המדריכים רואים את זה מהר מאוד".
הטייסת כוללת מדריכי טיסה בני 35 ממטוסי F-15 וF-16, טייסים ותיקים מאוד, חלקם טס במלחמת ששת הימים, וקצינת מחקר שנמצאת 15 שנה בתפקיד. בשלב הראשוני מבצעים פרחי הטיס עשר טיסות כשהם מלווים על ידי מדריכי טיסה. בתום הטיסות מתכנסת ועדה שתכריע מי ימשיך לשלבים הבאים של קורס הטיס ומי יודח. יהיו גם כאלה שיקבלו הזדמנות נוספת ויבצעו עוד חמש טיסות ("צ'קים" בלשון הטייסים). הוועדה הממיינת תתכנס פעם נוספת, תקריא שמות לפי סדר אל"ף בי"ת ותכריז על המודחים. חלק מפרחי הטיס יזילו דמעה ויקבלו בהכנעה את ההודעה וחלק יתקשו להפנים שלמרות היכולות האישיות שלהם הם לא יהיו טייסי קרב בחיל האוויר הישראלי.
הטיסות בטייסת המיון מתבצעות על מטוס ה"סנונית", המוגדר כמטוס אימונים ואווירובטיקה דו-מושבי בעל כנף תחתית תוצרת גרמניה, המסוגל לטוס במהירות של 320 קילומטר לשעה ומפגין יכולת טיפוס של 390 מטרים בדקה. המטוס נכנס לשירות בבית הספר לטיסה לאחר שהוצאו משירות מטוסי ה"פייפר". מדריכי הטיסה מביאים את פרח הטיס לגבולות היכולת של המטוס וגוף האדם כדי לבחון את התגובות ולהתרשם ממנו באופן אישי. "אנחנו נביא את פרח הטיס למצבים של 6 ג'י כדי לבחון את הסיבולת שלו. לא מומלץ לנסות את זה באזרחות, אבל אנחנו נדרשים להגיע למצב הזה כדי לבחון את הסיבולת של החניך", הוסיף מפקד טייסת המיון.
קיימות תופעות מיוחדות שנובעות ממוטיבציית יתר לקראת קורס הטיס?
"יש פרחי טיס שחושבים שאם הם יבואו עם רישיון טיסה או עם ניסיון טיסה של כמה שעות אז יהיה להם יותר קל לעבור את השלבים הממיינים. זו טעות. או שיש לך את זה או שאין לך את זה. לעיתים אתה עלול להיכשל בגלל שניסית להתמקצע באזרחות על תנאי הטיסה. הטיסה האזרחית לא דומה בשום אופן לטיסה קרבית שאותה אנחנו בוחנים. מדריך הטיסה שמנסה מצ'ק לצ'ק להקנות מיומנות בסיסית לתנאי הטיסה מתוך ציפייה שהחניך יסתגל, מוצא את עצמו מהר מאוד נאבק במיומנות לא טובות שרכש החניך באזרחות. לפעמים יותר קל למדריך לעצב ולסייע לאחד שלא למד כלום ומיישם את מה שמלמדים אותו".
יש בסך הכול 15 טיסות "צ'קים". היכן הם רגעי הקושי?
"זו הטייסת עם הכי הרבה גיחות בחיל האוויר. מאות חניכים צריכים לעבור 15 גיחות בפרק זמן מאוד קצר ובתנאי בטיחות מחמירים מאוד. העומס על פרח הטיס הולך ומתגבר מטיסה לטיסה. אנחנו רוצים להיות בטוחים שאנחנו בוחרים במי שמסוגל להיות טייס קרב בחיל האוויר. לצורך המשימה נבחרו גם המדריכים הטובים בעולם למשימה זו ואני אומר את זה בביטחון רב על בסיס העבר והניסיון הרב שהם צברו. לא בכדי לא ממהרים לוותר עליהם ויש כאלה שפורשים בגיל 67. אבל הטיסות הן לא הנקודות היחידות שנבחנות. יש מבחני חשיבה וניווט. הם אתגר לא פשוט עבור החניך".
