כשרבין נערך לפלישה של אויב לא-צפוי מארצות ערב

ראש מחלקת המבצעים במטה הכללי של צה"ל התריע בפני הכוחות בשטח לקראת "סכנה רצינית של פלישה", ובידיעות המודיעין העדכניות ביותר שהגיעו לאגף המבצעים דווח על כך שהפלישה "עלולה לבוא בכל זמן ובכמה מחלקי הארץ בבת אחת". לפי פקודת ההתרעה ל"מבצע ילק" שיזם צה"ל, האויב התרכז במחנות בדרום עיראק ואיראן. הקצין האחראי על המבצע, אלוף-משנה יצחק רבין, פירט במסמך שסווג כ"מוגבל - דחוף" על הפעולות ההתקפיות שיביאו להכרעת האויב – נחילי ארבה שפשטו על שטחים נרחבים בישראל בראשית שנות החמישים והסבו נזק כבד לשדות גידולים מהצפון ועד לדרום. "חיל האוויר יעמיד לצורך זה מטוסי סיור אשר יטיסו מומחים של משרד החקלאות במידת הצורך", הדגיש אל"מ רבין - לימים הרמטכ"ל וראש הממשלה - במסמך פקודת המבצע שאותר במסגרת תהליך דיגיטציה ושחזור חומרים ארכיוניים לחשיפה לציבור בארכיון צה"ל במשרד הביטחון. שם המבצע, אגב, נלקח מאחד ממיני הארבה המוזכרים במקרא.

נחילי הארבה שחדרו בחודשים האחרונים לשטח ישראל מחצי האי סיני הסבו נזק רב לחקלאים. בדומה לשנות החמישים, גם הפעם התגייס משרד הביטחון למערכה, בעקבות בקיעתם של מיליארדי חגבים בשדות הנגב, ותוך שיתוף פעולה עם אנשי משרד החקלאות החל בריסוס השטחים הנגועים מחשש להתפשטות הנחילים לאזורים מיושבים ולבסיסי צה"ל. פעולות המנע שיזמו הרשויות הצליחו לפי שעה למגר את הנחילים ולמנוע נזק נוסף לחקלאות הישראלית, אך נדמה כי כפי שאירע בעבר, הארבה עוד עלול לשוב לאזור.

בראשית ימיה של מדינת ישראל, בתקופה שבה החקלאות הייתה נדבך מרכזי בכלכלה המקומית, חששו ראשי המדינה כי מכת ארבה שהתפשטה באזור המזרח התיכון תפגע גם במאמצים להגשים את ערכי הציונות בארץ ישראל. לנוכח זאת, הממשלה בראשות דוד בן גוריון גייסה את כל האמצעים שעמדו לרשותה כדי להסיר את האיום הנשקף לכלכלה המקומית. העיתונות המקומית נרתמה אף היא למאמץ הלאומי, ודיווחה בהרחבה על כל פרט ארבה שנצפה ברחבי המדינה. "ממשטרת מגדל-אשקלון מסרו במוצאי שבת למטה משטרת נפת השפלה ברחובות על שלוש להקות ארבה שהופיעו בסביבות יישובי הדרום", נכתב בעיתון "דבר" ב-27 באפריל 1952. העיתון של ההסתדרות הכללית דיווח בנוסף על נחילי ארבה שנצפו בפתח תקווה וכפר סבא בשרון, בצפת, בעתלית ואף בחיפה.

