ההצבעה על תקציב המדינה, שאושר אמש במליאת הכנסת בקריאה ראשונה, חושפת בעיה חמורה בלכידות הפנימית של הקואליציה, ובמיוחד בתוך סיעת הליכוד-ביתנו. אתמול בצהריים עלה שר האוצר, יאיר לפיד, להציג את תקציב המדינה בכנסת. נהוג שחברי כנסת רבים מגיעים לפחות לנאום הפתיחה, אחריו מתפנים לעיסוקיהם השונים, ושבים למליאה לקראת ההצבעות. הפעם, לפיד מצא חברים ספורים בלבד מהקואליציה באולם - רובם המכריע מסיעתו, יש עתיד. חברי הליכוד-ביתנו נעדרו, והשאירו אותו לחטוף לבד את האש מנציגי האופוזיציה, ששיסעו את נאומו בקריאות ביניים רבות. היחידים שנכחו באולם ממפלגת השלטון הם יולי אדלשטיין, שניהל את הישיבה, וחברת הכנסת גילה גמליאל, שלפיד היה שמח לוותר על נוכחותה שם. גם יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, לא התנהג כ"אח". מכל חברי הבית היהודי, רק השר אורי אורבך, שהיה באותה העת השר התורן במליאה, הטריח עצמו לאולם.
בשעה 23:00 כינס נתניהו את סיעת הליכוד - שעה קצת תמוהה לדיון. על הפרק עלו הבחירות באיראן, ועידת הליכוד הקרבה וגם החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. אולם עושה רושם שנתניהו כינס את סיעתו בראש ובראשונה כי רצה לראות בעיניים שהם נוכחים במליאה טרם ההצבעה על התקציב, כדי להימנע ממבוכה. זה לא עזר.
הקואליציה אמנם העבירה ללא קושי את התקציב בקריאה ראשונה, אולם ביש עתיד זעמו על נאומה האופוזיציוני של מרכזת ועדת הכספים של הקואליציה, גילה גמליאל, שעלתה לדוכן ותקפה בחריפות את שר האוצר, כשהיא מונה סעיפים רבים בתקציב שלטענתה לא יעברו: "יש סעיפים שלא ניתן יהיה להעביר בוועדת הכספים. אני לא מתכוונת להעביר אותם. מס עקרות הבית, אין לו צידוק. אין לו חזון. הוא לא מוביל לשום דבר. העלאה של 1.5% מס לכל העובדים? יש בה פגיעה במעמד הביניים והיא לא תעבוד. נקודת הזיכוי לאקדמאים? גם את כבשת הרש הזו לוקחים". ועוד המשיכה גמליאל: "איפה ההיגיון? איפה החזון? איפה הראייה ארוכת הטווח? יש כאן חוסר ניסיון פוליטי וכלכלי, אין ראייה מקיפה. איזה 'יש עתיד'? עם כל ההבטחות שלכם בבחירות, חשבתי שיהיו לי חיים קלים. תעשו שיעורי בית. זה בסדר להיות חסרי ניסיון".
סגן שר האוצר, מיקי לוי, ניסה להשיב לה, ללא הצלחה. "תעשה שיעורי בית ואל תגיד לפקידי האוצר אמן. אני מייצגת בראש ובראשונה אזרחים. אנחנו לא דוברי משרד האוצר. ועדת הכספים תבצע שינויים", סיכמה את דבריה מול חברי יש עתיד ההמומים.
"אין בעיה, גילה"
נאומה של גמליאל היה כל כך אופוזיציוני, שכאשר ירדה מדוכן הנואמים ניגשו אליה כמה מחברי האופוזיציה ובירכו אותה, ואילו יו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ', אמרה לה בהומור: "שבי בכיסא שלי". גורם בליכוד טען כי שמע באוזניו את לפיד מסנן לעברה במליאה לאחר הנאום "אין בעיה, גילה".