מה השלב הקשה ביותר לחניכים בטייסת המיון?
"יש כמה שלבים שהם מורכבים עבורם. אבל יש בהחלט רגעים שהם חווים פעם ראשונה בחיים. כמו הנדבך האנכי, ביצוע לופ באוויר או 'חבית' (רול אפ א.ב). שאתה עושה תרגילים אתה בעיקר נבחן האם יש לך גירוסקופ (מכשירה מדידה ליציבות א.ב) פנימי טבעי. לא ניתן להתכונן לזה. או שיש לך או שאין לך את זה. אני מנסה להסביר את זה לכאלה שחולמים על קורס טיס".
כניסת מטוס הסנונית במקום הפייפר שינתה משהו בתהליכי המיון בגלל היכולות שלו?
"הוא נכנס בשנת 2002. לקח לנו זמן ללמוד את המטוס ולשנות תרגילים אבל ההיגיון של המיון לא השתנה. הוא מאוד ברור ורציף ומוכיח את עצמו לאור השנים. בטייסת שלנו קודם מדריכים כי אתה אמור לתת כלים לחניך ולאחר מכן מתרגלים אותו. אתה נותן לגוזלים לעוף ויש גוזלים מסתבר שלא יעופו".
האם יכולת התחקור המתקדמת היום, שכוללת מצלמות חכמות, מאפשרת יכולת מיון חדה יותר?
"אחד הכלים הבסיסיים בחיל האוויר הוא התחקיר. אנחנו מייחסים לכך חשיבות רבה. כשקנינו את מטוס הסנונית היו עליו מצלמות ישנות ובגלל מגבלות תקציב לא התקדמנו מאוד. אחרי חצייה של בירוקרטיה והשגה של תקציב מתאים הוחלט לרכוש מצלמות משני סוגים G-tour ו-G PRO באיכות HD. המצלמות מסוגלות לצלם בצורה פנורמית את מה שמתרחש בתא הטיס ומחוצה לו. כך ניתן לנהל שיח יותר מקצועי וחד על הטיסה עצמה. לא רק המדריך, אלא גם החניך לומד יותר. זו בהחלט פריצת דרך עבורנו. יש חניכים שממאנים להאמין או לא מעכלים את הביקורת וכשאתה מראה לו צילום אי אפשר להתווכח. הסוגיה הזו של התמודדות עם כישלון וההכרה ביכולות שלך הם פרק אחרי לגמרי".
מה באמת עושים עם פרח טיס שמסרב לעכל את התוצאות?
"יש כאלה עם דמעה בעין ויש כאלה שמבינים עניין. היחס אליהם תלוי במדריך. יש מדריכים שחושבים שראוי לחבק ולהסביר לעומק 'למה?' ואני בגישה של לתת לפרח הטיס להתמודד לבד".
יש לך טיפ חשוב לפרחי הטיס?
"ניהול זמן נכון. יש כאלה שמרוב מוטיבציה גבוהה ורצון להספיק הכול לא מנהלים את הזמן נכון והתפקוד שלהם הוא בעייתי. עייפות זה רק חלק מהסימפטומים ולכן ראוי שינהלו ויחלקו את הזמן שיש להם בצורה אפקטיבית. זה נשמע תהליך ארוך אבל ביחס לקורס אנחנו עושים את זה מהר מאוד. אנחנו מחליטים ב-'כן' ו'לא'. אין באמצע".
עוד באותו נושא:
צהל קיבל בארהב את הסופר הרקולס הראשון
אף לא טייסת אחת בין בוגרי קורס טיס מחזור 166
צפו: הפצצה הישראלית שיודעת להתגבר על ה-S-300
לפניות לכתב: amirbohbot@walla.com