לצד אנשי משרד החקלאות שנערכו למתקפת הפולשים, גם בצה"ל החלו בהכנות לקראת פעולת המנע. בפקודת ההתראה "ילק" שחיבר ב-27 במרץ 1952, הדגיש אל"מ רבין כי "כוחות צה"ל ישתתפו במלחמה בארבה בהתאם לצורך בכל חלקי הארץ", וציין כי ניתן להפעיל לצורך המלחמה בארבה "כל אזרח במדינה". הקצין הנמרץ הבהיר לפיקוד הבכיר בצה"ל כי הכוחות יישאו "בעיקר עומס התפקיד" באזורי אילת והנגב. ראש מחלקת המבצעים במטה הכללי הבהיר כי הכוחות נערכים לקראת "סכנה רצינית של פלישה". בפקודת המבצע "ארבה" שחיבר אל"מ רבין, ציין: "ההודעה על הופעת הארבה חלה עם קבלת פקודה זו על כל יחידות ומתקני צה"ל. במידת הצורך, יוטלו על הפיקודים תפקידי תצפית וסיור מיוחדים".

ב-13 במאי 1952 חיבר סגן-ראשון בלפור סימנטוב מטייסת 100 של חיל האוויר דוח על התגייסותו למאמץ הלאומי להגנת היישובים הישראליים מפני הפולשים המעופפים. כשלושה שבועות קודם לכן יצא סימנטוב לטיסת "גילוי ארבה" משדה התעופה ברמלה, דרך באר שבע והמכתש הקטן, לאילת. שוטרים צבאיים שפגש עם נחיתתו באילת הורו לו להעביר באופן בהול את הדיווחים על פרטי הארבה שזיהה במהלך הטיסה ישירות למשרד ראש הממשלה – ולא למפקדיו בחיל האוויר. "סטודנטים שטיילו בסביבה סיפרו כי אתמול ראו ליד באר מנוחה בשעה שלוש אחר הצהריים מחנה קטן בעל צבע צהוב טס בכיוון צפון-מערב לוואדי ג'רפי", ציין סימנטוב בדוח. כמה ימים לאחר מכן, יצא צוות מטעם המחלקה להגנת הצומח במשרד החקלאות בליווי "קומנדקר עם חיילים ונשק" לסיור באזור הנגב הדרומי. אמנם חברי הצוות לא זיהו נחילי ארבה במהלך המסע, אך הם דיווחו על ערימת אספסת "שנאכלה כנראה על ידי הארבה". אנשי הקשר של משרד החקלאות ביישובי הדרום הבטיחו לעדכן את הצוות אם יזהו את הפולשים באזור.

אנשי המחלקה להגנת הצומח במשרד החקלאות, שחששו מפגיעה חמורה בענף החקלאות הישראלי עקב מתקפת החרקים שעמדה בפתח, פרסמו הנחיות לאזרחים, תחת הכותרת המאיימת "כיצד לנהוג בזמן פלישת הארבה לארץ". "ארצנו עומדת כעת בפני סכנה רצינית ביותר לפלישת ארבה היכול להופיע בכל זמן ובכל שטחי הארץ בבת אחת, או בהפסקות בזמנים שונים", התריעו אנשי המשרד, והוסיפו: "בידינו כל האמצעים החדישים להשמדה מהירה ויעילה של הפולש". האזרחים נדרשו להודיע ללא דיחוי למשטרה, למשרד הדואר הקרוב ביותר או למשרד החקלאות, "ברגע שנראית להקת ארבה, גדולה או קטנה, כשהיא עוברת בתעופה או יורדת על פני הקרקע, או כשהיא כבר נמצאת על פני הקרקע". סדרת ההנחיות כללה הוראות לאזרחים כיצד עליהם לפעול כאשר הם נתקלים בארבה ורוד – לאבק את הארבה או את הצמחים עליהם הוא יושב בחומר הדברה, או בארבה צהוב – להניח לו להטיל את ביציו ללא הפרעה. "אם אפשרי, יש לאסוף כמה מחרקי הארבה בתוך קופסה סגורה ולמסרה למקבל הידיעה להעברה למפקח האזור או החבל", נכתב.