גם אם המשפט נאמר וגם אם לא, ללפיד נמאס. בשעה 1:30 בלילה, אחרי ההצבעה, נפגשו במזנון הח"כים בכנסת נתניהו, לפיד, ויו"ר הקואליציה, יריב לוין. לפיד העלה בשיחה גם את היעדרותם של חברי הליכוד מהצגת התקציב, ובמיוחד את התנהלותה של גמליאל, שגם נמנעה מלתמוך בתקציב על אף שהייתה נוכחת באולם. בכיר בליכוד טען כי לפיד ביקש מנתניהו לקרוא לסדר את חברת הכנסת הסוררת, ואכן, דקות ספורות אחרי שלפיד יצא, נכנסה גמליאל למזנון וישבה עם נתניהו ועם לוין. נתניהו שאל אותה מדוע לא הצביעה בעד התקציב. "זה גורם לי לבעיות בקואליציה", אמר. אלא שגמליאל, פוליטיקאית מיומנת, דאגה להתקזז עם אחד מחברי האופוזיציה באישור מנהלת הסיעה. אין דרך להוכיח שלא השתתפה בהצבעה בכוונה. נתניהו בירר עם עוזריו, גילה שגמליאל אכן נרשמה כמקוזזת, ושחרר אותה לדרכה.
לאחר מכן, לקראת השעה 2:00, עזב נתניהו את המשכן וצירף אליו לשיירה המאובטחת את לוין. השניים נסעו לבית ראש הממשלה, ככל הנראה להמשיך לדון בחריקות בתוך הסיעה, שלא נפסקות לרגע. גמליאל אולי שמה את עצמה במוקד, אבל שימו לב גם לחברת הכנסת מירי רגב (ליכוד-ביתנו), שפנתה ללפיד במליאה ואמרה: "שלאף אחד מפקידי האוצר השבעים לא יהיה ספק, התקציב כמו שהוא לא יחזור למליאת הכנסת", תוך שהיא מבקרת באופן תקיף את התקציב, או את חברת הכנסת אורלי לוי-אבוקסיס, גם היא מסיעת הליכוד-ביתנו, שדאגה להתקזז ולא לבוא להצביע - אף שהייתה נוכחת בזמן ההצבעה במשכן הכנסת.
וכל זה עוד רק נוגע לתקציב, מבלי לציין את הבעיות "הרגילות" בסיעה, כמו החיכוכים עם משה פייגלין או עם ראובן ריבלין, שפנה אתמול במהלך הישיבה הלילית לנתניהו וביקש ממנו חופש הצבעה בחוק התורמים למדינה של יריב לוין, שמבקש להעדיף יוצאי צבא בשכר, במשרות, ובכניסה למוסדות ציבוריים. "לא ארים את ידי בעד חוק שנוגד את משנתו של ז'בוטינסקי. לא יקום ולא יהיה", אמר ריבלין לנתניהו בסיעה.
ממחר יתחילו 50 ימים של מאבקים בין הקואליציה לאופוזיציה בוועדת הכספים, שבה חברים ריבלין וגמליאל. בסיומם יובא התקציב לאישור המליאה בקריאה שנייה ושלישית. אם נתניהו לא רוצה למצוא את עצמו מובך, בתסריט בו חברים מסיעתו נעדרים באופן מסתורי מהצבעה או נמנעים מלהשתתף בדיון על סעיף תקציבי כלשהו, באופן שיעניק ניצחון לאופוזיציה, כדאי ש"ינער" את הסיעה שלו. הבעיה היא, שעל הח"כים הפשוטים בליכוד: פייגלין, ריבלין וגמליאל, איומים לא יעשו רושם. היחסים שלהם עם נתניהו מעורערים מאוד. אין לו מה להבטיח להם ואין לו איך להזיק להם. הם חופשיים לפעול כראות עיניהם. כל עוד הקואליציה פעלה למראית עין באחידות, נתניהו יכול היה לשבת בצד ולהביט בהנאה איך לפיד סובל מהתמודדות עם התקציב. ברגע שחברי סיעתו מציבים בסימן שאלה את העברתם של סעיפים רבים בו, כאב הראש של לפיד הופך להיות גם כאב הראש שלו.