בין שמירה על הסדר הציבורי לבין מעצר של פושעים למיניהם, שוטרי מחוז תל אביב הונחו להטות שכם ולמגר את הפולשים המעופפים, שאיימו גם על העיר העברית הראשונה. "שוטר תל אביבי, נושם בכבדות, דפק אתמול בשעה עשר בבוקר על דלת ביתו של ד"ר פרץ ברחוב רש"י בתל אביב", נכתב בעיתון "דבר" שסיקר בהרחבה את מתקפת המעופפים. "השוטר ביקש סליחה על הפרעת מנוחת השבת, אבל העניין היה דחוף ביותר – בכפו של השוטר היה ארבה שנמצא שעה קלה קודם לכן ברחוב הירקון פינת נס ציונה בתל אביב". ד"ר פרץ – שהיה אחראי על המחלקה להגנת הצומח במשרד החקלאות, "עמד מיד על חשיבות הדבר", נכתב בעיתון. "ניתן אות האזעקה – כל עובדי המחלקה התכנסו בבית המחלקה ביפו ומברקים דחופים התחילו להגיע מפינות שונות בארץ: 'הארבה בא, הארבה בא'".

גם האזרחים המודאגים הצטרפו למאמצי הרשויות לסלק את האיום שריחף מעל המדינה, ותושבים רבים שנשמעו להוראות משרד החקלאות פיזרו סובין חיטה מעורבבת עם חומר רעיל סביב בתיהם. "אתמול בבוקר הוצף רחוב ביאליק ברמת גן בפגרי ארבה, שהושמד על ידי בעלי החנויות שבאו לפתוח את חנויותיהם", נכתב בעיתון "חרות", ביטאון התנועה הרוויזיוניסטית, ב-27 במאי 1952. "הם מצאו את הארבה מודבק לדלתות חנויותיהם, וכשגרשו אותם, החלו הילדים בהשמדתם", נכתב. כמה אזרחים שסברו בטעות כי הבחינו בארבה בבתיהם, מיהרו לדווח על כך למפקחים האזוריים. במשרד החקלאות גילו כי מדובר בחרגולים, ופרסמו הודעת הבהרה, שבה פירטו על ההבדלים בין שני החרקים. גם בעיר הבירה סבלו התושבים מהארבה, ונער בן 14 שהבחין ואף הצליח ללכוד את אחד החרקים שפשטו על העיר, התפרץ לתחנת המשטרה המקומית וקרא: "הנה הארבה, אדוני הקצין". בעיתון "מעריב" דיווחו כי קצין המשטרה מיהר להזעיק את אנשי משרד החקלאות והעביר לידיהם את החרק.

אך לא רק בישראל התמודדו הרשויות עם מכת הארבה. במדינות ערב השכנות נפגעו שטחי גידול רבים מנחילי ענק שדגרו והתרבו בקצב מסחרר. בעיתון "חרות" הזהירו ב-8 באפריל 1952 מפני פלישה מצפון – מאזור סוריה – של מאות אלפי פריטים, ואף דיווחו: "יחידות ממוכנות של הצבא האיראני, חיל האוויר ויחידות רוכבי גמלים לוחמים עתה בארבה, שהחל פולש למדינה". משרד החקלאות האיראני מסר כי מכת ארבה כה כבד "לא ראתה איראן זה 22 שנה, וסכנת רעב וכיליון נשקפת למדינה". בעיתון "דבר" דיווחו כי גם בירדן, בערב הסעודית ובעיראק נצפו נחילי ענק של ארבה שנעו בין שטחי גידול והשמידו יבול רב.

לפקודת מבצע "ארבה" לחץ על הקישורים:
פקודת מבצע "ארבה" - עמוד 1
פקודת מבצע "ארבה" - עמוד 2

לפקודת התראה "ילק" לחץ על הקישורים:
פקודת התראה "ילק" - עמוד 1
פקודת התראה "ילק" - עמוד 2
פקודת התראה "ילק" - עמוד 3

לקריאה נוספת:
הארבה התפשט שוב בנגב: "הם נהנים מהחום"
טעות מבצעית: ריססו את החיילים במקום את הארבה